השפעה על חלבון החלב: גישה פרטנית בהתייחסות לדינמיקת השתנות ריכוזו לאורך התחלובה

תוכנית מס' 463-0186-04
דו"ח מסכם

מגישים
א. מלץ, י. ברוקנטל, ע. אריאלי, נ. ליבשין, א. אנטלר,
הפקולטה לחקלאות ומנהל המחקר החקלאי

תקציר דו"ח שנה ראשונה

בשנה זאת הושלמה העבודה שהתחילה ב- 2001 בשני תחומים:

1. בדיקת השפעת עיתוי (משך היממה) האבסת חלבון בפרות לאחר ההמלטה על תנובה והרכב החלב, כולל אוריאה, בכל אחת משלשת החליבות ביממה.

2. האבסת ריכוזים שונים של חלבון לפרות אחר ההמלטה: קבוע או משתנה על פי צריכת חמר יבש מההמלטה ואילך.

1. קיימות עדויות כי בעת האבסה במנה כולית הפרות בוררות מתוך הבליל רכיבים מסוימים והרכב המזון הנצרך אינו אחיד לאורך היממה. להרכב המזון הנצרך והשתנותו לאורך היממה עשויה להיות השפעה על נצילותו בכלל ונצילות רכיבים מסוימים מתוכו כגון חלבון.

שלשים ושש פרות, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת משלש קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית משקית בת 17% חלבון ושתי קבוצות קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ). ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שנפתחו בשעות 01:00, 05:00, 09:00, 13:00, 16:30, 20:00. בשתי קבוצות ה- מפמ"מ, הוקצה ה- מ"מ (על שני רכיביו), לכל פרה בנפרד, על פי צריכת המזון היומית (שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי), כדי ליצור צריכה יומית זהה לזו של קבוצת הביקורת מבחינת הרכבים. אחת מקבוצות ה- מפמ"מ קבלה את שני רכיבי ה- מ"מ בחלקים שווים בכל "חלון האבסה" לאורך היממה (חלבון יומי). קבוצת ה- מפמ"מ השניה (חלבון בוקר) קבלה את הרכיב החלבוני כולו רק בשלשת "חלונות" שנפתחו ב- 01:00, 05:00 ו- 09:00.

כל הפרות שהואבסו ב- מפמ"מ צרכו את ה- מ"מ בצורה מסודרת כמעת ללא דילוג על "חלונות". ריכוז החלבון בחלבן של הפרות בקבוצת חלבון בוקר היה גבוה יותר מזה של קבוצת הביקורת (על גבול המובהקות (p<0.1) אך לא מזו של החלבון היומי עקב ריכוז גבוה יותר (p<0.05) בחליבת הלילה (שעה 20:00. התופעה הבולטת הייתה שעיתוי האבסת החלבון השפיע על ריכוזו בחלב לאורך היממה. בקבוצת חלבון הבוקר ריכוז החלבון בחליבת הלילה היה הגבוה ביותר (p<0.05 ) בהשוואה לשתי החליבות האחרות. כמו כן משפיע עיתוי האבסת החלבון על ריכוז אוריאה בחלב אם כי בצורה שונה מאשר החלבון. לא נמצא הבדל בכמות החלב פר חליבה כאחוז מהתנובה היומית בין שלשת הטיפולים ובכל הטיפולים היו הבדלים מובהקים וזהים בין שלשת החליבות. הבדלים שנצפו בתנובת החלב היומית ואחוז השומן יכולים לנבוע מהתוסף האנרגטי המכופתת המבוסס על גרעינים עמילניים המואבסים בנפרד מההזנה בבליל עשוי לגרום לדיכוי האוכלוסייה מפרקת דופן התא הצמחי בכרס, ולירידה בניצול דופן התא הצמחי וכלל הפחמימות..

לעיתוי צריכת החלבון יש כנראה משמעות פיסיולוגית המתבטאת בהשתנות ריכוזו בחלב לאורך היממה. תרומה לתוצאות אלה עשויה לנבוע מעצם ההקצאה של מ"מ הנצרכת לאורך היממה כולה בפרקי זמן אחידים. מומלץ לחזור על הניסוי תוך מדידה כמותית של צריכת המזון של כל פרה על מנת לבודד את ההבדלים בריכוזיות המנה היומית הנצרכת בעת שימוש ב- מפמ"מ.

2. קיימות עדויות כי לאכילה במספר ארוחות לאורך היממה השפעה מהותית על ניצולת המזון לייצור. במימשק ההזנה הנוכחי מוגשת המנה היומית לפרות כבליל, והפרות ניגשות לאבוס באופן חופשי מספר פעמים ביממה. במערכות פרטניות מבוקרות מחשב (מפמ"מ) קימת אפשרות לפיזור אחיד לאורך היממה מבחינת ריווחי הזמן ומבחינת כמות המזון המוגשת. ניתן להשתמש במפמ"מ להקצאת מזונות מרוכזים. טכנולוגיה זאת, מאפשרת גמישות בהקצאת תערובות (חלבון, עמילן וכו) בהתאם למצב הפיסיולוגי המשתנה לאורך התחלובה. בנוסף לכך ניתן לבחון השפעת הקצאת תערובות בשעות שונות של היממה בהתייחסות לזמן חלוקת הבליל שהוא בעיקרו מזון גס ולבחון את ההשפעה של האבסת רכיבי האנרגיה והחלבון במנה בשעות שונות ביממה על ריכוזו בחלב. שלשים ושש פרות, מהמלטה שניה ואילך, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת מארבע קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית בת 17% חלבון ושלוש קבוצות קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות והכמות, לכל פרה בנפרד, הוקצתה על פי צריכת המזון היומית שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי. הקצאת הרכיב החלבוני, לשלשת קבוצות אלה, נעשתה כדלקמן: קבוצה אחת קבלה הקצאה שתיצור צריכה יומית בת 17% חלבון מההמלטה ואילך. קבוצה שניה קבלה הקצאה שתיצור מנה של 19% חלבון למשך ארבעת השבועות הראשונים אחרי ההמלטה והורדה ל- 17% בתום תקופה זאת. הקבוצה השלישית קבלה הקצאה שתהווה 28% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. כל הפרות שהשתמשו ב- מפמ"מ הוחזקו כקבוצה אחת וקבלו באבוס בליל שכלל את כל רכיבי המזון הגס זהים לאלה של קבוצת הביקורת.

תנובת החלב השבועית בשבועות 2 – 4 לאחר המלטה היתה גבוהה יותר בקבוצות שהוזנו במאביסים פרטניים בהשוואה לביקורת (3.4, 4.8, 4.8 ק"ג חלב ביום בשבועות 2, 3 ו 4, בהתאמה). בתקופה זו תנובת החלב השבועית דמתה בין שלשת הקבוצות המואבסות במפמ"מ. תנובת החלב של הקבוצה שהואבסה בריכוז חלבון גבוה שהלך וירד ככל שעלתה צריכת הח"י הייתה הגבוה ביותר. ריכוז החלבון בחלב בשמונת השבועות הראשונים לאחר בבמלטה היה באופן מובהק גבוה יותר בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ.

הפרות שהואבסו במפמ"מ אבדו פחות ממשקלן ומצבן הגופני מפרות שהואבסו סמנה כולית והחלמתן מהירידה לאחר ההמלטה היתה מהירה יותר (הפרש המשקל בין ערך השיא לערך המינימום היה הגבוה יותר בקבוצת הביקורת (126 ק"ג) בהשוואה לשלוש הקבוצות המפמ"מ (70 ק"ג בממוצע). צריכת המזון בממוצעת בממ"מ היתה 13 ק"ג של מזון מרוכז, צריכה זו היוותה 93% מצריכת המזון המרוכז שהוקצתה לפרות. ניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה.

משני הניסויים עולות המסקנות הבאות:

1. העיתוי בו צורכת הפרה את הרכיב החלבוני של המנה משפיע על מטבוליזם החלבון בצורה שמתבטאת בריכוז חלבון החלב ובריכוז האוריאה בחלב שהיא הפסולת החנקתית כתוצאה מהמטבוליזם של החלבון. מעניין היה לבחון את ריכוז האוריאה בשתן במקביל לחלב.

2. האבסת מ"מ בעזרת מפמ"מ מורידה את אחוז השומן בחלב אך לא החלבון. יתכן שאיכות תערובת האנרגיה עתירת העמילן היא הפוגעת במיקרואורגניזמים וביכולתם לפרק דופן תא.

3. ההבדל בריכוז חלבון החלב בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והשינויים במשקל הגוף והמצב הגופני בין הפרות המואבסות במנה כולית מצד אחד ופרות המשתמשות ובמפמ"מ מצד שני מצביע על הצורך בבחינת מדיניות האבסת החלבון בתקופה זאת.

4. הניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה להשפעה על מאזן האנרגיה לאחר ההמלטה על מנת למנוע "טלטול" כמו גם על כמות החלב והרכבו.

תקציר דו"ח שנה שניה

בשנה זאת חזרנו על חלק הניסוי שפורט בדו"ח 2002 שבו התקבלו התוצאות הטובות ביותר ביישום חקלאות מדייקת בהאבסת חלבון מההמלטה על פי צריכת המזון ברמת הפרה הבודדת בעזרת מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ), בהשוואה להאבסה במנה כולית.

שלשים ושתים פרות, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת משתי קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית משקית בת 17% חלבון וקבוצת ניסוי שבה קבלו הפרות את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מפמ"מ. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שנפתחו בשעות 01:00, 05:00, 09:00, 13:00, 16:30, 20:00. בקבוצת הניסוי הוקצה ה- מ"מ (על שני רכיביו), לכל פרה בנפרד, על פי צריכת המזון היומית (שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי), כך שכל פרה תקבל סה"כ (באבוס וב- מפמ"מ) מנה בריכוזיות 11.75 מגהקל'/ק"ג ח"י, זהה לזו של המנה הכולית של קבוצת הביקורת ו- 28% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. כל הפרות שהשתמשו ב- מפמ"מ קבלו באבוס בליל שכלל את כל רכיבי המזון הגס זהים לאלה של קבוצת הביקורת.

תנובת החלב של הקבוצה שהואבסה בריכוז חלבון גבוה שהלך וירד ככל שעלתה צריכת הח"י הייתה הגבוה יותר מאשר בפרות הביקורת בדומה לתוצאות השנה הקודמת. ריכוז החלבון בחלב, בניסוי זה הראה רק נטיה להיות גבוה יותר בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ. לעומת זאת ריכוז השומן בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ היה זהה לזה של הפרות שהואבסו במנה כולית בארבעת השבועות הראשונים לאחר ההמלטה ורק אח"כ חלה ירידה. הפרות שהואבסו במפמ"מ אבדו פחות ממשקלן ומצבן הגופני מפרות שהואבסו סמנה כולית והחלמתן מהירידה לאחר ההמלטה הייתה מהירה יותר (הפרש המשקל בין ערך השיא לערך המינימום היה הגבוה יותר בקבוצת הביקורת

ניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה.

ניסויי זה מאשש את המסקנות הבאות:

5. האבסת מ"מ בעזרת מפמ"מ מורידה את אחוז השומן בחלב אך לא החלבון. יתכן שאיכות תערובת האנרגיה עתירת העמילן היא הפוגעת במיקרואורגניזמים וביכולתם לפרק דופן תא.

6. ההבדל בריכוז חלבון החלב בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והשינויים במשקל הגוף והמצב הגופני בין הפרות המואבסות במנה כולית מצד אחד ופרות המשתמשות ובמפמ"מ מצד שני מצביע על הצורך בבחינת מדיניות האבסת החלבון בתקופה זאת.

7. הניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה להשפעה על מאזן האנרגיה לאחר ההמלטה על מנת למנוע "טלטול" כמו גם על כמות החלב והרכבו.

דו"ח שנה שלישית

תקציר

בשנה זאת חזרנו על הניסוי שפורט בדו"ח 2003 שבו התקבלו התוצאות הטובות ביותר ביישום חקלאות מדייקת בהאבסת חלבון מההמלטה על פי צריכת המזון ברמת הפרה הבודדת בעזרת מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ), בהשוואה להאבסה במנה כולית.

עקב בעיות בניסויים שקדמו לניסוי זה ברפת בית דגן, נאלצנו לדחות את תחילתו עד סוף ינואר 2005. הכניסה למנת פסח השפיע על התוצאות ולכן הוחלט לא לכלול אותן בניסוי ולהמשיכו אחרי תקופת התרגלות עם החזרה למנה הרגילה. אולם, אחרי פסח עברה הרפת למכון החליבה החדש דבר ששיבש שוב את מהלך העבודה. אי לכך הוחלט לסכם לדו"ח זה את התוצאות השלמות ביותר שהתקבלו עד המעבר למנת פסח.

24 פרות, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת משתי קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית משקית בת 17% חלבון וקבוצת ניסוי שבה קבלו הפרות את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מפמ"מ. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות כל אחד. בקבוצת הניסוי הוקצה ה- מ"מ (על שני רכיביו), לכל פרה בנפרד, על פי צריכת המזון היומית (שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי), כך שכל פרה תקבל סה"כ (באבוס וב- מפמ"מ) מנה בריכוזיות 1.75 מגהקל'/ק"ג ח"י, זהה לזו של המנה הכולית של קבוצת הביקורת ו- 28% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. כל הפרות שהשתמשו ב- מפמ"מ קבלו באבוס בליל שכלל את כל רכיבי המזון הגס זהים לאלה של קבוצת הביקורת.

תנובת החלב של קבוצת הביקורת הייתה הגבוה יותר, בשלבים המוקדמים במובהק, (P< 0.05) מאשר בפרות הביקורת בשונה מתוצאות השנה הקודמת. וכמוה תנובת החמ"ש. זאת משום הורדת ריכוזיות המנה (הפחתה בהקצאת מ"מ אנרגיה) להגברת ריכוז השומן בפרות הטיפול ע"י בהורדת מ"מ לפרות שבביקורת השניה % השומן היה נמוך מ- 3%, ריכוז השומן בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ היה בתום התקופה גבו משל הפרות שהואבסו במנה כולית.

הפרות שהואבסו ב במפמ"מ אבדו ממשקלן פחות מהפרות שהואבסו במנה כולית

הניסוי מצביע על שניתן לישם חקלאות מדייקת קרי, ממשק אינדיבידואלי בהזנה על פי ביצועים בעזרת מפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה.

יחד עם זאת קשה עד בלתי אפשרי ליישם באופן מעשי ממשק זה ברפת מסחרית על סמך בקורות חלב תקופתיות בגלל העדר יכולת מעקב מקוונת והזמן העובר בין דיגום החלב וקבלת תוצאת ההרכב. ובנוסף לכך עדכון הקצאות מ"מ נעשה ידנית כשהרפתן צריך להחליט לגבי כל פרה בנפרד.

מדי הרכב חלב מקוונים בעמדת החליבה, בהם צויד המכון לאחרונה ותוכנת מומחה מתאימה עשויים לפתור בעיה זאת.

מבוא

קיימות עדויות כי בעת האבסה במנה כולית הפרות בוררות מתוך הבליל רכיבים מסוימים והרכב המזון הנצרך אינו אחיד לאורך היממה (Martin 1999). להרכב המזון הנצרך והשתנותו לאורך היממה עשויה להיות השפעה על נצילותו בכלל ונצילות רכיבים מסוימים מתוכו כגון חלבון בפרט. על מנת לבחון זאת ניתן להשתמש במאביסים פרטניים מבוקרי מחשב להאבסת מזון מרוכז (מפמ"מ). בעזרת מפמ"מ דו ערוציים ניתן להקצות תערובת אנרגיה (גרעינים) ותערובת חלבון (כוספות, גלוטן) בנפרד ובפרקי זמן שונים לאורך היממה. בנוסף, קיימות עדויות כי לאכילה במספר ארוחות לאורך היממה השפעה מהותית על ניצולת המזון לייצור. במימשק ההזנה הנוכחי מוגשת המנה היומית לפרות כבליל, והפרות ניגשות לאבוס באופן חופשי מספר פעמים ביממה. במערכות פרטניות מבוקרות מחשב (מפמ"מ) קימת אפשרות לפיזור אחיד לאורך היממה מבחינת ריווחי הזמן ומבחינת כמות המזון המוגשת. ניתן להשתמש במפמ"מ להקצאת מזונות מרוכזים. כלי זה מאפשר הקצאת מספר תערובות בנפרד בקצב ותזמון הנקבעים ע"י המגדל ומבוצעים באופן אוטומטי. תקופת המעבר מההמלטה עד שיא התנובה היא התקופה הרגישה ביותר לאורך התחלובה. טכנולוגיה זאת, מאפשרת גמישות בהקצאת תערובות (חלבון, עמילן וכו) בהתאם למצב הפיסיולוגי המשתנה לאורך התחלובה ופעילות מערכת העיכול לאורך היממה. ברפת בה מוחזקות הפרות בקבוצה, בה כל פרה נמצאת בשלב שונה לאחר המלטה, אפשר כך להקצות לכל פרה הרכב תערובות על פי השתנות ריכוז החלבון בחלב לאורך התחלובה וצריכת החלבון בפועל על פי גישה פרטנית.

מטרת עבודה זאת הייתה לבחון את השפעת התאמת כמות החלבון והאנרגיה המואבסת בריכוז הולך ויורד לפי צריכת חומר יבש המחושב על פי תנובת חלב ומשקל גוף (נתונים יומיים), אחוז שומן בחלב (נתון תקופתי), זמן מהמלטה (Halachmi et al. 2004, NRC 2001) והרכב החלב, לעומת פרות המואבסות במנה כולית ממשקית וצריכת החלבון שלהן נקבעת ע"י צריכת המזון.

פרות, שיטות וחמרים

עשרים וארבע פרות, מהמלטה שניה ואילך, חולקו לפני ההמלטה באקראי לאחת משתי קבוצות על פי מספר תחלובה, תאריך המלטה צפוי וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית בריכוזיות של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י ו 17% חלבון פרות קבוצת הניסוי קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מאביסים פרטניים דו ערוציים מבוקרי מחשב (מפמ"מ). ערוץ אחד שימש להקצאת מ"מ אנרגטי (גרעינים) וערוץ שני להקצאת מ"מ חלבוני. הרכיבים שהוקצו ב- מפמ"מ כמו גם אלה שחולקו באבוס היו זהים לאלה שהרכיבו את המנה הכולית של פרות הביקורת. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות שנפתחו בשעות 01:00, 05:00, 09:00, 13:00, 16:30, 20:00. הכמות, לכל פרה בנפרד, הוקצתה על פי צריכת המזון היומית שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב השבועי על מנת ליצור מנת צריכה כוללת (אבוס ו- מפמ"מ) בריכוזיות זהה לזו של המנה הכולית עבור כל פרה בנפרד. הקצאת הרכיב החלבוני, לפרות אלה, נעשתה כדלקמן: הקצאה שתהווה 23% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. תנובת החלב ומשקל הגוף נמדדו יומית הרכב החלב כל חליבה נמדד שבועית. לפרות בקבוצת הניסוי שריכוז השומן בחלבן היה נמוך מ- 3%, הורדה הקצאת מ"מ אנרגיה עד ל- 1.65 מקא"ל/ק"ג ח"י. החלטות לגבי הורדת מ"מ אנרגיה לפרות ש-% השומן בחלבן היה נמוך מ- 3% נעשתה החל מהבקורת הראשונה. נוסחאות ההקצאה המפורטות נמצאות ב- Maltz et al. 2004.

היום הראשון לתחלובה לגבי תנובת חלב הוא היום שבו היו לפרה שלש חליבות. לגבי משקל גוף זה יום ההמלטה ממש. שתי פרות, אחת בכל קבוצה עזבו את הניסוי בגלל בעיות בריאות. לקביעת מובהקות השתמשנו ב- Student T-test.

תוצאות ודיון

כל הפרות שהשתתפו בניסוי השנה הכירו את ה מפמ"מ מהניסוי בשנה שעברה דבר שהביא לצריכת מזון מלאה מיד אם הכניסה לקבוצה לאחר ההמלטה. בציור 1. מתוארת תנובת החלב היומית של פרות הניסוי ופרות הביקורת. תנובת החלב של פרות הביקורת בשלשת השבועות הראשונים (עד יום 23) גבוה יותר (P< 0.05). החל משלב זה התנובה משתווה. זאת כנראה תוצאה של הורדת הקצאות אנרגיה לפרות ניסוי שריכוז חלבן היה נמוךך מ- 3% דבר שהוריד את ממוצע ריכוזיות המנה ל- 1.70.

בציור 2. מתוארת תנובת החמ"ש שהיא באופן מובהק גבוה בפרות הניסוי ( P< 0.05) מאשר בפרות הביקורת עד סוף השבוע ה-5 (יום 33) אין לנו הסבר לתופעה שהחל מיום 33 תנובת החמ"ש נפלה בקבוצת הניסוי. הסבר אפשרי הוא טעות בדיגום או באנליזה של הרכב החלב סביב תקופה זאת.

בציור 3. מתוארים שינויי משקל הגוף מההמלטה עד סוף תקופת המדידה. נראה בעליל שקבוצת הניסוי אבדה פחות ממשקלה מאשר קבוצת הביקורת (P< 0.05). הדבר בולט עוד יותר כשבוחנים את שינויי משקל הגוף יחסית למשקל לאחר ההמלטה (ציור 4.), שם רואים שפרות הניסוי אבדו פחות מ- 10 אחוז ממשקל גופן לעומת פרות הביקורת שאבדו יותר (P< 0.05).

ציור מס' 1. תנובת חלב יומית של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

ציור מס' 2. תנובת חלב מושוה שומן (חמ"ש) יומית של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

ציור מס' 3. משקל הגוף של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

ציור מס' 4. משקל הגוף של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

התוצאות שנתקבלו בשנה זאת, דומות לאלה שנתקבלו עד עתה (Maltz et al. 2004, 2005) בשימוש מפמ"מ לצורך ממשק מדויק של פרת החלב. השילוב של הקצאה רציונלית מחד ותדירות אכילה גבוה כשצריכת מ"מ מפוזרת באופן אחיד לאורך היממה, הם כנראה הגורמים העיקריים המביאים לתוצאות אלה. כדי לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזאת צריכים להתקיים שני תנאים:

1. הרכב החלב חייב להימדד באותה תדירות כמו תנןבת החלב לפחות קרוב להמלטה.

2. הקצאות ה-מ"מ ב מפמ"מ חייבות להעשות באופן אוטומטי.

בשני נושאים אלה יש התקדמות ממשית. בראשון, המכון להנדסה חקלאית, וולקני וחברת צח"מ אפיקים פתחו מד הרכב חלב המודד באופן מקוון את הרכב החלב של כל פרה כל חליבה. לאחרונה הורכב מד זה במכון החליבה של רפת בית דגן. קיימת תוכנה הקושרת את כל מרכיבי הקלט המפורטים לעיל בתחום אנרגיה וניתן לשלב בה גם את החלבון.

ספרות

Halachmi, I., Y. Edan, U. Moallem, E. Maltz (2004). Predicting feed intake of the ndividual dairy cow. J. of Dairy Sci. 87:2254-2267.
Martin Rode, 1999. TMR particles size distribution analysis at 6 hours time intervals: an on-farm study. UW Arlington Dairy Day December 15, 1999.
Maltz, E., N. Livshin, A. Antler, I. Brukental, A. Arieli (2004). Technologies and Modeling, for Precision Protein Feeding of Dairy Cows during Transition Time. 2004 CIGR International Conference, Olympics of Agricultural Engineering, 11-14 October, 2004, Beijin, P. R. Chaina. CD, Session III Information Technology for Agriculture, Sub Session 4 KIS/DSS, paper 6.
Maltz, E., N. Livshin, A. Antler, I Brukental, A. Arieli (2005). Precision protein and energy feeding of dairy cows during transition time Proc. Implementation of Precision Agriculture, 2nd ECPLF, 9-12 June 2005 in Uppsala, Sweden, pp. 219-226
NRC, National Research Council. 2001. National Academic Press, Washington DC.

דו"ח מסכם

מבוא
קיימות עדויות כי בעת האבסה במנה כולית הפרות בוררות מתוך הבליל רכיבים מסוימים והרכב המזון הנצרך אינו אחיד לאורך היממה (Martin 1999). להרכב המזון הנצרך והשתנותו לאורך היממה עשויה להיות השפעה על נצילותו בכלל ונצילות רכיבים מסוימים מתוכו כגון חלבון בפרט. על מנת לבחון זאת ניתן להשתמש במאביסים פרטניים מבוקרי מחשב להאבסת מזון מרוכז (מפמ"מ). בעזרת מפמ"מ דו ערוציים ניתן להקצות תערובת אנרגיה (גרעינים) ותערובת חלבון (כוספות, גלוטן) בנפרד ובפרקי זמן שונים לאורך היממה. בנוסף, קיימות עדויות כי לאכילה במספר ארוחות לאורך היממה השפעה מהותית על ניצולת המזון לייצור. במימשק ההזנה הנוכחי מוגשת המנה היומית לפרות כבליל, והפרות ניגשות לאבוס באופן חופשי מספר פעמים ביממה. במערכות פרטניות מבוקרות מחשב (מפמ"מ) קימת אפשרות לפיזור אחיד לאורך היממה מבחינת ריווחי הזמן ומבחינת כמות המזון המוגשת. ניתן להשתמש במפמ"מ להקצאת מזונות מרוכזים. כלי זה מאפשר הקצאת מספר תערובות בנפרד בקצב ותזמון הנקבעים ע"י המגדל ומבוצעים באופן אוטומטי. תקופת המעבר מההמלטה עד שיא התנובה היא התקופה הרגישה ביותר לאורך התחלובה. טכנולוגיה זאת, מאפשרת גמישות בהקצאת תערובות (חלבון, עמילן וכו) בהתאם למצב הפיסיולוגי המשתנה לאורך התחלובה ופעילות מערכת העיכול לאורך היממה. ברפת בה מוחזקות הפרות בקבוצה, בה כל פרה נמצאת בשלב שונה לאחר המלטה, אפשר כך להקצות לכל פרה הרכב תערובות על פי השתנות ריכוז החלבון בחלב לאורך התחלובה וצריכת החלבון בפועל על פי גישה פרטנית.
מטרת עבודה זאת הייתה לבחון את השפעת התאמת כמות החלבון והאנרגיה המואבסת בריכוז הולך ויורד לפי צריכת חומר יבש המחושב על פי תנובת חלב ומשקל גוף (נתונים יומיים), אחוז שומן בחלב (נתון תקופתי), זמן מהמלטה (Halachmi et al. 2004, NRC 2001) והרכב החלב, לעומת פרות המואבסות במנה כולית ממשקית וצריכת החלבון שלהן נקבעת ע"י צריכת המזון.

פרות, שיטות וחמרים
הנתונים המוצגים בסיכום זה נאספו במשך שלש שנים. בשנתיים הראשונות 23 פרות ניסוי ו- 25 פרות ביקורת במשך 70 יום אחרי המלטה. פרות, מהמלטה שניה ואילך, חולקו לפני ההמלטה באקראי לאחת משתי קבוצות על פי מספר תחלובה, תאריך המלטה צפוי וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית (NRC 2001) בריכוזיות של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י ו 17% חלבון פרות קבוצת הניסוי קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מאביסים פרטניים דו ערוציים מבוקרי מחשב (מפמ"מ). ערוץ אחד שימש להקצאת מ"מ אנרגטי (גרעינים) וערוץ שני להקצאת מ"מ חלבוני. הרכיבים שהוקצו ב- מפמ"מ כמו גם אלה שחולקו באבוס היו זהים לאלה שהרכיבו את המנה הכולית של פרות הביקורת. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות שנפתחו בשעות 01:00, 05:00, 09:00, 13:00, 16:30, 20:00. הכמות, לכל פרה בנפרד, הוקצתה על פי צריכת המזון היומית שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב השבועי על מנת ליצור מנת צריכה כוללת (אבוס ו- מפמ"מ) בריכוזיות זהה לזו של המנה הכולית עבור כל פרה בנפרד. הקצאת הרכיב החלבוני, לפרות אלה, נעשתה כדלקמן: הקצאה שתהווה 23% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה.
העבודה בוצעה ב- 3 מחזורים במשך כ- 3.5 שנים.
בשנה השלישית השתתפו 22 פרות. 11 פרות ניסוי ו- 11 פרות ביקורת למשך עוד 45 יום לאחר ההמלטה. המנות והטיפולים היו זהים אך בנוסף היתה היתיחסות להרכב חלב. לפרות בקבוצת הניסוי שריכוז השומן בחלבן היה נמוך מ- 3%, הורדה הקצאת מ"מ אנרגיה עד ל- 1.65 מקא"ל/ק"ג ח"י. החלטות לגבי הורדת מ"מ אנרגיה לפרות ש-% השומן בחלבן היה נמוך מ- 3% נעשתה החל מהבקורת הראשונה.
נוסחאות ההקצאה המפורטות נמצאות ב- Maltz et al. 2004.
היום הראשון לתחלובה הוא היום שבו היו לפרה שלש חליבות. בשנה השניה והשלישית יצאו מהניסוי שתי פרות בכל שנה בגלל בעיות בריאות. תנובת החלב ומשקל הגוף נמדדו יומית הרכב החלב כל חליבה נמדד שבועית.
לקביעת מובהקות סטטיסטית של הבדלים השתמשנו ב- Student T-test.

תוצאות ודיון
1. הקצאה לפי הורדת ריכוז החלבון ושמירה על ריכוז האנרגיה.
כל הפרות שהשתתפו בניסוי בשנה השניה והשלישית הכירו את ה מפמ"מ מהניסוי בשנה שעברה דבר שהביא לצריכת מזון מלאה מיד אם הכניסה לקבוצה לאחר ההמלטה. בשנה הראשונה למדו רוב הפרות להשתמש מפמ"מ בתוך יום יומיים. פרות שהתקשו "להבין" הוכנסו למאביס וזה בד"כ הספיק להמשך שימוש שיגרתי. כל הפרות ניצלו בד"כ את כל ששת חלונות ההאבסה. דילוג על יותר מחלון האבסה אחד היה נדיר. בציור 1 מתוארת תנובת החלב היומית של פרות הניסוי ופרות הביקורת בשתי השנים הראשונות. תנובת החלב של פרות הביקורת בששת השבועות הראשונים (עד יום 35) גבוה יותר (P< 0.05). החל משלב זה התנובה משתווה עם יתרון קל לתנובת החלב של פרות הניסוי.

ציור מס' 1. תנובת חלב יומית של 23 פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה (•). בהשואה ל- 25 פרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (□).

בציור 2. מתוארים שינויי משקל הגוף מההמלטה עד סוף תקופת המדידה. נראה בעליל שקבוצת הניסוי אבדה פחות ממשקלה מאשר קבוצת הביקורת (P< 0.05). הדבר בולט עוד יותר כשבוחנים את שינויי משקל הגוף יחסית למשקל לאחר ההמלטה (ציור 3.), שם רואים שפרות הניסוי אבדו עד כ- 6 אחוז ממשקל גופן לעומת פרות הביקורת שאבדו למעלה מ- 8 אחוז (P< 0.05).

ציור מס' 2. משקל הגוף של 23 פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה (•). בהשוואה ל- 25 פרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (□).

ציור מס' 3. משקל הגוף של 23 פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה (•). בהשוואה ל- 25 פרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (□).

נראה שהשימוש המושכל במפמ"מ מביא לתוצאות עדיפות משמעותית מהאבסה במנה כולית בהרכב שבו השתמשנו אולם בדיקת הרכב החלב הראתה שעליה וקוץ בה. ציורים 4 ו- 5 מתארים את אחוז השומן והחלבון בחלבן של פרות הניסוי ופרות הביקורת ומהם עולה שאחוז השומן בקבוצת הביקורת גבוה מזה של קבוצת הניסוי החל מהשבוע החמישי בערך (ציור 4). בהרכב החלבון אין הבדל בין שתי הקבוצות (ציור 5). אמנם ההשפעה של אחוז חלבון נמוך יותר על החמ"מ היא קטנה יחסית ועדיין החמ"מ של פרות הניסוי היה גבוה מזה של פרות הביקורת, אך שנו החלטנו לנסות ולהתמודד עם בעיה זאת בניסוי נוסף.

ציור מס' 4. אחוז השומן בחלב של 23 פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה (•). בהשוואה ל- 25 פרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (□).

ציור מס' 5. אחוז השומן בחלב של 23 פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה (•). בהשוואה ל- 25 פרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (□).

2. הקצאה לפי הורדת ריכוז החלבון והורדת ריכוזיות האנרגיה (בהדרגה) עד 1.65 מקא"ל/ק"ג ח"י לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3%.

מסיבות שהוסברו לעיל נמשך ניסוי זה מההמלטה ועד 45 יום לאחריה.

התוצאות המסוכמות בציור 6 מצביעות על כך שניתן להשפיע על אחוז השומן בחלב ע"י הורדת ריכוזיות המנה ע"י הקטנת ההקצאה של המ"מ. תוספת החלב ומזעור הירידה באחוז השומן הביאו לתנובת חמ"ש גבוה יותר בפרות הניסוי בהשוואה לפרות הביקורת (ציור 6).

בניסוי זה בו השפענו על הרכב החלב ע"י הקטנת הקצאות מ"מ לפרות שריכוז השומן בחלבן ירד מתחת לשלשה התקבלו תוצאות זהות לניסוי הקודם בכל הנוגע למשקל הגוף של הפרות כפי שרואים בציורים 7 ו- 8. נראה בעליל שפרות הניסוי ירדו פחות במשקל גופן מפרות הביקורת.

ציור מס' 6. תנובת חלב מושוה שומן (חמ"ש) יומית של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

ציור מס' 7. משקל הגוף של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

ציור מס' 8. משקל הגוף של פרות המואבסות בחלבון ואנרגיה ע"י מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ) בריכוז חלבון יורד מ- 23% מצריכת ח"י (מחושבת מתוך תנובת חלב, משקל גוף, אחוז שומן בחלב, זמן מהמלטה) והורדה הדרגתית עד 17% בתום השבוע הרביעי לאחר המלטה ואנרגיה שהורדה מ- 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י עד 1.65 (בהדרגה) לפרות שאחוז השומן בחלבן היה פחות מ- 3% (•). בהשואה לפרות ביקורת שהואבסו במנה כולית בת 17% חלבון וריכוזיות מנה קבועה של 1.76 מקא"ל/ק"ג ח"י (■).

סיכום

השילוב של הקצאת מ"מ רציונלית מחד ותדירות אכילה גבוה כשצריכת מ"מ מפוזרת באופן אחיד לאורך היממה, הם כנראה הגורמים העיקריים המביאים לתוצאות אלה. כדי לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזאת צריכים להתקיים שני תנאים:

3. הרכב החלב חייב להימדד באותה תדירות כמו תנובת החלב לפחות קרוב להמלטה.

4. הקצאות ה-מ"מ ב- מפמ"מ חייבות להעשות באופן אוטומטי.

ספרות

תקציר
בשלב ראשון בוצעה העבודה בשני תחומים:
1. בדיקת השפעת עיתוי (משך היממה) האבסת חלבון בפרות לאחר ההמלטה על תנובה והרכב החלב, כולל אוריאה, בכל אחת משלשת החליבות ביממה.
2. האבסת ריכוזים שונים של חלבון לפרות אחר ההמלטה על פי צריכת חמר יבש מההמלטה ואילך.
קיימות עדויות כי בעת האבסה במנה כולית הפרות בוררות מתוך הבליל רכיבים מסוימים והרכב המזון הנצרך אינו אחיד לאורך היממה. להרכב המזון הנצרך והשתנותו לאורך היממה עשויה להיות השפעה על נצילותו בכלל ונצילות רכיבים מסוימים מתוכו כגון חלבון
פרות, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת משלש קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית משקית בת 17% חלבון ושתי קבוצות קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ). ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שנפתחו בשעות 01:00, 05:00, 09:00, 13:00, 16:30, 20:00. בשתי קבוצות ה- מפמ"מ, הוקצה ה- מ"מ (על שני רכיביו), לכל פרה בנפרד, על פי צריכת המזון היומית (שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי), כדי ליצור צריכה יומית זהה לזו של קבוצת הביקורת מבחינת הרכבים. אחת מקבוצות ה- מפמ"מ קבלה את שני רכיבי ה- מ"מ בחלקים שווים בכל "חלון האבסה" לאורך היממה (חלבון יומי). קבוצת ה- מפמ"מ השניה (חלבון בוקר) קבלה את הרכיב החלבוני כולו רק בשלשת "חלונות" שנפתחו ב- 01:00, 05:00 ו- 09:00.
ריכוז החלבון בחלבן של הפרות בקבוצת חלבון בוקר היה גבוה יותר מזה של קבוצת הביקורת (על גבול המובהקות (p<0.01) אך לא מזו של החלבון היומי עקב ריכוז גבוה יותר (p<0.05<) בחליבת הלילה (שעה 20:00. התופעה הבולטת הייתה שעיתוי האבסת החלבון השפיע על ריכוזו בחלב לאורך היממה. בקבוצת חלבון הבוקר ריכוז החלבון בחליבת הלילה היה הגבוה ביותר (p<0.05 ) בהשוואה לשתי החליבות האחרות. כמו כן משפיע עיתוי האבסת החלבון על ריכוז אוריאה בחלב אם כי בצורה שונה מאשר החלבון. לא נמצא הבדל בכמות החלב פר חליבה כאחוז מהתנובה היומית בין שלשת הטיפולים ובכל הטיפולים היו הבדלים מובהקים וזהים בין שלשת החליבות. הבדלים שנצפו בתנובת החלב היומית ואחוז השומן יכולים לנבוע מהתוסף האנרגטי המכופתת המבוסס על גרעינים עמילניים המואבסים בנפרד מההזנה בבליל עשוי לגרום לדיכוי האוכלוסייה מפרקת דופן התא הצמחי בכרס, ולירידה בניצול דופן התא הצמחי וכלל הפחמימות..
לעיתוי צריכת החלבון יש כנראה משמעות פיסיולוגית המתבטאת בהשתנות ריכוזו בחלב לאורך היממה. תרומה לתוצאות אלה עשויה לנבוע מעצם ההקצאה של מ"מ הנצרכת לאורך היממה כולה בפרקי זמן אחידים. מומלץ לחזור על הניסוי תוך מדידה כמותית של צריכת המזון של כל פרה על מנת לבודד את ההבדלים בריכוזיות המנה היומית הנצרכת בעת שימוש ב- מפמ"מ.
קיימות עדויות כי לאכילה במספר ארוחות לאורך היממה השפעה מהותית על ניצולת המזון לייצור. במימשק ההזנה הנוכחי מוגשת המנה היומית לפרות כבליל, והפרות ניגשות לאבוס באופן חופשי מספר פעמים ביממה. במערכות פרטניות מבוקרות מחשב (מפמ"מ) קימת אפשרות לפיזור אחיד לאורך היממה מבחינת ריווחי הזמן ומבחינת כמות המזון המוגשת. ניתן להשתמש במפמ"מ להקצאת מזונות מרוכזים. טכנולוגיה זאת, מאפשרת גמישות בהקצאת תערובות (חלבון, עמילן וכו) בהתאם למצב הפיסיולוגי המשתנה לאורך התחלובה. בנוסף לכך ניתן לבחון השפעת הקצאת תערובות בשעות שונות של היממה בהתייחסות לזמן חלוקת הבליל שהוא בעיקרו מזון גס ולבחון את ההשפעה של האבסת רכיבי האנרגיה והחלבון במנה בשעות שונות ביממה על ריכוזו בחלב.
שלשים ושש פרות, מהמלטה שניה ואילך, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת מארבע קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית בת 17% חלבון ושלוש קבוצות קבלו את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י מפמ"מ. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות והכמות, לכל פרה בנפרד, הוקצתה על פי צריכת המזון היומית שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי. הקצאת הרכיב החלבוני, לשלשת קבוצות אלה, נעשתה כדלקמן: קבוצה אחת קבלה הקצאה שתיצור צריכה יומית בת 17% חלבון מההמלטה ואילך. קבוצה שניה קבלה הקצאה שתיצור מנה של 19% חלבון למשך ארבעת השבועות הראשונים אחרי ההמלטה והורדה ל- 17% בתום תקופה זאת. הקבוצה השלישית קבלה הקצאה שתהווה 28% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. כל הפרות שהשתמשו ב- מפמ"מ הוחזקו כקבוצה אחת וקבלו באבוס בליל שכלל את כל רכיבי המזון הגס זהים לאלה של קבוצת הביקורת.
תנובת החלב השבועית בשבועות 2 – 4 לאחר המלטה הייתה גבוהה יותר בקבוצות שהוזנו במאביסים פרטניים בהשוואה לביקורת (3.4, 4.8, 4.8 ק"ג חלב ביום בשבועות 2, 3 ו 4, בהתאמה). בתקופה זו תנובת החלב השבועית דמתה בין שלשת הקבוצות המואבסות במפמ"מ. תנובת החלב של הקבוצה שהואבסה בריכוז חלבון גבוה שהלך וירד ככל שעלתה צריכת הח"י הייתה הגבוה ביותר. ריכוז החלבון בחלב בשמונת השבועות הראשונים לאחר בבמלטה היה באופן מובהק גבוה יותר בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ.
הפרות שהואבסו במפמ"מ אבדו פחות ממשקלן ומצבן הגופני מפרות שהואבסו סמנה כולית והחלמתן מהירידה לאחר ההמלטה הייתה מהירה יותר.
משני הניסויים עולות המסקנות הבאות:
1. העיתוי בו צורכת הפרה את הרכיב החלבוני של המנה משפיע על מטבוליזם החלבון בצורה שמתבטאת בריכוז חלבון החלב ובריכוז האוריאה בחלב שהיא הפסולת החנקתית כתוצאה מהמטבוליזם של החלבון. מעניין היה לבחון את ריכוז האוריאה בשתן במקביל לחלב.
2. האבסת מ"מ בעזרת מפמ"מ מורידה את אחוז השומן בחלב אך לא החלבון. יתכן שאיכות תערובת האנרגיה עתירת העמילן היא הפוגעת במיקרואורגניזמים וביכולתם לפרק דופן תא.
3. ההבדל בריכוז חלבון החלב בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והשינויים במשקל הגוף והמצב הגופני בין הפרות המואבסות במנה כולית מצד אחד ופרות המשתמשות ובמפמ"מ מצד שני מצביע על הצורך בבחינת מדיניות האבסת החלבון בתקופה זאת.
4. הניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה להשפעה על מאזן האנרגיה לאחר ההמלטה על מנת למנוע "טלטול" כמו גם על כמות החלב והרכבו.
חזרנו על חלק הניסוי שפורט בדו"ח 2002 שבו התקבלו התוצאות הטובות ביותר ביישום חקלאות מדייקת בהאבסת חלבון מההמלטה על פי צריכת המזון ברמת הפרה הבודדת בעזרת מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ), בהשוואה להאבסה במנה כולית על פי המתכונת שבוצעה בשנה הראשונה.
תנובת החלב של הקבוצה שהואבסה בריכוז חלבון גבוה שהלך וירד ככל שעלתה צריכת הח"י הייתה הגבוה יותר מאשר בפרות הביקורת בדומה לתוצאות השנה הקודמת. ריכוז החלבון בחלב, בניסוי זה הראה רק נטיה להיות גבוה יותר בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ. לעומת זאת ריכוז השומן בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ היה זהה לזה של הפרות שהואבסו במנה כולית בארבעת השבועות הראשונים לאחר ההמלטה ורק אח"כ חלה ירידה. הפרות שהואבסו במפמ"מ אבדו פחות ממשקלן ומצבן הגופני מפרות שהואבסו סמנה כולית והחלמתן מהירידה לאחר ההמלטה הייתה מהירה יותר (הפרש המשקל בין ערך השיא לערך המינימום היה הגבוה יותר בקבוצת הביקורת
ניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה.
ניסויי זה מאשש את המסקנות הבאות:
1. האבסת מ"מ בעזרת מפמ"מ מורידה את אחוז השומן בחלב אך לא החלבון. יתכן שאיכות תערובת האנרגיה עתירת העמילן היא הפוגעת במיקרואורגניזמים וביכולתם לפרק דופן תא.
2. ההבדל בריכוז חלבון החלב בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והשינויים במשקל הגוף והמצב הגופני בין הפרות המואבסות במנה כולית מצד אחד ופרות המשתמשות ובמפמ"מ מצד שני מצביע על הצורך בבחינת מדיניות האבסת החלבון בתקופה זאת.
הניסוי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשימוש במפמ"מ ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה על מנת למנוע "טלטול" מאזן האנרגיה לאחר ההמלטה כמו גם על כמות החלב והרכבו.
בשנה השלישית חזרנו על הניסוי שפורט בדו"ח 2003 שבו התקבלו התוצאות הטובות ביותר ביישום חקלאות מדייקת בהאבסת חלבון מההמלטה על פי צריכת המזון ברמת הפרה הבודדת בעזרת מאביסים פרטניים מבוקרי מחשב (מפמ"מ), בהשוואה להאבסה במנה כולית.
עקב בעיות פרוצדורליות ומעבר למכון החליבה החדש, סוכמו רק התוצאות של 45 יום מההמלטה.
24 פרות, חולקו לאחר ההמלטה באקראי לאחת משתי קבוצות על פי מספר תחלובה וביצועיהן בתחלובה קודמת. קבוצת ביקורת הואבסה מנה כולית משקית בת 17% חלבון וקבוצת ניסוי שבה קבלו הפרות את המזון המרוכז (מ"מ), אנרגיה וחלבון, ע"י שני מפמ"מ. ההקצאה היומית ב- מפמ"מ חולקה ל- 6 "חלונות" האבסה שווים של 4 שעות כל אחד. בקבוצת הניסוי הוקצה ה- מ"מ (על שני רכיביו), לכל פרה בנפרד, על פי צריכת המזון היומית (שחושבה מתוך נתוני תנובת החלב ומשקלי בגוף היומיים והרכב החלב התקופתי), כך שכל פרה תקבל סה"כ (באבוס וב- מפמ"מ) מנה בריכוזיות 1.75 מגהקל'/ק"ג ח"י, זהה לזו של המנה הכולית של קבוצת הביקורת ו- 28% חלבון מהצריכה הכללית מיד לאחר ההמלטה, והורדה בהדרגה ל- 17% בשבוע הרביעי לאחר ההמלטה. כל הפרות שהשתמשו ב- מפמ"מ קבלו באבוס בליל שכלל את כל רכיבי המזון הגס זהים לאלה של קבוצת הביקורת.
תנובת החלב של קבוצת הביקורת הייתה הגבוה יותר, בשלבים המוקדמים במובהק, (P< 0.05) מאשר בפרות הביקורת בשונה מתוצאות השנה הקודמת. וכמוה תנובת החמ"ש. זאת משום הורדת ריכוזיות המנה (הפחתה בהקצאת מ"מ אנרגיה) להגברת ריכוז השומן בפרות הטיפול ע"י בהורדת מ"מ לפרות שבביקורת השניה % השומן היה נמוך מ- 3%, ריכוז השומן בחלב הפרות שהואבסו במפמ"מ היה בתום התקופה גבו משל הפרות שהואבסו במנה כולית.
הפרות שהואבסו ב במפמ"מ אבדו ממשקלן פחות מהפרות שהואבסו במנה כולית.
הניסוי מצביע על כך שניתן ליישם חקלאות מדייקת קרי, ממשק אינדיבידואלי בהזנה על פי ביצועים בעזרת מפמ"מ לשמש ככלי לאספקה מבוקרת של נוטריינטים לפרות חלב גבוהות תנובה.
יחד עם זאת קשה עד בלתי אפשרי ליישם באופן מעשי ממשק זה ברפת מסחרית על סמך בקורות חלב תקופתיות בגלל העדר יכולת מעקב מקוונת והזמן העובר בין דיגום החלב וקבלת תוצאת ההרכב. ובנוסף לכך עדכון הקצאות מ"מ נעשה ידנית כשהרפתן צריך להחליט לגבי כל פרה בנפרד.
מדי הרכב חלב מקוונים בעמדת החליבה, בהם צויד המכון לאחרונה ותוכנת מומחה מתאימה עשויים לפתור בעיה זאת.