למעלה
סיכום מחקרים- פברואר מרץ 2016
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
- הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס – נייר עמדה חדש- השפעת אורח חיים על שיא מסת העצם. סקירת ספרות והמלצות ליישום.
- קשר הפוך ארוך טווח בין צריכה מוצרי חלב לבין הסיכון להשמנת ילדים: סקירה שיטתי ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.
- קשר הפוך בין צריכת סידן מהתזונה והשמנה במתבגרות- תוצאות מחקר חתך.
- סך צריכת מוצרי חלב ומוצרי חלב מלא, אך לא מוצרי חלב דלי-שומן, קשורים בהפחתת הסיכון לתסמונת מטבולית במבוגרים. מחקר חתך.
- האם הפסקת ההימנעות מחלב מובילה לגדילה לגובה? (מחקר עוקבה רטרוספקטיבי)
- תוספת חלבון לארוחת בוקר וצהריים במהלך 24 שבועות, משפרת מסת גוף רזה בקשישים בריאים (מחקר מבוקר, אקראי וחד-סמיות)
- השפעת התזונה על הציר הסומטוטרופי: צריכת חלב במבוגרים בעלי השמנה מתונה עד קיצונית. (מחקר חתך).
- ילדים בתת-תזונה ולקטוז מחלב (מאמר סקירה).
- האם תזונת ילדים מנבאת תוצאי בריאות בבגרות? תוצאות מחקר אוכלוסייה בסין (מחקר חתך).
- ההשפעות של צריכת מוצרי חלב, פעילות יושבנית ופעילות גופנית על מסת העצם בילדים בלגיים: מחקר חתך
מאמר מס' 1: הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס – נייר עמדה חדש- השפעת אורח חיים על שיא מסת העצם. סקירת ספרות והמלצות ליישום.
לאורח חיים השפעה של בין 20-40% על שיא מסת העצם שאדם ישיג, ותלווה אותו בבגרותו. ולכן אופטימיזציה של גורמים הידועים כמשפיעים על שיא מסת עצם, הינה אסטרטגיה חשובה בהפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס או למסת עצם נמוכה בהמשך החיים.
הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס פרסמה בתחילת שנת 2016 נייר עמדה, המבוסס על סקירת ספרות שיטתית עדכנית. נייר עמדה זה כולל גם הנחיות שמטרתן לסייע בהשגת שיא מסת עצם מקסימאלי.
בנייר העמדה מספר נושאים חשובים:
- דווח תוצאות סקירת ספרות עדכנית משנת 2000 והילך, של הגורמים המשפיעים על השגת שיא מסת עצם מקסימאלי.
- המלצות לאורח חיים המקדמות השגת בריאות עצם מקסימאלית לאורך מעגל החיים.
- תאור אג'נדה מחקרית להשלמת הפערים המחקריים הקיימים כיום.
- דרכים להטמעת האסטרטגיות המוצעות.
הכותבים מסכמים כי ההוכחות החזקות ביותר (דרגת הוכחה A ) להשפעה חיובית על השגת שיא מסת עצם מקסימאלי של צריכת סידן ופעילות גופנית, בייחוד בילדות המאוחרת וטרום תחילת ההתבגרות המינית. הוכחות טובות קיימות גם עבור צריכה של ויטמין D ומוצרי חלב (דרגת הוכחה B) מוצרי חלב הם המשפיעים ביותר מבין המזונות על צפיפות העצם . אחריהם בדרגת הוכחה C נמצאים החלבון,סיבים ,ירקות ופירות ובסוף הרשימה מיקרו נוטריאטנים אחרים שהם לא סידן וויטמין D . הכותבים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים אשר יבחנו את ההשפעה של גורמים תזונתיים ומאפיינים נוספים של אורח החיים על בריאות העצם לאורך מעגל החיים.
- M. Weaver, C. M. Gordon, K. F. Janz, H. J. Kalkwarf, J. M. Lappe, R. Lewis, M. O’Karma, T. C. Wallace, B. S. Zemel. The National Osteoporosis Foundation’s position statement on peak bone mass development and lifestyle factors: a systematic review and implementation recommendations. Osteoporos Int 2016; 27:1281–1386.
http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00198-015-3440-3
מאמר מס' 2: קשר הפוך ארוך טווח בין צריכה מוצרי חלב לבין הסיכון להשמנת ילדים: סקירה שיטתי ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.
נתונים ממחקרים קליניים קצרי טווח ובעלי מדגמים קטנים, מצביעים על השפעה מגינה של צריכת מוצרי חלב על הסיכון להשמנה בילדים; אך עדיין ההשפעות ארוכות הטווח של צריכת מוצרי חלב על השמנת בילדים אינן ברורות. מטרת הסקירה השיטתית הייתה לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של צריכת מוצרי חלב על השמנה בילדים ובמתבגרים.
בסקירה השיטתית נכללו 10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים של 3 שנות מעקב לפחות, אשר כללו סה"כ 46,011 ילדים ומתבגרים.
תוצאות המטה-אנליזה הראו, כי ילדים בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב, היו בעלי סיכון הנמוך ב- 38% לעודף משקל או השמנה בהשוואה לילדים בקבוצת הצריכה הנמוכה ביותר (OR=0.62, 95% CI:0.49, 0.80). בנוסף, לכל עליה של מנת מוצרי חלב ליום, אחוז השומן ירד ב- 65% (β = 0.65; 95% CI: − 1.35, 0.06; P = 0.07), והסיכון לעודף משקל או השמנה היה נמוך ב- 13% (OR = 0.87; 95% CI: 0.74, 0.98).
החוקרים מסכמים, כי העדויות המצטברות ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים, מצביעות כי צריכה של מוצרי חלב בעלת קשר מגן מפני הסיכון לעודף משקל והשמנה בטווח הארוך. דרושים מחקרים נוספים אשר יבדקו גם את ההשפעה של סוגים שונים של מוצרי חלב במניעת עודף משקל והשמנה.
L Lu, P Xun, Y Wan, K He and W Cai. Long-term association between dairy consumption and risk of childhood obesity: a systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies. European Journal of Clinical Nutrition advance online publication 10 February 2016; doi: 10.1038/ejcn.2015.226.
http://www.nature.com/ejcn/journal/vaop/ncurrent/full/ejcn2015226a.html
מאמר מס' 3: הקשר בין צריכת סידן מהתזונה והשמנה במתבגרות- תוצאות מחקר חתך.
שכיחות ההשמנה בילדים ומתבגרים עולה במהירות. הגורמים להשמנה הינם מגוונים, וכוללים גורמים גנטיים וסביבתיים. צריכת סידן זוהתה לאחרונה כגורם תזונתי בעל קשר מגן בפני התפתחות עודף משקל והשמנה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין צריכת סידן לבין BMI ופיזור השומן במתבגרות.
לשם כך נערך מחקר חתך, אשר כלל 244 מתבגרות. נאספו נתונים אנתרופומטריים (משקל, גובה, היקף מותן והיקף ירך), וכן נערך תשאול מזון של 24 שעות בכדי להעריך את הצריכה התזונתית (סך הצריכה הקלורית, צריכת סידן וצריכת מוצרי חלב).
בניתוח הנתונים נמצאו קשרים הפוכים מובהקים (P<0.05) בין צריכת סידן לבין: BMI, היקף מותן ויחס מותן/ירך. מתבגרות בעלות עודף משקל והשמנה נטו לצרוך פחות סידן בהשוואה למתבגרות במשקל תקין (P=0.06).
החוקרים מסכמים כי צריכת סידן מהתזונה בעלת קשר הפוך להשמנה במתבגרות.
Castro Burbano J, Fajardo Vanegas P, Robles Rodríguez J, Pazmiño Estévez K. Relationship between dietary calcium intake and adiposity in female adolescents. ndocrinol Nutr. 2016;63(2):58-63.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26718194
מאמר מס' 4: סך צריכת מוצרי חלב ומוצרי חלב מלא, אך לא מוצרי חלב דלי-שומן, קשורים בהפחתת הסיכון לתסמונת מטבולית במבוגרים. מחקר חתך.
מחקרים קודמים מצביעים על השפעה מגינה של מוצרי חלב במניעת תסמונת מטבולית. עם זאת, ההנחיות התזונתיות כיום מגבילות את הצריכה של מוצרי החלב המלאים, העשירים יחסית בשומן.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין צריכת מוצרי חלב מסוגים שונים ובעלי תכולת שומן שונה, לבין תסמונת מטבולית.
לשם מענה על שאלת המחקר נותחו נתוני הבסיס של מחקר עוקבה רב מרכזי שנערך בברזיל (כלומר, המחקר הנוכחי הוא למעשה מחקר חתך). המחקר המקורי כלל 15,105 נבדקים בגילאי 35-74 שנים. עבור המחקר הנוכחי הוצאו מהניתוח כל המשתתפים עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות כרוניות כל שהן ונחקרים אשר צרכו רמות אנרגיה גבוהות באופן חריג, כך שבניתוח הסופי נכללו 9835 נבדקים. צריכת מוצרי חלב הוערכה באמצעות שאלוני תדירות מזון (FFQ). ציון סינדרום מטבולי חושב כממוצע ציוני Z של היקף מותניים, לחץ דם סיסטולי, HDL-כולסטרול (ציון Z שלילי), טריגליצרידים בצום וגלוקוז בצום.
ברגרסיה ליניארית רבת-משתנים, אשר בדקה את הקשר בין מספר המנות של מוצרי חלב ביום לבין ציון הסינדרום המטבולי, אשר תוקנה לערפלנים פוטנציאליים שונים (משתנים דמוגרפים, סטאטוס פריון, היסטוריה משפחתית של סוכרת, צריכה תזונתית, גורמים שונים של אורח חיים ו-BMI), נמצא קשר הפוך בין ציון הסינדרום המטבולי לבין סך הצריכה של מוצרי חלב (B=-0.44, SE=0.01, P=0.009), ולבין מוצרי חלב מלא (B=-0.126, SE=0.03, P<0.001). לא נמצא קשר דומה עם מוצרי חלב דלי-שומן. קשרים אלה נעלמו לאחר תיקון נוסף לחומצות שומן רוויות ממקור חלבי.
החוקרים מסכמים כי קיים קשר הפוך ובלתי תלוי בין סך הצריכה של מוצרי חלב ומוצרי חלב מלא בפרט לבין סינדרום מטבולי במבוגרים. נראה כי קשר זה מתווך ומוסבר על ידי תכולת חומצות השומן הרוויות במוצרי החלב המלא.
החוקרים מציינים כי תוצאות מחקרם אינן תומכות בהמלצות התזונתיות הממליצות להימנע ממוצרי חלב מלא.
M Drehmer, MA Pereira, MI Schmidt, S Alvim, PA Lotufo, VC Luft, and BB Duncan. Total and Full-Fat, but Not Low-Fat, Dairy Product Intakes are Inversely Associated with Metabolic Syndrome in Adults. Journal of Nutrition 2015; doi: 10.3945/jn.115.220699.
http://jn.nutrition.org/content/early/2015/10/28/jn.115.220699.abstract
מאמר מס' 5: האם הפסקת ההימנעות מחלב מובילה לגדילה לגובה? (מחקר עוקבה רטרוספקטיבי)
אלרגיה לחלבון חלב ידועה כגורם לירידה בגובה הסופי. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק האם הפסקת ההימנעות מחלב תוביל לשיפור בגדילה לגובה.
במחקר נכללו 195 ילדים אשר אובחנו כאלרגיים למזון בגילאי שנתיים ומעלה, והיה לגביהם מידע של נתוני הגובה באבחון ושנה אחת לאחר האבחון של האלרגיה למזון. לכל הילדים נערך מבחן תגר מזון פומי Oral food challenge (OFC) בכדי לאשר את האבחון של האלרגיה ולאלו מזונות הילד אלרגי. לילדים אשר במבחן התגר ל-200 מ"ל חלב ניגר נמצא שלילי, הומלץ לצרוך מוצרי חלב בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע. חושבו ציוני התקן של הגובה (Height-SDS) בהתאם לנתוני הסקר הלאומי היפני (2000 Japanese National Physical Growth Survey).
הגיל המוצע של המשתתפים בעת אבחון האלרגיה היה 5.8 ± 3.0 שנים. ממוצע ציון התקן של הגובה באבחון האלרגיה היה -0.19 ± 0.99, ועלה ל- -0.12 ± 1.02 שנה לאחר האבחון (p = 0.025). ציון התקן של הגובה עלה ב- 110 מהמשתתפים, וירד ב- 85 לאחר שנה מאבחון האלרגיה. הגורם המובהק היחיד שנמצא קשור לעלייה בציון התקן של הגובה לאחר שנה מהאבחון היה סבילות לחלב שנה לאחר האבחון (p = 0.004).
החוקרים מסכמים כי יתכן שהפסקת ההימנעות מחלב עשויה להוביל לשיפור הגדילה לגובה. דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים עם מדגמים גדולים יותר בכדי לאשר תוצאות אלה.
Yanagida N, Minoura T, Kitaoka S. Does Terminating the Avoidance of Cow’s Milk Lead to Growth in Height? Int Arch Allergy Immunol 2015;168:56–60.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26560099
מאמר מס' 6: תוספת חלבון לארוחת בוקר וצהריים במהלך 24 שבועות, משפרת מסת גוף רזה בקשישים בריאים (מחקר מבוקר, אקראי וחד-סמיות)
עם ההזדקנות חלה ירידה בלתי רצויה במסת הגוף הרזה. על כן קיימת חשיבות למחקרים אשר יקבעו מהי כמות החלבון האופטימאלית בקשישים, שתאפשר שימור מסת גוף רזה. מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשפעה של תוספת חלבון לארוחת בוקר ולארוחת צהריים במשך 24 שבועות, על מסת גוף רזה במתנדבים בריאים בגילאי 50-70 שנה.
לשם בדיקת שאלת מחקר זו, נערך מחקר מבוקר, אקראי וחד-סמיות, בו השתתפו 60 מתנדבים (נשים וגברים) בגיל ממוצע 61 ± 5 שנים, ו- BMI ממוצע של 25.8 ± 3.6. משתתפי המחקר חולקו בצורה אקראית לקבוצת המחקר, אשר קבלה תוסף חלבון (על בסיס חלבוני חלב) בכמות של 0.165 גר'/ק"ג משקל גוף, ולקבוצת ביקורת, אשר קבלה תוסף איזו-קלורי של מלטודקסטרין בארוחת הבוקר ובארוחת הצהריים. המחקר נמשך 24 שבועות. מדידת מסת גוף רזה נערכה בשיטת Dual-energy X-ray absorptiometry בתחילת המחקר ובסיומו.
בסיום ההתערבות, צריכת החלבון בקבוצת המחקר עלתה מ- 0.23 ± 0.1 ל- 0.40 ± 0.1 גר'/ק"ג בארוחת הבוקר, ומ- 0.31 ± 0.2 ל- 0.47 ± 2 גר'/ק"ג בארוחת הצהריים. מסת הגוף הרזה עלתה בקבוצת המחקר ב- 0.45 ק"ג בעקבות ההתערבות (95% CI: 0.06, 0.83) , בעוד שבקבוצת הביקורת נצפתה מגמה של ירידה [ירידה ממוצעת של 0.16 ק"ג, (95% CI: -0.49, 0.17)] (P=0.006).
החוקרים מסכמים כי תוספת חלבון לארוחת הבוקר והצהריים במהלך 24 שבועות במבוגרים בריאים בגילאי 50-70, הראתה יתרון של כ- 0.6 ק"ג בשימור מסת גוף רזה, בהשוואה לתוספת איזו-אנרגטית על בסיס פחמימות. תוצאות אלה מצביעות כי תוספת מאוזנת של חלבונים לארוחות, עשויה לתרום לשימור מסת גוף רזה בקשישים.
Norton C, Toomey C, McCormack WG, Francis P, Saunders J, Kerin E, Jakeman P. Protein Supplementation at Breakfast and Lunch for 24 Weeks beyond Habitual Intakes Increases Whole-Body Lean Tissue Mass in Healthy Older Adults. J Nutr.2016 Jan;146(1):65-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26581685
מאמר מס' 7: השפעת התזונה על הציר הסומטוטרופי: צריכת חלב במבוגרים בעלי השמנה מתונה עד קיצונית. (מחקר חתך).
תזונה הינה גורם סביבתי עיקרי המשפיע על התפתחות פתולוגיות שונות, ביניהן השמנה. קיימים דיווחים ממחקרים קודמים על השפעה מגינה של חלב מפני עודף משקל והשמנה ומחלות הנלוות להשמנה. עם זאת, הערכה לא מדויקת של צריכת חלב עשויה להטות את המסקנות. יומני אכילה של שבעה ימים הינם כלי אמין להערכת הצריכה התזונתית בכלל, וצריכת חלב בפרט, מאחר והם נעשים בזמן אמת, וכך מקטינים את הטיות זיכרון והטיות בדיווח. צריכת חלב מגרה את הציר הסומטוטרופי, ומגבירה הפרשת הורמון גדילה ו- insulin-like growth factor-1 (IGF-1); בעוד שהשמנה קשורה לתופעות ההפוכות- של ירידה בהפרשה הספונטנית של GH והרמות הבסיסיות של IGF-1.
מטרת המחקר היתה להעריך את צריכת החלב ומוצריו המבוגרים בעלי השמנה יתר באמצעות יומני אכילה של 7 ימים, ולבדוק את הקשר בין צריכת חלב וסטאטוס הפרשת הורמון גדילה. לשם בדיקת שאלת המחקר נערך מחקר חתך בו השתתפו 281 מבוגרים (200 נשים ו- 81 גברים) בגילאי 18-74, בעלי השמנה מתונה עד קיצונית (טווח BMI 35.2 – 69.4). כל המשתתפים מלאו יומני אכילה של 7 ימים, ועברו תבחין GHRH + ARGININE להערכת שיא הפרשת הורמון הגדילה. בנוסף נמדדו רמות IGF-1 וחושב ציון התקן שלו (IGF-1 SDS).
מרבית המשתתפים (72.2%) דווחו כי הם צורכים חלב. המנה היומית השכיחה היתה של 250 מ"ל חלב דל שומן (אף משתתף לא דווח על צריכת חלב מלא), שנצרכה בארוחה הבוקר. צרכני החלב בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים חלב, היו בעלי מדדים אנתרופומטריים ופרופיל מטבולי טובים יותר. במודל רגרסיה לוגיסטית, בו נערך תיקון ל-BMI, גיל ומגדר, צריכת חלב היתה קשורת לסטטוס הפרשת הורמון גדילה טובה יותר בהשוואה לחוסר צריכה של חלב (OR = 0.60; p < 0.001).
מבין צרכני החלב, נבדקים אשר צרכו מנה של 250 מ"ל ליום חלב מופחת שומן (2% שומן), היו בעלי מדדים אנתרופומטריים ופרופיל מטבולי טוב יותר בהשוואה לנבדקים אשר צרכו מנה יומית של 250 מ"ל חלב דל שומן (1% שומן). במודל רגרסיה לוגיסטית, בו נערך תיקון ל-BMI, גיל ומגדר, צריכת חלב מופחת ששומן היתה קשורת לסטטוס הפרשת הורמון גדילה טובה יותר בהשוואה לחוסר צריכה של חלב (OR = 0.54; p = 0.003).
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על השפעה חיובית של צריכת חלב על סטאטוס הפרשת הורמון גדילה ופרופיל מטבולי במבוגרים עם השמנת יתר. דרושים מחקרים נוספים, ובעקר מחקרי RCT, אשר יאשרו ממצאים אלה, ויבחנו גם את ההשפעה של אחוז השומן בחלב.
Barrea L, Di Somma C, Macchia PE, Falco A, Savanelli MC, Orio F, Colao A, Savastano S. Influence of nutrition on somatotropic axis: Milk consumption in adult individuals with moderate-severe obesity. Clin Nutr. 2015 Dec 18. pii: S0261-5614(15)00345-3. doi:10.1016/j.clnu.2015.12.007. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26732027
מאמר מס' 8: ילדים בתת-תזונה ולקטוז מחלב (מאמר סקירה).
לקטוז מהווה מקור אנרגיה חשוב ביונקים צעירים. בתינוקות יונקים בלעדית, הלקטוז מהווה כ- 40% מסך צריכת האנרגיה. מטרת הסקירה היתה לסקור את ההשפעות החיוביות והשליליות של לקטוז בטיפול בילדים בתת-תזונה. לשם כך נערך חיפוש של מאמרים רלוונטיים שפורסמו בספרות המדעית עד ליולי 2015, באמצעות מנועי חיפוש מדעיים (PUBMED, Web of Science).
מהסקירה עולה כי ללקטוז מספר יתרונות בריאותיים בילדים צעירים, הכוללים השפעה פרו-ביוטית על המיקרוביוטה במעי והשפעה מיטיבה על ספיגת מינרלים (ביניהם סידן). מחקרים בחזירונים מצביעים על השפעה אפשרית על שיפור הגדילה בהשוואה לפחמימות אחרות.
אי סבילות ללקטוז שכיחה יחסית בילדים בתת-תזונה. מרבית הילדים בתת-תזונה מסוגלים לסבול מזונות טרפאוטיים המכילים כמות נמוכה יחסית של לקטוז. עם זאת, תת-קבוצה של ילדים בתת-תזונה קיצונית, הינם בעלי חסר שניוני בלקטאז עקב שלשולים חריפים או אנטרופיה. מוצרים מוגבלים בלקטוז עשויים להיות בעלי יתרון בקבוצה זו, עד לשיקום של מערכת העיכול.
מהסקירה עולה כי תוספת לקטוז למזון עשייה להוות אופציה לטיפול תזונתי יעיל שעלותו נמוכה יחסית, בילדים בתת-תזונה. דרושים מחקרים נוספים אשר יאפשרו מתן המלצות לצריכת לקטוז, בילדים בתת-תזונה בגילאים שונים וברמות שונות של שלשולים ופגיעה בפעילות מערכת העיכול, תוך לקיחה בחשבון של המאזן בין ההשפעות המיטיבות להשפעות המרעות של לקטוז.
Grenov B, Briend A, Sangild PT, Thymann T, Rytter MH, Hother AL, Mølgaard C, Michaelsen KF. Undernourished Children and Milk Lactose. Food Nutr Bull. 2016 Mar;37(1):85-99.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26893059
מאמר מס' 9: האם תזונת ילדים מנבאת תוצאי בריאות בבגרות? תוצאות מחקר אוכלוסייה בסין (מחקר חתך).
מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשפעה של התזונה בילדות על מגוון סמני בריאות בבגרות. לשם כך נאספו נתונים מסקר בריאות שנערך בסין בשנת 2008.
תוצאות הסקר הראו שנבדקים אשר דווחו על תדירות נמוכה של צריכת תזונה עשירה בנוטריאנטים (בשר, דגים, חלב וכו') בילדות המאוחרת, היו בעלי מדדי בריאות פחות טובים בבגרות. נבדקים אלה נטו לתאר את מצב בריאותם כ"סביר/ גרוע", דווחו על מספר גבוה יותר של מחלות חריפות, דווחו על יותר כאבים או אי נוחות פיזית, וסבלו מיותר נדודי שינה ודיכאון. בנוסף, נבדקים אשר היו בעלי גישה פחותה לתזונה עשירה בגיל 14, נטו להיות נמוכים יותר, להעלות יותר במשקל והפוך לשמנים בבגרות, או להיות בעלי תפקוד ראתי נמוך יותר.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהשפעות הבריאותיות השליליות של תזונה לקויה הילדות המאוחרת, הבאים לידי ביטוי בבגרות. יש לציין כי ההשפעות הסובייקטיביות נמצאו כבעלות קשרים חזקים יותר בהשוואה למדדים האובייקטיביים המדידים.
Qi Y, Niu J. Does childhood nutrition predict health outcomes during adulthood? Evidence from a population-based study in china. J Biosoc Sci. 2015 Sep;47(5):650-66.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26217918
מאמר מס' 10: ההשפעות של צריכת מוצרי חלב, פעילות יושבנית ופעילות גופנית על מסת העצם בילדים בלגיים: מחקר חתך
מטרת מחקר חתך זה היתה לבחון את הקשרים בין סך תכולת המינרלים בעצם whole] [body bone mineral content (BMC) וצפיפות עצם areal bone mineral density] (aBMD)] לבין צריכת מוצרי חלב, פעילות יושבנית ופעילות גופנית בילדים צעירים.
במחקר השתתפו ילדים בריאים בטווח גילאים 6-12 שנים, אשר גויסו מבתי ספר יסודיים. מדדי הרכב גוף ועצם נמדדו בשיטת dual-energy X-ray absorptiometry (DXA). צריכה של מוצרי חלב הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכה של מזונות [food frequency questionnaire (FFQ)]. פעילות יושבנית או פעילות גופנית הוערכו באמצעות אקסלרומטר. חושב הזמן (בדקות) של פעילות יושבנית, קלה, מתונה ונמרצת על פי נקודות החיתוך של Evenson. מנתונים אלה חושב אחוז היחסי של כל אחת מרמות הפעילות הללו מסך הזמן בו נעשה שימוש באקלרומטר.
סה"כ 272 ילדים עברו בדיקת DXA, 264 השלימו את שאלוני ה- FFQ ומתוכם ל-210 ילדים היו גם תיעודים של מדידות האקסלרומטר.
צריכת מוצרי חלב נמצאה קשורה באופן חיובי למסת העצם ולצפיפות העצם (ערכים אבסולוטיים כמו גם ציוני התקן), לאחר תיקון לערפלנים רלוונטיים. פעילות יושבנית נמצאה בעלת קשר שלילי לציון התקן של צפיפות העצם (aBMD z-score). לעומת זאת, פעילות גופנית קלה נמצאה בעלת קשרים חיוביים על ציוני התקן של מסת וצפיפות העצם BMC) & aBMD z-score). לא נמצאו הבדלים בין המינים. בנוסף, נמצא אפקט אינטראקציה בין פעילות גופנית נמרצת וצריכת מוצרי חלב בהשפעתם על ציוני התקן של מסת וצפיפות העצם. אפקט אינטראקציה זה מצביעה כי ילדים המבצעים יחסית הרבה פעילות נמרצת וצורכים הרבה מוצרי חלב, הם בעלי מסת וצפיפות עצם גבוהות יותר.
החוקרים מסכמים כי פעילות גופנית וצריכה של מוצרי חלב בילדות משפיעים באופן חיובי על בריאות העצם. בנוסף תוצאות מחקר זה מעידות כי אורח חיים יושבני קשור באופן שלילי לצפיפות העצם. אסטרטגיה של קידום של אורח חיים פעיל וצריכה מספקת של מוצרי חלב בילדים יחד עם הפעילות היושבנית, עשויה להשפיע באופן חיובי על בריאות העצם ולסייע במניעת אוסטאופורזיס בהמשך החיים.
Sioen I, Michels N, Polfliet C, De Smet S, D'Haese S, Roggen I, Deschepper J, Goemaere S, Valtueña J, De Henauw S. The influence of dairy consumption, sedentary behaviour and physical activity on bone mass in Flemish children: a cross-sectional study. BMC Public Health. 2015 Jul 28;15:717.
