למעלה
סיכום מחקרים- ינואר 2016
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
- צריכת סידן גבוהה יותר קשורה לבריאות עצם טובה יותר בילדים המטופלים בתרופות נגד פרכוסים (מחקר מקרה- ביקורת).
- תזונה עשירה בפירות, מוצרי חלב ודגנים מלאים קשורה לבריאות עצם טובה יותר במבוגרים קוריאנים בריאים.
3.השפעות של מוצרי חלב מועשרים בוויטמין D על מניעת שברים אוסטאופורוטיים מנקודת המבט של בריאות הציבור ויחסי עלות-תועלת. מחקר חתך.
- תפקידו של אשלגן מהתזונה בהיארעות יתר חץ דם וסוכרת. (מאמר סקירה)
- דפוסי אכילה מסורתיים מעלים את הסיכון לסרטן הפרוסטאטה בארגנטינה: מחקר מקרה ביקורת
- צריכת חלב ומדד סיכון פרמינגהם: תוצאות סקר תזונה ובריאות בקוריאה (2008-2011). (מחקר חתך)
- חידושים אחרונים באי-סבילות ללקטוז: סף הרגישות ופתרונות עדכניים (מאמר סקירה)
- צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסרטן קולו-רקטאלי: מחקר מקרה-ביקורת.
- הקשר בין צריכת חלב לבין היארעות סרטן נזו-פרינגיאלי ב- 48 אזורים שונים. (מחקר אקולוגי).
- צריכת מוצרי חלב לאחר אבחון של סרטן הפרוסטאטה, והקשר לתמותה (מחקר עוקבה פרוספקטיבי).
מאמר מס' 1: צריכת סידן גבוהה יותר קשורה לבריאות עצם טובה יותר בילדים המטופלים בתרופות נגד פרכוסים (מחקר מקרה- ביקורת).
מטרת המחקר היתה לחקור ולהשוות את ההשפעות של טיפול כרוני באפילפסיה על בריאות העצמות בילדים תוך תיקון לערפלנים פוטנציאליים, ובייחוד משתנים של צריכה תזונתית. הערכת בריאות העצם נעשתה ב- 33 ילדים אפילפטיים וב- 32 ילדים בריאים אשר שמשו כקבוצת ביקורת, בגיל ממוצע 6.5 שנים. הערכת בריאות העצם נעשתה באמצעות בדיקת אולטרסאונד (US) כמותית של עצמות אצבעות כף היד (Phalanges). שתי הקבוצות היו דומות בגיל, במשקל ובגובה. בנוסף, לאף אחד מהילדים בשתי הקבוצות לא היה מחסור בוויטמין D, וכן לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בערכי בדיקות המעבדה שנערכו.
בבדיקות US נמצאו תוצאות המעידות על בריאות עצם נמוכה יותר בקרב הילדים האפילפטיים בהשוואה לילדי קבוצת הביקורת (P=0.001). הבדל זה נשאר מובהק (P<0.001) גם לאחר תיקון לערפלנים פוטנציאליים כגון גיל, גובה, משקל, צריכת סידן, צריכת ויטמין D, פעילות גופנית ומגדר. כאשר חילקו את הנבדקים לשלישונים בהתאם לצריכת הסידן שלהם, רק בילדים אשר צריכת הסידן שלהם היתה בשלישון הצריכה העליון, לא נמצא הבדל מובהק בתוצאות בדיקת ה- US בין הילדים האפילפטיים לבין ילדי קבוצת הביקורת (P=0.217).
החוקרים מסכמים כי טיפול בתרופות נוגדות פרכוסים עשוי להוביל למסת עצם נמוכה בילדים. צריכה נאותה של סידן עשויה לנטרל השפעה זו ולשפר את בריאות העצם בילדים אפילפטיים.
Vera V , Moran JM , Barros P, Canal-Macias ML, Guerrero-Bonmatty R .Greater Calcium Intake is Associated with Better Bone Health Measured by Quantitative Ultrasound of the Phalanges in Pediatric Patients Treated with Anticonvulsant Drugs. Nutrients 2015; 7: 9908–17.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4690069/pdf/nutrients-07-05517.pdf
מאמר מס' 2: תזונה עשירה בפירות, מוצרי חלב ודגנים מלאים קשורה לבריאות עצם טובה יותר במבוגרים קוריאנים בריאים.
מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשרים בין דפוסי אכילה לבין צפיפות העצם במבוגרים קוריאנים בריאים.
המחקר כלל 1828 נבדקים מתוך קוהורטה של תאומים בריאים. צפיפות העצם הוערכה באמצעות בדיקת DEXA, נאספו נתונים דמוגרפיים ונתונים על אורח חיים באמצעות שאלונים, ונעשתה הערכה תזונתית באמצעות יומני אכילה של 3-ימים.
באמצעות ניתוחים של factor analysis זוהו ארבעה דפוסי אכילה: 1. אורז וקימצ'י (מאכל קוריאני מותסס עשוי ירקות כבושים בתיבולים שונים). 2. ביצים, בשר וקמח. 3. פירות, חלב ודגנים מלאים. 4. מזון מהיר וסודה.
דפוס האכילה של פירות, חלב ודגנים מלאים התקשר לסיכון מופחת לצפיפות עצם נמוכה בגברים (OR=0.38, 95% CI = 0.22-0.67) ובנשים (OR=0.45, 95% CI = 0.28-0.72), וכן נמצא בקורלציה חיובית לצפיפות העצם באזורים שונים בגוף. דפוס האכילה של אורז וקימצ'י נמצא בקורלציה חיובית לצפיפות עצמות הזרוע בלבד בשני המינים.
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בפירות, מוצרי חלב ודגנים מלאים עשויה לתרום לבריאות עצם טובה באוכלוסיה המבוגרת בקוריאה, ולשמש כאסטרטגיה לשיפור בריאות העצם באוכלוסייה.
Shin S, Sung J, Joung H. A fruit, milk and whole grain dietary pattern is positively associated with bone mineral density in Korean healthy adults. Eur J Clin Nutr. 2015;69(4):442-8. doi: 10.1038/ejcn.2014.231. Epub 2014 Nov 5.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25351648
מאמר מס' 3:
השפעות של מוצרי חלב מועשרים בוויטמין D על מניעת שברים אוסטאופורוטיים מנקודת המבט של בריאות הציבור ויחסי עלות-תועלת. מחקר חתך.
סידן וויטמין D ממקור חלבי מומלצים כאחת מהאסטרטגיות המובילות למניעת שברים אוסטואופורוטיים, אך השפעתם על בריאות הציבור והשפעתם הכלכלית עדיין לא נבדקו.
לבדיקת שאלות מחקר אלה תוכנן מודל מבוסס-אוכלוסייה לחיזוי תוצאות בריאותיות ויעילות רפואית של מתן תוספים המכילים 800 יחידות בינלאומיות (IU) ויטמין D וגרם אחד של סידן בקוהורטה של נשים וגברים בלגים בגילאי 50, 60, 70 ו-80 שנים (סה"כ 8 קוהורטות גדולות, של סה"כ 479,449 נבדקים). עלות שנתית של מוצרי חלב הוערכה בשלוש רמות: 150€, 250€ ו- 350€.
תוצאות האנליזה הראו כי צריכה של מוצרי חלב עשירים בוויטמין D הורידה את מספר מקרי השברים ב- 30,376 מקרים בנשים וב- 16,105 מקרים בגברים, ואפשרה להרוויח 6605 שנות-חיים בנשים ו- 6144 שנות-חיים בגברים. בנוסף, נמצא כי התערבות כזאת משתלמת מבחינת היחס בין העלות לתועלת מגיל 70 והילך בכלל האוכלוסייה ומגיל 60 והילך באנשים עם סיכון מוגבר לשברים אוסטאופורוטיים.
החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם תומכות בהמלצה לשימוש במוצרי חלב כמקור מועדף לסידן ולוויטמין D בנשים ובגברים מזדקנים.
Ethgen O, Hiligsmann M, Burlet N, Reginster JY. Public health impact and cost-effectiveness of dairy products supplemented with vitamin D in prevention of osteoporotic fractures. Arch Public Health 2015 ;73:48.
http://archpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13690-015-0099-3
מאמר מס' 4: תפקידו של אשלגן מהתזונה בהיארעות יתר חץ דם וסוכרת. (מאמר סקירה)
אשלגן הינו מינרל חיוני ובעל תפקידים מרכזיים בוויסות פוטנציאל המנוחה בממבראנות התאים, ובשמירה על אוסמולריות תוך-תאית. בנוסף, אשלגן בעל השפעה חיובית על פעילות האנדותל ותאי שריר חלק, תכונה התורמת גם להשפעתו המיטיבה של אשלגן על לחץ הדם. השפעתו של אשלגן בהורדת לחץ הדם הוכחה במחקרי התערבות שונים וקבלה משנה תוקף בניתוחי מטה- אנליזות.
בשנים האחרונות הצטברו עדויות ממחקרים אפידמיולוגים כי צריכה נמוכה של אשלגן בדיאטה או רמות נמוכות של אשלגן בסרום, מעלות את הסיכון לתנגודת לאינסולין או לסוכרת מסוג 2. עדיין חסרים מחקרי התערבות אשר יאמתו את הקשר הנסיבתי בין צריכת אשלגן להיארעות תנגודת לאינסולין וסוכרת.
מאמר סקירה זה סוקר מחקרים הקושרים בין צריכת אשלגן ללחץ דם וסוכרת, ואף דן במנגנונים אפשריים המסבירים קשרים אלה, כגון השפעה של אשלגן על הרפיית תאי שריר חלק של כלי הדם, וגירוי הפרשת אינסולין בתאי בטא בלבלב.
Ekmekcioglu C, Elmadfa I, Meyer AL, Moeslinger T. The role of dietary potassium in hypertension and diabetes. J Physiol Biochem. 2015 Dec 3. [Epub ahead of print] PubMed PMID: 26634368.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26634368
מאמר מס' 5: דפוסי אכילה מסורתיים מעלים את הסיכון לסרטן הפרוסטאטה בארגנטינה: מחקר מקרה ביקורת
קיימות עדויות מהשנים האחרונות כי להרגלי תזונה תפקיד בהיארעות של סרטן הפרוסטאטה. האוכלוסייה בארגנטינה בעלת הרגלי תזונה ייחודיים, ועל כן יש חשיבות למחקרים הבודקים את הקשר בין תזונה לסרטן באוכלוסייה ייחודית זו.
לאור זאת, נערך מחקר מקרה ביקורת בארגנטינה, אשר כלל 147 מקרים עם סרטן הפרוסטאטה ו-300 נבדקים בריאים, מתואמים במאפיינים דמוגרפיים, שימשו כקבוצת ביקורת. המחקר נערך בין השנים 2008 ל-2013.
זיהוי דפוסי אכילה אופייניים נעשה באמצעות ניתוח פקטוריאלי (principal component factor analysis). הניתוח הסטטיסטי (מסוג mixed logistic regression model), לקח בחשבון היסטוריה משפחתית של סרטן. בנוסף, הוערך הסיכון להטיות.
במחקר זוהו ארבעה דפוסי אכילה עיקריים: 1. דפוס מסורתי – עשיר בבשר אדום שמן, חלקים פנימיים, בשר מעובד, ירקות עמילניים, ממתקים וסוכר, סוכריות, שומנים ושומן צמחי. 2. תזונה שקולה (Prudent) – עשירה בירקות לא עמילניים ובדגנים מלאים. 3. תזונה עשירה בפחמימות- עשירה בשתייה מתוקה ובמוצרי מאפה. 4. תזונה עשירה בגבינות.
דפוס אכילה המסורתי (OR 2.82, 95%CI: 1.569-5.099) ודפוס התזונה העשירה בפחמימות (OR 2.14, 95%CI: 1.470-3.128) נמצאו כמעלים את הסיכוי היחסי (OR) לסרטן הפרוסטטה. לא נמצא קשר בין דפוס של תזונה שקולה או של דפוס של תזונה עשירה בגבינות לבין הסיכוי לסרטן הפרוסטטה. ניתוח הטיות הראה כי המחקר תקף.
החוקרים מסכמים כי דפוס האכילה הארגנטינאי המסורתי, העשיר בעיקר בבשר אדום, חלקים פנימיים ובשר מעובד, נמצא קשור לסיכוי מוגבר לסרטן הפרוסטטה.
Niclis C, Román MD, Osella AR, Eynard AR, Díaz Mdel P. Traditional Dietary Pattern Increases Risk of Prostate Cancer in Argentina: Results of a Multilevel Modeling and Bias Analysis from a Case-Control Study. J Cancer Epidemiol. 2015;2015:179562. doi: 10.1155/2015/179562.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26649040
מאמר מס' 6: צריכת חלב ומדד סיכון פרמינגהם: תוצאות סקר תזונה ובריאות בקוריאה (2008-2011). (מחקר חתך)
מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין צריכת חלב לבין מדד סיכון פרמינגהם Framingham Risk Score (FRS) באוכלוסייה הבוגרת בקוריאה, המאופיינת בצריכת חלב נמוכה. ה- FRS הינו מדד להערכת הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם בעתיד (בעשר השנים הבאות), המבוסס על תוצאות ה- Framingham Heart Study. ה- FRS מחושב בהתאם למין, גיל, סך הכולסטרול, רמות high-density lipoprotein cholesterol (HDL-C), לחץ דם וסטאטוס עישון.
במחקר השתתפו 13,736 נבדקים (5718 גברים ו- 8018 נשים) בגילאי 20-80 שנים, מתוך סקר תזונה ובריאות לאומי שנערך בקוריאה בין השנים 2008-2011. הנבדקים חולקו לארבע קטגוריות בהתאם לתדירות צריכת החלב: לעיתים נדירות, פעם בחודש, פעם בשבוע או מדי יום. נעשתה השוואה על פי ציון ה- FRS בין קטגוריות הצריכה, תוך תיקון לערפלנים רלוונטיים.
ציון ה- FRS הממוצע היה 6.53 בגברים ו- 5.74 בנשים. גברים אשר צרכו חלב מידי יום (15.9% מכלל הגברים במחקר), היו בעלי ציון FRS נמוך באופן מובהק בהשוואה לגברים אשר צרכו חלב לעיתים נדירות או פעם בחודש (31.6% ו- 17.4% מכלל הגברים במחקר, בהתאמה) (P=0.007). נשים אשר צרכו חלב מידי יום (22.3% מכלל הנשים במחקר), היו בעלות ציון FRS נמוך באופן מובהק בהשוואה לנשים בשלוש קטגוריות הצריכה האחרות (P=0.001). בנוסף, גברים מעל גיל 60 אשר צרכו חלב מידי יום, היו בעלי ציון FRS נמוך באופן מובהק מגברים בשלושת קטגוריות הצריכה האחרות (P<0.001). בקבוצת גיל זו (60 ומעלה), נמצא גם קשר של מנה- תגובה בין קטגוריית הצריכה של מוצרי החלב לבין הסיכון למחלות לב על פי ציון ה- FRS (בקטגורית הצריכה השבועית: OR=2.15, 95% CI: 1.14-4.03, בקטגוריית הצריכה החודשית: OR=2.29, 95% CI: 1.15-4.54, בקטגוריית צריכה לעיתים נדירות: OR=3.79, 95% CI: 2.01-7.14, זאת בהשוואה לקטגורית הצריכה היומית).
החוקרים מסכמים כי צריכת חלב נמצאה קשורה לציון FRS נמוך באופן משמעותי באוכלוסייה הקוריאנית הבוגרת, המאופיינת בצריכה נמוכה של חלב ומוצריו; ובייחוד בגברים מעל גיל 60, בהם נראה כי צריכת חלב יומית עשויה להועיל בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
Joo NS, Yang SW, Park SJ, Choi SJ, Song BC, Yeum KJ. Milk Consumption and Framingham Risk Score: Analysis of the Korea National Health and Nutrition Examination Survey Data (2008-2011). Yonsei Med J. 2016 Jan;57(1):197-202.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26632401
מאמר מס' 7: חידושים אחרונים באי-סבילות ללקטוז: סף הרגישות ופתרונות עדכניים (מאמר סקירה)
הירידה בפעילות לקטאז המתרחשת בבגרות, משפיעה על כ- 70% מאוכלוסייה הבוגרת בעולם, ועשויה לגרום לבעיות עיכול חמורות, המעידות על אי-סבילות ללקטוז. התסמינים של אי-סבילות ללקטוז משתנים מאדם לאדם, זאת כתלות במידת פעילות הלקטאז, זמן המעבר במעי, ובכמות הלקטוז שנאכל. בכדי לייצר מוצרים המתאימים למרבית האוכלוסייה הסובלת מאי-סבלות ללקטוז, יש להגדיר את סף הרגישות ללקטוז. מטה-אנליזה אשר פורסמה לאחרונה הראתה כי מרבית האנשים עם אי-סבילות ללקטוז יכולים לסבול כמות של עד 12 גר' לקטוז בארוחה, וכ- 18 גר' לקטוז המחולק במהלך היום.
ככל הנראה קיימת הערכת יתר באשר לשכיחות ולחומרה של אי-סבילות ללקטוז בקרב הציבור. במקרים רבים נעשית הפחתה או הימנעות מצריכת מוצרי חלב שלא לצורך, זאת כאשר מוצרי חלב בעלי ערך בריאותי חשוב. על כן, קיימת חשיבות לפיתוח מוצרי חלב המתאימים לאנשים בעלי אי-סבילות ללקטוז. אסטרטגיות יעילות להורדת הסימפטומים כוללים שימוש באנזימי לקטאז אקסוגניים, צריכת מוצרי חלב נטולי לקטוז וצריכת מוצרים העשירים בחיידקים פרוביוטיים (המפרקים את הלקטוז).
Corgneau M, Scher J, Ritié-Pertusa L, Le DT, Petit J, Nikolova Y, Banon S, Gaiani C. Recent Advances on Lactose Intolerance: Tolerance Thresholds and Currently Available Solutions. Crit Rev Food Sci Nutr. 2015 Dec 29:0. [Epub ahead of print] PubMed PMID: 26713460.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26713460
מאמר מס' 8: צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסרטן קולו-רקטאלי: מחקר מקרה-ביקורת.
קיימות עדויות ממחקרים כי צריכה גבוהה של סידן מהתזונה מהווה גורם מגן מפני סרטן קולו-רקטאלי. בכדי לחקור את קשרי המנה-תגובה בין צריכת סידן מהתזונה לסיכון לסרטן קולו-רקטאלי, נערך מחקר מקרה-ביקורת באוכלוסייה הקוריאנית, המאופיינת בצריכת סידן נמוכה.
הנבדקים גויסו מתוך מאגר הנתונים של המרכז הלאומי לסרטן בקוריאה בין אוגוסט 2010 לאוגוסט 2013. מידע באשר לצריכת סידן מהתזונה נאסף באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ). מיקום הסרטן הקולו-רקטאלי סווג לשלוש קטגוריות: סרטן בקולון הפרוקסימאלי, סרטן בקולון הדיסטאלי וסרטן רקטאלי.
באנליזה הסופית נכללו 922 מקרים עם סרטן קולו-רקטאלי ו-2766 ביקורות ללא סרטן קולו-רקטאלי. בהשוואה בין רבעון הצריכה התחתון לרבעון הצריכה העליון של צריכת סידן, נמצא אפקט מגן מובהק בשני המינים (בגברים: OR=0.16, 95% CI: 0.11-0.16; בנשים: OR=0.16, 95% CI: 0.09-0.29). בנוסף, בקרב נבדקים ברבעון הצריכה העליון של סידן נמצא סיכון מופחת לסרטן בכל שלושת האזורים שנבדקו, בשני המינים.
החוקרים מסכמים כי צריכת סידן נמצאה קשורה בסיכון מופחת לסרטן קולו-רקטאלי לסוגיו באוכלוסייה הקוריאנית, המאופיינת בצריכת סידן נמוכה בהשוואה למדינות מערביות.
Han C, Shin A, Lee J, Lee J, Park JW, Oh JH, Kim J. Dietary calcium intake and the risk of colorectal cancer: a case control study. BMC Cancer. 2015;15(1):966. doi: 10.1186/s12885-015-1963-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26675033
מאמר מס' 9: הקשר בין צריכת חלב לבין היארעות סרטן נזו-פרינגיאלי ב- 48 אזורים שונים. (מחקר אקולוגי).
סרטן נזו-פרינגיאלי נדיר יחסית בעולם, אך נפוץ יותר בדרום-מזרח אסיה ובעיקר בהונג-קונג. דיווחים מהשנים האחרונות מצביעים על ירידה בהיארעות סרטן נזו-פרינגיאלי, אך האטיולוגיה לסרטן זה עדיין אינה ברורה. מטרת המחקר היתה לעריך את הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לנפש לבין היארעות של סרטן נזו-פרינגיאלי בעולם, ובהונג-קונג בפרט.
לשם כך נערך מחקר אקולוגי, אשר כלל 48 אזורים שונים בכל רחבי העולם. נאסף מידע לגבי שיעור היארעות של סרטן נזו-פרינגיאלי מתוקנן לגיל מחמש יבשות. מידע לגבי צריכת מוצרי חלב לנפש ואינדקס של התפתחות הומאנית (Human Development Index) נאסף ממספר ארגונים של האו"ם (Food and Agriculture Organization of the United Nations & the United Nations Development Programme).
תוצאות המחקר האקולוגי ב- 48 אזורים שונים מרחבי העולם הראו קורלציות שליליות מובהקות (כלומר, קשר מגן) בין צריכה של מוצרי חלב ושיעור היארעות של סרטן נזו-פרינגיאלי מתוקנן לגיל ומתוקן לאינדקס של התפתחות הומאנית . גם כאשר נערך הניתוח בהונג-קונג בלבד, נמצא קשר שלילי מובהק בין צריכת החלב לבין היארעות סרטן נזו-פרינגיאלי, זאת גם לאחר תיקון לערפלנים פוטנציאליים, הכוללים צריכת דגים משומרים ממולחים, צריכת ירקות, צריכת סיגריות ומצב סוציו אקונומי.
החוקרים מסכמים כי מחקר אקולוגי זה הראה קורלציות בין צריכת מוצרי חלב לנפש לבין סיכון מופחת לסרטן נזו-פרינגיאלי ב-48 אזורים שונים ברחבי הגלובוס, כמו גם בהונג-קונג. תוצאות מחקר זה תומכות לתכנון מחקרים נוספים בפרטים, (כגון מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, ברמת הוכחה גבוהה יותר, היכולים להוכיח קשר סיבתי), אשר יאשרו ממצאים אלה.
Mai ZM, Lo CM, Xu J, Chan KP, Wong CM, Lung ML, Lam TH. Milk consumption in relation to incidence of nasopharyngeal carcinoma in 48 countries/regions. BMC Cancer. 2015;15(1):994. doi:10.1186/s12885-015-2021-3.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26690818
מאמר מס' 10: צריכת מוצרי חלב לאחר אבחון של סרטן הפרוסטאטה, והקשר לתמותה (מחקר עוקבה פרוספקטיבי).מחקר נגד
חסר מידע לגבי הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לאחר אבחון של סרטן הפרוסטאטה וההישרדות. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאחר אבחון של סרטן הפרוסטאטה (צריכה כללית, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן, וצריכת מוצרי חלב דלים בשומן) לבין תמותה ספציפית מהמחלה ותמותה כללית.
במחקר השתתפו 926 גברים אשר נכללו ב- Physicians' Health Studyואובחנו עם סרטן הפרוסטאטה לא גרורתי בין השנים 1982 ל-2000. הנבדקים מלאו שאלונים תזונתיים בזמן חציוני של 5 שנים לאחר האבחון. זמן המעקב החציוני להערכת שיעורי התמותה היה עשר שנים לאחר מילוי השאלונים התזונתיים.
במהלך 8903 שנות-אדם של מעקב, 333 גברים נפטרו, 56 עקב סרטן הפרוסטטה. גברים אשר צרכו שלוש מנות מוצרי חלב או יותר ליום, היו בסיכון מוגבר ב- 76% לתמותה כללית, ובסיכון מוגבר של 141% לתמותה ספציפית מסרטן הפרוסטאטה בהשוואה לגברים אשר צרכו פחות ממנה אחת של מוצרי חלב ליום (עבור תמותה כללית:HR=1.76, 95% CI=1.21-2.55, Ptrend<0.001 ; עבור תמותה ספציפית מסרטן הפרוסטטה: HR=2.41, 95% CI=0.96-6.02, Ptrend=0.04 ). הקשר בין צריכת מוצרי חלב עתירי שומן לסיכון לתמותה נראה חזק יותר בהשוואה לקשר בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן לתמותה, אך ההבדלים בשיעורי התמותה הכללית (p=0.57) כמו גם בשיעורי התמותה הספציפית לסרטן הפרוסטאטה (p=0.56) בין שני סוגי מוצרי חלב אלה, לא היו מובהקים.
החוקרים מסכמים כי בגברים עם אבחנה של סרטן פרוסטאטה לא גרורתי, צריכת גבוהה של מוצרי חלב לאחר האבחון, עשויה להעלות את התמותה הספציפית מסרטן הפרוסטאטה כמו גם את התמותה הכללית. קיים צורך לאשר ממצא זה במחקרים עוקבה נוספים.
Yang M, Kenfield SA, Van Blarigan EL, Wilson KM, Batista JL, Sesso HD, Ma J, Stampfer MJ, Chavarro JE. Dairy intake after prostate cancer diagnosis in relation to disease-specific and total mortality. Int J Cancer. 2015;137(10):2462-9. doi: 10.1002/ijc.29608.
