קיצור ימי ריק ע"י בדיקת הריון מוקדמת באולטרסאונד

מאת: אילן וקסמן, עודד ניר ונדב גלאון
החקלאית

1) רקע
מבוא ותיאור הבעיה
בדיקת הריון מבוצעת בארץ בבקר לרוב בין הימים 42-49 לאחר הזרעה ע"י בדיקה ידנית רקטלית. ע"י שימוש באולטראסאונד (4,9) ניתן להקדים את הבדיקה לימים 26-33 מהזרעה.
לכן ישנו פוטנציאל רווח של 16 ימי ריק וכאשר מדובר במספר הזרעות הפוטנציאל גדל.
בארץ בניגוד לרוב העולם מערכת זיהוי הייחום מפותחת מאוד ולכן כדאי לבדוק את הכדאיות הכלכלית של השימוש באולטראסאונד לבדיקת הריון מוקדמת.

מטרות המחקר
1) בדיקת האפשרות לקיצור ימי ריק ע"י בדיקת הריון מוקדמת ע"י אולטראסאונד.
2) בדיקת אחוז איבוד ההריון בין בדיקת האולטראסאונד (26-33) לבין הבדיקה הידנית (42-49).
3) בדיקת קצב כניסת העדר להריון.

2) שיטות וחומרים
במחקר השתתפו שני משקים:

א. רפת פר"ח- (איחוד רפתות רעים וחולית, 650 ראש).
ב. רפת הנגב- ( איחוד רפתות בארי, גבולות ומגן, 950 ראש).

הפרות בעלות המספר הזוגי נבדקו להריון באולטראסאונד ביום ה-26-33 להזרעה. בנוסף לכך, הן נבדקו בדיקה נוספת ידנית ביום ה-42-49 להזרעה.
הפרות בעלות המספר האי –זוגי נבדקו להריון בצורה ידנית בימים ה-42-49 להזרעה.
השתתפו בניסוי כל הפרות משני המשקים שהתעברו במהלך 2008.
פרות משתי הקבוצות אשר לא התעברו טופלו בצורה זהה, כנהוג במשק.

3) תוצאות
התוצאות נותחו בעזרת מודלים של רגרסיה לוגיסטית (לסיכויי התעברות) או לינארית (לימי ריק) בהם נוטרלו השפעות מספר התחלובה, העונה , מחלות המלטה, ימי מנוחה ומשך ימי היובש.
לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין הקבוצות בימי ריק בהתייחס לגורמי הסיכון הבאים:
1) דלקת רחם
2) קטוזיס
3) מאזן אנרגיה שלילי (על פי יחס שומן חלבון בשקילת חלב הראשונה)
4) המלטות קיץ חורף
5) מספר תחלובה

3.1 ימי ריק
טבלה 1. ימי הריק לקבוצות האולטרא סאונד (US) וקבוצת הבדיקה הרקטאלית (RP) על פי המשק.

מהטבלה הנ"ל אנו רואים שימי הריק היו שווים בין הקבוצות בתוך המשקים.
ברפת פר"ח ההתמדה טובה יותר מברפת הנגב ולכן הם מרשים לעצמם יותר ימי ריק.
הקדמת בדיקת ההריון ע"י האולטראסאונד לא קיצרה את ימי הריק.

3.2 ב.ה. באולטראסאונד
טבלה 2. שיעור השליליות בבדיקת הריון באולטראסאונד (ע.ק.) בשני משקי הניסוי.

בטבלה זו אנו רואים שאחוז השליליות הכללי ולאחר הזרעה 1 בקבוצת האולטראסאונד היה נמוך.
קיצור ימי ריק ניתן לקבל ע"י מציאה המהירה של השליליות אך בשני המשקים שלנו מערכות הזיהוי מצאו את השליליות לפני האולטראסאונד.

3.3 קצב כניסה להריון
טבלה 3. שיעור הפרות הלא הרות בשני המשקים (פרח = small herd, הנגב = large herd) לקבוצת הנבדקות באולטראסאונד (אדום) ובדיקה רקטאלית (כחול).

קצב כניסת הפרות להריון היה זהה בין הקבוצות בתוך המשקים.
אי קיצור ימי הריק בקבוצת האולטראסאונד מנע קצב כניסה להריון מהיר יותר.

3.4 איבוד עוברי בין היום ה 26 עד 33 להריון לבין היום ה 42 עד 49 להריון

בעולם המערבי מקובל אובדן עוברי של 10-12% (8,9) . האובדן העוברי קשור בעיקר בקשיים בחיבור בין הממברנה העוברית לאימהית. קשיים אלו יכולים לנבוע ע"י גורמים אינפקטיביים או מכניים (heat stress). במקרה שלנו שני המשקים נמצאים בנגב המערבי עם לחצי טמפרטורות גבוהים כך שהתוצאות הנ"ל משביאות רצון (2).

4) דיון
בדיקת הריון מוקדמת ע"י אולטראסאונד בבקר נכנסת יותר ויותר לסדר העבודה הוטרינרי בעולם המערבי (4). ישראל שונה מרב העולם בכך שמערכות זיהוי הייחומים האוטומטיות בה נפוץ. בנוסף, העבודה הוטרינרית אינטנסיבית יותר בארץ בהשוואה לעולם המערבי (כ2-3 ביקורים למשק בשבוע בהשוואה לאחת בשבועיים או חודש).
השאלה האם להכניס מכשירי אולטראסאונד לעבודה בבקר בארץ עולה זה מספר שנים. במחקר זה ניסינו לבדוק האם מכשיר האולטראסאונד (שבו ניתן לבדוק הריון כ-16 יום מוקדם יותר מהבדיקה הנהוגה כיום) יעזור לנו בקיצור ימי הריק ובכך ישפר יעילות כלכלית.
המחקר הראה שמערכות הזיהוי מקדימות ומוצאות את הפרות הדורשות עוד לפני הגעתם לבדיקת ההריון המוקדמת ע"י האולטראסאונד.
בנוסף ניתן היה לבדוק את % האובדן העוברי (בדיקה שלא בוצעה כלל בארץ עד היום). בהתייחס למיקום הרפתות ולידיעה שחום משפיע לרעה על הImplantation של העובר (2) בדופן קרן הרחם התוצאה טובה מאוד, בעיקר בזכות מערכות צינון יעילות מאוד.

5) מסקנות
לא היה יתרון לבדיקת הריון מוקדמת ע"י אולטרא סאונד בימי ריק. הסיבות האפשריות לכך הן שמערכות הזיהוי האוטומטיות זיהו את השליליות לפני בדיקת ההריון ו/או שפרות בחוסר תאנה אמיתי היו צריכות זמן רב יותר להתעברות ממילא.
יש להמשיך ולבדוק את יעילותו של המכשיר במשקים מושביים קטנים ללא מערכות זיהוי.
בנוסף יש לבחון את המכשיר בהתייחס לשיפור אבחון שחלתי.
ממצא % האובדן העוברי שעמד על כ-6% בשני המשקים הוא ממצא חשוב ביותר וטוב בהרבה ממה שמקובל בעולם (8,9). הסיבה העיקרית לכך היא מערכות צינון מעולות שמונעות heat stress ומאפשרות קשר טוב יותר בין הרקמה העוברית לאימהית.

6) ספרות

1) Embryonic and early foetal losses in cattle and other ruminants.
Diskin MG, Morris DG.
Reprod Domest Anim. 2008 Jul;43 Suppl 2:260-7. Review
2) Relationship between heat stress during the peri-implantation period and early fetal loss in dairy cattle.
García-Ispierto I, López-Gatius F, Santolaria P, Yániz JL, Nogareda C, López-Béjar M, De Rensis F.
Theriogenology. 2006 Mar 1;65(4):799-807. Epub 2005 Aug 8
3) Progesterone supplementation during the early fetal period reduces pregnancy loss in high-yielding dairy cattle.
López-Gatius F, Santolaria P, Yániz JL, Hunter RH.
Theriogenology. 2004 Nov;62(8):1529-35
4) Scanning the future–ultrasonography as a reproductive management tool for dairy cattle.
Fricke PM.
J Dairy Sci. 2002 Aug;85(8):1918-26. Review
5) Relationship between peripheral estrogen concentrations at insemination and subsequent fetal loss in cattle.
Shore LS, Rios C, Marcus S, Bernstein M, Shemesh M.
Theriogenology. 1998 Jul 1;50(1):101-7
6) Early embryonic mortality in the cow: its relationship with progesterone concentration.
Sreenan JM, Diskin MG.
Vet Rec. 1983 May 28;112(22):517-21
7) Factors affecting retention of early pregnancy in dairy cattle.
Starbuck MJ, Dailey RA, Inskeep EK.
Anim Reprod Sci. 2004 Aug;84(1-2):27-39
8) Factors affecting pregnancy loss for single and twin pregnancies in a high-producing dairy herd.
Silva-Del-Río N, Colloton JD, Fricke PM.
Theriogenology. 2009 Jun;71(9):1462-71. Epub 2009 Mar 6
9) Potential applications and pitfalls of reproductive ultrasonography in bovine practice.
Fricke PM, Lamb GC.
Vet Clin North Am Food Anim Pract. 2005 Jul;21(2):419-36. Review