סקירת מחקרים – נובמבר 2021

מאמר מס' 1

מזונות מהחי ומזונות ממקור צמחי משלימים זה את זה בתזונה מומלצת, בריאה ובת קיימא

כ 100 מדינות ברחבי הגלובוס מפרסמות באופן קבוע הנחיות תזונה רשמיות, מבוססות מזון, ששואפות להתאים לשיקולים התרבותיים, הגיאוגרפיים והבריאותיים בכל אזור ומדינה. כל ההנחיות ללא יוצא מהכלל מדגישות את חשיבות התזונה המגוונת וצריכה מאוזנת של מזונות ממקורות צמחיים ובעלי חיים כאחד. ההכרה כי צריך לעבור למערכות מזון בנות קיימא, חוצת גבולות ויבשות ומספר מדינות (כמו ישראל) וארגוני בריאות בינלאומיים החלו לשלב המלצות שמשלבות את הקיימות בהמלצות תזונה שלהם.

המלצות לתזונה בת קיימא מבוססות לרוב על מזונות  (לאכול יותר מזון ממקור צמחי ופחות מזון מהחי), אך מקור המזון (מהחי או מהצומח) אינו המדד היחיד בהן להערכת תזונה בריאה ובת קיימא.

מטרת סקירה נרטיבית זו היא לבחון את התפקידים של מזונות מהצומח ומזונות מהחי בהקשר של תזונה בריאה .באופן כללי,  למזונות צמחיים ומזונות מהחי תפקידים משלימים וסימביוטיים בתזונה בריאה ובת קיימא . תזונה בת קיימא אינה יכולה להכיל רק סוג אחד מהם. השלמה תלויה במידה רבה בגורמים  שונים מלבד מקור המזון.

גם למזון מהצומח וגם למזון מהחי תפקיד חשוב בהזנת אוכלוסיית העולם הגדלה, אספק מזון, פרנסה ושלמות כדור הארץ. מקור האוכל אינו הפרמטר היחיד שקובע איזה מזון מתאים לתזונה בריאה בת קיימא אלא קיימים פרמטרים נוספים רבים כמו שיטות יצור, מקום יצור, שיטות עיבוד, הובלה, אריזה, תמחור, דפוסי צריכה, אחסון, מחיר, בזבוז מזון כל אלו גורמי מפתח המשפיעים על בריאות וקיימות.

קיימת הסכמה רחבה וגורפת כי מערכות המזון  ודפוסי התזונה חייבים להשתנות באופן דרסטי כדי להפוך לבריאות יותר ומקיימות יותר. בנוסף לצעדים החיוניים של שיפור המגוון התזונתי, צריכים להיעשות צעדים משמעותיים להגברת צריכה של מזונות עשירים ברכיבי תזונה חיוניים  ורכיבים ביו-אקטיביים כגון פירות, ירקות ומוצרי חלב והפחתת צריכה של מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך יותר ובעלי השפעה גבוהה על הסביבה. שילוב המזונות המומלצים (כמו ירקות ,פירות ומוצרי חלב) מספק ויטמינים ומינרלים חיוניים, שומנים, סיבים, חלבון, פיטוכימיכלים  ופרוביוטיקה הדרושים לבריאות האדם.

Comerford KB, Miller GD, Reinhardt Kapsak W, Brown KA. The Complementary Roles for Plant-Source and Animal-Source Foods in Sustainable Healthy Diets. Nutrients. 2021; 13(10):3469. https://www.mdpi.com/2072-6643/13/10/3469

מאמר מס' 2 :

התפקיד החיוני של מוצרי חלב במערכות מזון תומכות בבריאות ילדים ורווחתם

תת תזונה, בשלבים הקריטיים של גדילה והתפתחות הילד יכולה להיות בעלת השפעות על הבריאות והWellbeing – לכל החיים. למרות העובדה כי ניתן למנוע את רוב מקרי תת התזונה באמצעות התערבויות תזונתיות פשוטות, תת-תזונה (וגם תזונת יתר) נותרה אתגר מתמשך ומכביד על חלקים גדולים מאוכלוסיית העולם, במיוחד עבור ילדים צעירים התלויים באחרים לצורך הזנה. בנוסף בריאות הילדים  ברחבי העולם מתמודדת עם אתגרים הולכים וגדלים כמו שינויי אקלים, הידרדרות סביבתית, זיהום ומחלות זיהומיות.

ייצור מזון ודפוסי צריכה של מזון משפיעים על בריאות האדם ובריאות כדור הארץ, שניהם חייבים לעבור שינוי משמעותי כדי להשיג את יעדי הפיתוח בר-קיימא לשנת 2030.

מקורות מזון (כלומר, מזון מן החי לעומת מזון מן הצומח), שיטות ייצור מזון, ההשפעות של עיבוד מזון, ההשפעות של מערכת מזון גלובלית, אובדן מזון ובזבוז, זוכים לתשומת לב גוברת במחקרים בתחום הבריאות והקיימות ודיוני קביעת מדיניות. חלק גדול ממחקרים ודיונים אלו מצביע על המלצות לצמצום מזונות מהחי עתירי משאבים, מזונות מעובדים ומזונות הגורמים לפסולת וזיהום במקביל להגדלת צריכת מזון מהצומח. אולם, המלצות אלו דורשות מבט יותר מורכב כשדנים בבריאות ילדים ובחינת המזונות השונים בתוך כל קבוצה.

מזונות רבים (מן החי ומן הצומח) יכולים למלא תפקיד משמעותי בתזונת ילדים ברחבי העולם, ולשיפור הרווחה והפרנסה של משפחותיהם וקהילותיהם. חלב ומוצריו מספקים דוגמה מצוינת לצורך במבט מורכב לתוך קבוצת המזון מהחי. מטרת סקירה נרטיבית זו היא להאיר את תפקיד חלב ומוצריו  בתמיכה בבריאות הילד בתוך מערכת מזון בת קיימא. כאשר בוחנים את בריאות הילד, מומלץ לנקוט בגישה הוליסטית המתחשבת בכל ארבעת תחומי הקיימות (בריאות, כלכלה, חברה וסביבה) כדי לשקול טוב יותר פשרות בין מזון מהחי והצומח, לייעל את התוצאות ולהימנע מהשלכות לא רצויות. כדי להבטיח שלילדים תהיה גישה למזון מזין ובטוח בתוך מערכות מזון ברות קיימא, התחשבות בצורכיהם המיוחדים חייבת להיכלל בנרטיב השינוי הרחב יותר שצריך להיעשות במערכות המזון.

למרות שמקור חלב ומוצריו הוא מהחי ושייצור חלב שואב משאבים מכדור הארץ וקשור להשפעות סביבתיות גדולות יותר מאשר חלק מהמזונות ממקור צמחי, חשוב לזכור כי חלב ומוצריו:

• מכילים מקבץ של רכיבי תזונה חיוניים שאין דומה לו ועשירים ברכיבים התזונתיים שקיימת דאגה ברמת בריאות הציבור בשל תת-צריכה שלהם למשל, סידן, יוד, אשלגן, אבץ, וויטמין A.
• נמצאים בלב ההנחיות התזונתיות מכיוון שהם תורמים רכיבים תזונתיים קריטיים לצמיחה והתפתחות בריאה, כמו סידן, ויטמין D וחלבון איכותי. צריכת כמויות נאותות של רכיבי תזונה אלו חשובה במיוחד לתמיכה בבריאות השלד בילדות ובגיל ההתבגרות .
• הרכיבים תזונתיים חיוניים נוספים כמו מגנזיום, סלניום, ריבופלאבין וויטמין B12 והתרכובות הביו-אקטיביות (כמו פרוביוטיקה) שמוצרי חלב מספקים הוכחו כמסייעים לשיפור הגדילה של ילדים ולהתפתחות תקינה של המוח.
• צריכת חלב ומוצריו על ידי ילדים בתת-תזונה קשורה להפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה, כמו גם לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי.

השגת כמות ואיכות דומות של חלבון ומיקרו-נוטריינטים אך ורק ממזונות מהצומח יכולה להיות מאתגרת עבור ילדים צעירים, בהתחשב בגודל הקיבה הקטן שלהם ובכמות המזון הצמחי הנדרש כדי לעמוד בדרישות. מחקרים גם מראים כי החלפת מוצרי חלב באפשרויות לא חלביות אינן שוות ערך מבחינה תזונתית ועשויה להוביל לעלייה הן בעלות והן בתכולת האנרגיה ולהביא  לקושי בצריכת  סידן וויטמין D.

מציאת האיזון הנכון בין בריאות, חברה, כלכלה וסביבה תמלא תפקיד מפתח בקביעת ההצלחה או הכשלון של שינוי מערכות המזון ועם הזמן תקבע את בריאות תושבי כדור הארץ ושלמותו.

Miller GD, Kanter M, Rycken L, Comerford KB, Gardner NM, Brown KA. Food Systems Transformation for Child Health and Well-Being: The Essential Role of Dairy. Int J Environ Res Public Health. 2021;18(19):10535.

https://www.mdpi.com/1660-4601/18/19/10535

כל מחברי המאמר עובדים בתעשיית החלב העולמית.

מאמר מס 3 :

צריכה מוגברת של מוצרי חלב קשורה להפחתת הסיכון לנפילות ושברים במבוגרים

מחקר אקראי ומבוקר שפורסם לאחרונה בכתב העת  .BMJ המחקר ארך שנתיים ומשתתפיו היו דיירים מבתי אבות באוסטרליה.

ניתוח הנתונים כלל שתי קבוצות –

קבוצת המחקר שחבריה היו דיירים מ 27  בתי אבות בגיל ממוצע של 86.7 שנים , הם קבלו תוספת יומית של חלב, יוגורט וגבינה (בהתאם להנחיות התזונתיות הרשמיות באוסטרליה), שהכילה כ 560 מיליגרם סידן ו-12 גרם חלבון, סה"כ התפריט היומי הכיל  כ 1,140 מ"ג סידן ו-69 גרם חלבון בממוצע. משתתפים שסבלו מאי-סבילות לקטוז קיבלו מוצרי חלב ללא לקטוז.

קבוצת הביקורת כללה דיירים  מ 29 מרכזים  בגיל ממוצע של 86.4 שנים , דיירים אלו לא קבלו תוספת וצרכו כל יום 700 מ"ג סידן ו-58 גרם חלבון, בממוצע.

בתחילת המחקר צריכת סידן וחלבון עמדה בממוצע על 689 מ"ג ו-57 גרם ביום. במהלך המחקר, תועדו 324 שברים (מתוכם 135 שברים בצוואר הירך), 4302 נפילות ו1974 מקרי מוות. דיירים בקבוצת המחקר צרכו 3.5 מנות מוצרי חלב ביום, בעוד שאלו בקבוצת הביקורת צרכו פחות מ-2 מנות ביום, בממוצע.

ניתוח התוצאות הראה כי בקבוצת המחקר:

• הסיכון לשבר היה נמוך ב 33% (Hazard Ratio 0.67, 95% CI 0.48 to 0.93 P=0.02)
• הסיכון לשבר בצוואר הירך היה נמוך ב 46% ((Hazard Ratio 0.54, 95% CI 0.35 to 0.83 P=0.05
• הסיכון לנפילה היה נמוך ב 11% ((Hazard Ratio 0.89, 95% CI 0.78 to 0.98 P=0.05.בשיעור התמות
• הירידה בסיכון לשברים בצוואר הירך ונפילות נמצאה מובהקת לאחר 3 ו5 חודשי התערבות. לא נמצא הבדל בשיעור התמותה בין הקבוצות.

מסקנת החוקרים הייתה כי מסקנות הגדלת צריכת סידן וחלבון על ידי מוצרי חלב היא התערבות נגישה המפחיתה את הסיכון לנפילות ושברים הנפוצים אצל מטופלים מבוגרים.

Iuliano S, Poon S, Robbins J, et al. Effect of dietary sources of calcium and protein on hip fractures and falls in older adults in residential care: cluster randomised controlled trial. BMJ. 2021;375:n2364.

https://www.bmj.com/content/375/bmj.n2364

מאמר מס' 4

חיזוק מדעי נוסף לתרופת סבתא – חוקרים זיהו פפטידים ביו-אקטיביים משפרי שינה בחלב פרה

על פי תרופת סבתא  עתיקת יומין, שתיית כוס חלב חם לפני השינה מעודדת שינה טובה יותר. ההסבר המדעי להשפעה זו של חלב בדר"כ מיוחס  לתכולת הטריפטופן, חוקרים גילו תערובת של פפטידים בחלב, הנקראים casein tryptic hydrolysate (CTH), שעשויים להקל על מתח ולשפר את השינה. במחקר זה שפורסם בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry החוקרים זיהו פפטידים ספציפיים חדשים ב-CTH שעשויים להיות בעלי ההשפעה מפיגת מתח ומשפרת שינה .

לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, שליש מהמבוגרים בארה"ב סובלים מבעיות שינה. תרופות הרגעה, כגון בנזודיאזפינים וזולפידם, נרשמים לרוב עבור נדודי שינה, אך הן עלולות לגרום לתופעות לוואי, והתמכרות. תרופות הרגעה רבות פועלות על ידי הפעלת הקולטן GABA, חלבון במוח שמדכא איתות עצבי. מדענים גילו גם מספר פפטידים טבעיים, הקושרים את קולטן ה-GABA ובעלי השפעות נוגדות חרדה ומשפרות שינה. לדוגמה, טיפול בקזאין (חלבון החלב), באנזים העיכול טריפסין מייצר את תערובת פפטידים משפרי השינה המכונה CTH. בתוך תערובת זו, זוהה פפטיד ספציפי המכונה α-casozepine (α-CZP) שיכול להיות אחראי לחלק מההשפעות הללו.

במחקר הנוכחי  החוקרים חיפשו פפטידים נוספים משפרי שינה (אולי חזקים יותר)  ב-CTH.תחילה החוקרים השוו את ההשפעות של CTH ו-α-CZP במבחני שינה של עכברים, ומצאו ש-CTH הראה תכונות משפרות שינה טובות יותר מאשר α-CZP בלבד. תוצאה זו העלתה את ההשערה כי  פפטידים אחרים מעודדי שינה מלבד α-CZP קיימים ב-CTH.

לאחר מכן, הצוות זיהה פפטידים ביו-אקטיביים המשתחררים מ-CTH במהלך העיכול קיבה, ובדקו יכולת  קישור לקולטן GABA וחציית מחסום הדם-מוח. הפפטידים בעלי התכונות (קשירה וחציית מחסום) החזקות ביותר נבדקו בעכברים, החוקרים זיהו פפטיד בשם YPVEPF אשר היה בעל ההשפעה החזקה ביותר והגדיל את מספר העכברים שנרדמו ב-25% ואת משך השינה ביותר כ350% בהשוואה לקבוצת ביקורת.

ingjing Qian, Lin Zheng, Guowan Su, Mingtao Huang, Donghui Luo, Mouming Zhao. Identification and Screening of Potential Bioactive Peptides with Sleep-Enhancing Effects in Bovine Milk Casein Hydrolysate. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2021; 69 (38): 11246

https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.jafc.1c03937

מאמר מס' 5

פרוביוטיקה לטיפול בדיכאון וחרדה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים מבוקרים

השפעת צריכת פרוביוטיקה על בריאות האדם נחקרת באינטנסיביות בעשור האחרון ונלמדים כיוונים חדשים ומרתקים. לאחרונה הוצע כי יתכן ופרוביוטיקה בעלת השפעה מועילה על חרדה ודיכאון. המחקר נמצאה בראשיתו אך התוצאות מרתקות.

החוקרים במחקר זה ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במטרה לסכם את ההשפעות של מתן פרוביוטיקה עם או בלי טיפולים תרופתיים או פסיכולוגיים בחולים עם תסמינים של דיכאון ו/או חרדה. מאגרי המידע הרפואיים נסרקו לחיפוש אחר מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) שחקרו את היעילות של פרוביוטיקה עם או בלי טיפולים תרופתיים או פסיכולוגיים הקלה בתסמיני דיכאון, חרדה ומתח, תפקודים קוגניטיביים, אירועים שליליים ואיכות חיים. נמצאו 16 מחקרים שכללו כ 1125 משתתפים שעמדו בקריטריוני ההכללה.

התוצאות הראו כי מתן פרוביוטיקה הביא לשיפור משמעותי במדד דיכאון (נבדק באינדקס הדיכאון של בק ) MD, -3.20 [95% CI, -5.91 to -0.49] ושיפור משמעותי בחרדה ( נמדד ב State-Trait Anxiety Inventory-STAI) MD, -6.88 [95% CI, -12.35 to -1.41. סולמות מדידה אחרים לא הראו ירידה משמעותית בהקלה על תסמיני דיכאון, חרדה ומתח במתן  פרוביוטיקה בהשוואה לביקורת.

מסקנת החוקרים הייתה כי פרוביוטיקה עשויה לשפר תסמינים של דיכאון וחרדה בחולים קליניים. עם זאת, בהתחשב במגבלות במחקרים הכלולים, יש צורך ב-RCT עם מעקב ארוך טווח ומדגמים גדולים יותר.

El Dib R, Periyasamy AG, de Barros JL, et al. Probiotics for the treatment of depression and anxiety: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr ESPEN. 2021;45:75-90.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34620373/