הרפת הכי מניבה בארץ: "כמו מפעל היי-טק"

לקיבוץ סעד הסמוך לרצועת עזה יש סיבה לגאווה: הרפת אותה מנהל אודי שהם זכתה בשנה החולפת בתואר "הרפת עם התנובה לפרה הכי טובה במדינה". המרחב, הענקת הרוגע ושמירה על בריאות הפרות: "הרפת הגיעה להישגים גם בזכות עבודת צוות טובה"

אודי שהם, מנהל רפת בקיבוץ סעד בעוטף עזה מזה 23 שנה ובשנה החולפת זכתה בתואר "הרפת הכי מניבה בישראל". שהם, 47 נשוי פלוס 4 מספר ל-ynet כי הוא נשאב לתחום בעקבות אביו. "מגיל 13 התחלתי לעבוד ברפת. אחרי שירות הקבע חזרתי לרפת ושנה וחצי לאחר מכן המנהל הודיע שהוא עוזב ללימודים. מקומו התפנה ומאז אני מנהל את הרפת ביד רמה. אנחנו הרפת עם התנובה פר פרה הכי טובה במדינה". לדבריו, בגלל כל הטיפולים המסופקים לפרות, הם יודעים להפיק מהן את מירב התועלת.

שהם הבין שהמפתח להצלחה טמון ברוגע של הפרות: "ברגע שלא מפריעים לפרות ומעניקים להן את התנאים הכי טובים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת הענקת הרוגע, הן נותנות תנובות גבוהות יותר, וזה מוכח", הוא אומר. "הרפת הגיעה להישגים גם בזכות עבודת צוות טובה, בזכות אנשים שאכפת להם מהענף ומהפרות עצמן. כל בעיה מטופלת, אפילו אם צריך להזעיק מישהו באמצע הלילה, שום דבר לא מחכה לבוקר. אין דחייה כאשר מדובר בטיפול בפרה, גם במבצעים ובמלחמות בעזה הרפתנים תמיד נשארו לטפל בפרות".

לדברי שהם, כיום רפת היא מפעל היי-טק לכל דבר ועניין: "לכל פרה יש תג על הרגל והיא ממוחשבת, החלב שלה נספר, יש מכשיר של חברת צח"ם אפיקים שבודק שומן, חלבון ולקטוז והוא יודע זהות דלקות בעטין, הוא יודע לזהות דרישות של הפרה לפי ספירת הצעדים". דרישות – כלומר המחזור של פרה הוא סביב 21 יום ולפי זה מזריעים את הפרה. "היריון של פרה נמשך 9 חודשים ועגלה ממליטה פעם ראשונה בגיל שנתיים. בין ההריונות בחודשיים האחרונים של ההיריון, לא חולבים את הפרה כי היא צריכה להכין את עצמה להמלטה הבאה".

בתשובה לשאלה בזכות אילו טיפולים ושיטות גידול זכה שהם בתואר, הוא אומר כי חשוב מאוד לתת מרחב לפרות ולא לצופף אותן. "אנחנו מספקים לפרות 20 מטר שטח רביצה כדי שיהיה להן מספיק מרחבים ולא תצטרכנה להילחם ולהצטופף. נותנים מספיק מקום לאכול ושלא יילחמו על מקום. האוורור עובד גם בחורף, ראינו שהפרות נהנות מכך למרות העלויות הגבוהות. בעבר לא עשינו זאת. בקיץ מצננים את הפרות באופן אינטנסיבי כדי שחום הגוף שלהן לא יעלה. אם החום עולה הפרות אוכלות פחות ולא מעלות גרה וכמובן מייצרות פחות חלב. שוב זה מייקר לנו את התהליך, אבל שני הצדדים נהנים מזה. כשפרות רובצות ומעלות גרה או מתפזרות ולא מתבודדות במקום אחד – סימן שטוב להן".

שהם גם מספק טיפים ומספר כי אם נותנים מספיק מרחב לפרה אפילו לא צריך להוציא את הזבל, משום שהוא עובר תהליך של שריפה פנימית. "אנחנו דואגים שהמרבצים של הפרות יהיו יבשים – וזהו המפתח למניעת דלקות עטין. אם המרבץ רטוב, הסיכוי שהפרה תחטוף דלקת הוא גבוה. זה גם טוב לחליבה עצמה. אם הפרה מגיעה נקייה למכון חליבה קל יותר לטפל בה. חשוב להרכיב את המכונה על פטמות נקיות. אנחנו משווקים מוצר שאנשים צורכים אותו ומשתדלים להגיע לרמת היגיינה כמה שיותר גבוהה. אנחנו ממעטים באנטיביוטיקה. חלב עם אנטיביוטיקה לא נכנס למכון החליבה. אם הפרה כבר מקבלת אנטיביוטיקה – יש ערכה שבודקת אם היא נקייה משאריות של אנטיביוטיקה לפני שהיא נכנסת חזרה למכון".

קרדיט: ynet