מבחן זני תירס למספוא ולגרגרים, עכו 2008

מס': 870-0767-08

מבחן זני תירס למספוא ולגרגרים, עכו 2008

גבי גרה(1), דוד שמש(2), בועז נוי(2) ואפרים צוקרמן(3)
(1) – חוות ניסיונות גד"ש עכו, (2) – מדריך גד"ש, שה"מ עכו, (3) – ממ"ר מספוא ותירס, שה"מ.

תקציר
מבחן זני תירס למספוא ולגרגרים שנערך בחוות הניסיונות בעכו, נערך במסגרת במבחנים הארציים של זני תירס למספוא. המבחן באזור הגליל המערבי הוצב על מנת לבחון זני תירס חדשים למספוא ולגרגרים והתאמתם לגידול בתנאי הגליל המערבי וכן לצבור ידע נוסף על הזנים המסחריים המגודלים באזור.
במבחן זני תירס מספוא בעכו, נזרעו 7 זני תירס, מתוכם 3 זנים מסחריים ששימשו לביקורת ולצבירת ידע נוסף עליהם ועוד 9 זנים היו בתצפית. המבחן היה חד גורמי (הזן) והזנים במבחן נזרעו באקראיות גמורה ב-5 חזרות.
משך הגידול הווגטטיבי של הזנים שהיו במבחן הנוכחי נע בין 59 ל-63 ימים מההצצה. צפיפות הצמחים בתוך השורות או ליחידת שטח יכולה להשפיע על עובי הקנים וגובה הצמחים ומכאן על הסיכון ברביצת הצמחים בשדה ועליה באחוזי הפחת של היבול הנאסף. במבחן הנוכחי אחוזי הנביטה של הזנים VIVANI ו-CONSTANZA היו נמוכים במידת מה מהצפוי (כ-7 צמחים למטר שורה) עם זאת במבחן הנוכחי לא נמצא שמספר צמחים נמוך לדונם השפיע על גובה היבול. הזנים 32W86 ו-32B33 בלטו בגובהם אך יש לציין שלא נצפו רביצות באף אחד מהזנים במבחן.
יבול החומר היבש הכללי למספוא שנאסף בזנים שמבחן מראה שלא נמצאו הבדלים מובהקים במדד זה בין הזנים. הזן 32B10 הניב את היבול הגבוה ביותר במבחן הזנים) 2832 ק"ג חומר יבש לדונם) ובין הזנים בתצפית הניב הזן OZ-4 את היבול הגבוה ביותר. בדיקת תרומתם של האברים הצמחיים (ווגטטיביים) ליבול הכללי וכן תרומתם של הקלחים (אברים רפרודוקטיביים) מראה שבשני המרכיבים התורמים לגובה היבול כמעט ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הזנים במבחן.
עקב עליית מחירי הגרגרים בעולם ובכללם גם מחיר גרגרי התירס, גידול תירס לגרגרים בארץ עשוי לתפוס מקום בסל גידולי השדה בשנים הקרובות. כדי לבחון התאמת זני התירס גם כגידול לגרגרים, נבדק במבחן הזנים הנוכחי גם יבול הגרגרים, זאת במטרה לאתר זני תירס לגידול לגרגרים וגם כזנים דו תכליתיים (מספוא וגרגרים).
בין הזנים המבחן הצטיין ביבול הגרגרים, הזן 32B33 שהניב 1605 ק"ג גרגרים לדונם. בין הזנים בתצפית בציינו הזנים PG-7949 ו-OZ-3 1560 ו-1529 ק"ג גרגרים לדונם בהתאמה.
בחינת יבול הגרגרים במבחן ובתצפית מצביעה על מספר זנים בעלי פוטנציאל גבוה ליצור גרגרים חלקם של הזנים יכולים להיות דו-תכליתיים לתחמיץ או לגרגרים.

מילות מפתח – תירס, מספוא, גרגרים, זנים, יבול.

חומרים ושיטות
1. במבחן זני תירס מספוא בעכו, נזרעו 7 זני תירס, מתוכם 3 זנים מסחריים ששימשו לביקורת ולצבירת ידע נוסף עליהם ועוד 9 זנים היו בתצפית. המבחן היה חד גורמי (הזן) והזנים נזרעו באקראיות גמורה ב-5 חזרות. בתצפית כל זן נזרע בחזרה אחת בלבד. בכל חזרה נזרעו 4 שורות במרווח של 38” בין השורות, ובאורך 10 מטר.

2. רשימת הזנים במבחן ומקורות אספקת הזרעים:

3. אגרוטכניקה.
גידול קודם – כותנה, קיץ 2007.
עיבודים – סתיו 2007: משתת, חריש מעמיק, החלקה וקילטור.
אביב 2007: פתיחת ערוגות, קילטור, תיחוח ועיגול.
זריעה – 3.4.08, במזרעת מונוסם פנאומטית 2 יחידות במרווח שורות 38”.
הצצה – 13.4.07
הדברת עשבים – טרום הצצה 3.4.08 אטרנקס 80 גר'\ד' נפח ריסוס 20 ליטר לדונם.
הדברת מזיקים – 3.4.08 תיונקס 400 סמ"ק\ד' נפח תרסיס 20 ליטר לדונם.
עישוב ראשון +דילול – 23.4.08

4. השקיות.

5. דישון.
חנקן – דשן יסוד: 5 ק"ג חנקן צרוף לדונם (15 ליטר אוראן 32%).
דשן ראש: 17 ק"ג חנקן צרוף לדונם (53 ליטר אוראן 32%) דרך מערכת הטיפטוף.
זרחן – 5 יחידות P2O5.
אשלגן – 15 ק"ג צרוף לדונם, דרך מערכת ההשקיה בתחילת הטיפטוף.

6. אסיף.
כל הזנים במבחן הזנים למספוא נקצרו בתאריך 30.7.07 (94 ימים מהצצה). מכל חזרה במבחן נקצרו שתי שורות באורך של כ-5 מטרים כל אחת. בכל חזרה נספרו ונשקלו בנפרד הקלחים והאברים הוגטטיביים העל קרקעיים. צמחי מדגם מכל חזרה חולקו לאברים הוגטטיביים וקלחים, האברים קוצצו ונשקלו בנפרד, החומר הנדגם יובש בטמפ' של 65oC במשך 72 שעות. תוצאות השקילות לפני ואחרי הייבוש שימשו לחישוב אחוזי החומר היבש (ח"י) והיבול לדונם.
מבחן הזנים לגרגרים נקטף בתאריך 18.8.08 (114 ימים מהצצה). מכל חזרה נאספו הקלחים משתי שורות באורך של כ-5 מטרים כל אחת. הקלחים נדושו במדושה המיועדת לניסויים, יבשו ונשקלו.

7. המדדים שנבדקו בכל חזרה בתירס למספוא.
1) מספר הצמחים הממוצע למטר.
2) גובה הצמחים עד בסיס המכבד.
3) גובה הקלח הראשון.
4) מספר קלחים ממוצע למטר.
5) משקל יבש קלחים למטר.
6) משקל יבש למטר של האברים הוגטטיביים העל קרקעיים.
7) משקל הגרגרים.

8. ניתוח סטטיסטי.
בדיקת השונות הסטטיסטית בין הזנים, בכל אחד מהמשתנים הנבדקים, נעשה במבחן שונות על פי Tukey & Kramer בתוכנת JMP IN-5.1.

תוצאות ודיון
משך הגידול של צמחי התירס, צפיפותם ומספר הקלחים לצמח, הם בעלי השפעה על צבירת היבול על ומרכיביו. גובה הצמח וגובה הקלח הראשון עלולים להשפיע על היבול אך בעיקר על נטית הצמחים לרביצה בתנאים של רוחות ותנאים אקלימיים אחרים.
המדדים הבוטנים של הזנים במבחן הנוכחי של זני תירס למספוא, מוצגים בטבלה 1.

טבלה 1 – מדדים בוטנים של זני תירס למספוא, במבחן הזנים (לפי מועד הפריה), עכו 2008.

למשך הגידול יכולה להיות השפעה על קצב וכמות צבירת החומר היבש ואיכותו. ככל שמשך הגידול מתארך, גדל הסיכוי לצבור יותר חומר יבש צמחי אך הצמח חשוף זמן רב יותר לפגעים. משך הגידול הווגטטיבי של הזנים במבחן הנוכחי נע בין 59 ל-63 ימים מההצצה וסביר להניח שלגורם זה הייתה השפעה מועטה על משקל היבול הצמחי.
צפיפות הצמחים ל1000- מטר שורה (קרוב למספר הצמחים לדונם) כפי שהוא מופיע בטבלה 1, יכולה להשפיע על עובי הקנים ומכאן על הסיכון ברביצת הצמחים בשדה. עליית הרביצה מעלה את אחוזי הפחת של היבול הנאסף. כדי למנוע השפעת הצפיפות על מרכיבי היבול, נזרעו בכל זן 10 זרעים למטר שורה, בכוונה להגיע לכ-7 צמחים למטר שורה. במבחן הנוכחי אחוזי הנביטה של הזנים VIVANI ו-CONSTANZA היו נמוכים במידת מה מהצפוי ולכן מספר הנבטים בהם היה נמוך במובהק מזה של שאר הזנים במבחן. בהמשך הסיכום נבחן האם לגורם זה הייתה השפעה על היבול ומרכיביו. בתצפית הזנים אחוזי הנביטה של הזן HANNIBAL היו נמוכים מהצפוי.
גובה הצמחים וגובה הקלחים עלול להשפיע על נטית הזנים לרביצה. במבחן הזנים הנוכחי בלטו בגובהם הזנים 32W86 ו-32B33. בגובה הקלחים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הזנים למעט בזן VIVANI שגובה קלחיו היה נמוך. יש לציין שלא נצפו רביצות באף אחד מהזנים במבחן.

טבלה 2 – מדדי היבול של זני תירס למספוא ולגרגרים, במבחן זנים, עכו 2008 (לפי משקל יבש כללי).

יבול החומר היבש הכללי למספוא שנאסף בזנים שמבחן (טבלה 2), מראה שלא נמצאו הבדלים מובהקים במדד זה בין הזנים. הזן 32B10 הניב את היבול הגבוה ביותר 2832 ק"ג חומר יבש לדונם שהיה גבוה ב-421 ק"ג מהזן שהניב את היבול הנמוך ביותר. בין הזנים בתצפית הניב הזן OZ-4 את היבול הגבוה ביותר. במבחן הנוכחי לא נמצא שמספר צמחים נמוך לדונם השפיעו על גובה היבול. יתכן שגודל הצמחים ועובי הקנים פיצה על העומד הנמוך.
בדיקת תרומתם של האברים הצמחיים (ווגטטיביים) ליבול הכללי וכן תרומתם של הקלחים (אברים רפרודוקטיביים) מראה שבשני המרכיבים התורמים לגובה היבול כמעט ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הזנים במבחן.
חלקם היחסי של הקלחים בכלל משקל החומר היבש יכול להשפיע על איכות המספוא. במבחן הנוכחי משקלם היחסי של הקלחים מכלל היבול הנאסף נע בין 49.9% בזן 32W86 לבין 54.4% בזן 32B10 ללא הבדל סטטיסטי מובהק בין הזנים.

עקב עליית מחירי הגרגרים בעולם ובכללם גם מחיר גרגרי התירס, גידול תירס לגרגרים בארץ עשוי לתפוס מקום בסל גידולי השדה בשנים הקרובות. כדי לבחון התאמת זני התירס גם כגידול לגרגרים, נבדק במבחן הזנים הנוכחי גם יבול הגרגרים, זאת במטרה לאתר זני תירס לגידול לגרגרים וגם כזנים דו תכליתיים (מספוא וגרגרים).
יבול הגרגרים המוצג בטבלה 2 מראה את היבול הגרגרים המשוקלל ל-14% לחות. מבין הזנים המבחן הצטיין הזן 32B33 שהניב 1605 ק"ג גרגרים לדונם. יתר הזנים במבחן למעט Vivani ו- GSO-308לא נבדלו סטטיסטית ביבולם מזה של הזן המצטיין. בין הזנים בתצפית הצטיינו הזנים PG-7949 ו-OZ-3 1560 ו-1529 ק"ג גרגרים לדונם בהתאמה.

סיכום:
1. במבחן הנוכחי לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הזנים, בגובה יבול החומר היבש לדונם ומרכיביו.
2. במבחן הנוכחי לא נמצא יתרון בהנבה לזנים האפילים יותר על הזנים הבכירים. נראה שבתנאי הגידול במבחן, גורם זה לא בא לידי ביטוי.
3. בחינת יבול הגרגרים במבחן ובתצפית מצביעה על מספר זנים בעלי פוטנציאל גבוה ליצור גרגרים חלקם של הזנים יכולים להיות דו-תכליתיים לתחמיץ או לגרגרים.

הבעת תודה – לצוות חוות ניסיונות גד"ש בעכו, על עזרתם הרבה במבחן הזנים.