למעלה
הגדלת ריכוז החל"צ בחלב בישראל
דוח מחקר סופי ומסכם לשנתיים עבור פרוייקט 362-0069
הגדלת ריכוז החל"צ בחלב בישראל
מוגש להנהלת ענף הבקר על ידי:
דניאל בן גדליה1, אדית יוסף1, משה נקבחת1, יהושע מירון1 ורן סולומון2
1מינהל המחקר החקלאי
2 שה"מ
תקציר כללי 362-0069
העבודה שלפנינו מסכמת שלושה ניסויים שמטרתם הייתה לבחון דרכים להגדלת ריכוז החומצה הלינולאית המצומדת (חומצה רומנית = חל"צ = CLA) בחלב הבקר.
בניסוי הראשון, מטרת העבודה הייתה לבחון האם תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות לרמה המצויה בירק, תגרום לעליה בריכוז החל"צ בחלב. שמונה פרות גבוהות תנובה הוחזקו ברפת הפרטנית על הבליל המשקי למשך 30 יום. הפרות הניבו בממוצע 40 ק"ג חלב ליום וצרכו בממוצע 26 ק"ג חומר יבש ליום. לאחר שבוע על הבליל המשקי נדגם חלב לבדיקת הרכב במעבדה בקסריה והרכב חומצות השומן בגאז כרומטוגרפיה במעבדה שלנו. מהשבוע השני ועד השבוע הרביעי והאחרון של הניסוי, קבלו הפרות תוספת על הבליל היומי של: 3ג' קרוטן נקי (ייבוא של קופולק מלרוש) בתוך פרמיקס של קמח תירס (600ג') שהכיל גם 100ג' שמן סויה ואנטי אוקסידנטים. בשבוע האחרון נדגם חלב ונלקח לבדיקת הרכב חומצות השומן.
הפרופילים של ח"ש החלב בתקופת הבסיס וכעבור 3 שבועות של אספקת 3ג' קרוטן לפרה ליום במנה הכולית, מראים שלקרוטן לא הייתה שום השפעה על ריכוז החל"צ בחלב.
הניסוי השני נערך כדי לבחון את ההשפעה של תוספת תערובת שמנים עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות בשיעור של 5% מהחומר היבש של המנה הכולית, על ביצועי פרות חלב ועל ריכוזי החל"צ בחלב. למטרה זו חולקו עשר פרות לשתי קבוצות שוות ב: מספר המלטות, מרחק מההמלטה, תנובה יומית, ומשקל גוף. הפרות הוחזקו ברפת הפרטנית וקבלו מנה כולית מסחרית. הבקורת קבלה את המנה הכולית בלבד ואילו הטיפול קבל את המנה הכולית + 5% תערובת שמנים בהרכב כדלקמן: שמן חמניות, שמן דגים ושמן פשתן, ביחסים 1:3:6, בהתאמה. במהלך השבוע הראשון, הפרות עברו אדפטציה למנת השמן על ידי העלאה הדרגתית של שיעור תערובת השמנים במנה עד לרמה הסופית של 5% על בסיס חומר יבש. הניסוי נמשך 6 שבועות שבמהלכן נלקחה דגימת חלב אחת לשבוע. במנת השמן נרשמה ירידה בנעכלות המנה שנבעה בעיקר מירידה נכרת בנעכלות המקטע התאיתי. כמו כן נמצאה ירידה בצריכת המזון, בתנובת החלב ובריכוז שומן החלב. בביקורת לא חלו שינויים בריכוזי החל"צ לאורך הניסוי. בטיפול השמן הייתה תגובה חזקה בשבוע הראשון שבו ריכוז החל"צ בחלב הגיע לשיא של 27.5 ג'/ק"ג חומצות שומן, אלא שמיד לאחר מכן הייתה ירידה הדרגתית בריכוז החל"צ שהגיע בשבוע השישי לרמה של 5.5 ג'/ק"ג, רמה הקרובה מאד לזו של הביקורת. נראה שתערובת השמנים בריכוז שניתן ובשילוב עם מנה משקית עתירת מזון מרוכז, אינה מאפשרת יצירה אופטימלית בכרס של הפרקורסור החיוני ליצירת החל"צ – החומצה הווקסנית.
בניסוי השלישי, נבדקה ההשפעה של שני מקורות של פחמימות המשולבים במנה יחד עם גרעיני סויה משוחלים, על הפרופיל של חומצות שומן החלב. עשרים פרות שהיו בשליש הראשון של התחלובה, חולקו לשתי קבוצות שוות בממוצעים ובפיזור של: המרחק מההמלטה, מספר ההמלטות, התנובה היומית, ומשקל הגוף. קבוצה אחת קבלה את מנת השעורה שהכילה את העמילן בעל הפריקות הגבוהה והמהירה, וקבוצה שניה קבלה את מנת קליפות הסויה כמקור לפחמימות של דופן תא ראשונית, שנעכלותה אמנם גבוהה אבל פריקותה איטית יותר מזו של העמילן. בשני הטיפולים מקור השמן היה בפולי סויה משוחלים, והמזון הגס – תחמיץ החיטה היה שוה בשניהם. הפרות קבלו את המנה הכולית פעם ביום בשעה 10:00 בהזנה חופשית ונמדדה צריכת המזון הפרטנית במערכת ההאבסה והשקילה של הרפת הפרטנית. מיד עם תחילת הניסוי, הוחל במדידה יומית של תנובת החלב באמצעות מדי החלב של אפימילק. לאחר מכן נדגם החלב בשבוע השני, הרביעי והשישי של הניסוי, לקביעת הרכב החלב וחומצות השומן. הניסוי ארך 6 שבועות שבמהלכן החלב של כל פרה נדגם 4 פעמים (דגימת 0 + 3 דגימות במהלך הניסוי). בכל אחד מימי הדגימה נדגמו שלושת החליבות (הפרות נחלבו 3 פעמים ביממה; שעות החליבה:07:00; 14:00; 21:00) והדגימה היומית אוחדה פרופורציונלית בהתאם לכמות החלב בכל אחת משלוש החליבות היומיות. הדגימות היומיות נשמרו בטמפ' של 4 מ"צ עד לבדיקת ההרכב. המזונות נבדקו לחומר יבש, חלבון ו NDF ונעכלות במבחנה. החלב נבדק להרכב כללי ולהרכב חומצות השומן.
נעכלות מנת קליפות הסויה (ק"ס) הייתה גבוהה במקצת מזו של מנת השעורה, 74.8 לעומת 72.7%, בהתאמה. נעכלות הNDF הייתה גבוהה בהרבה במנת הק"ס (80.6%) מאשר במנת השעורה (66.6%), וזאת משום שבמנת הק"ס חלק נכר מה NDF מקורו היה בדופן הראשונית שפריקותה ונעכלותה גבוהות מאד. צריכת המזון היומית הממוצעת הייתה דומה בשני הטפולים.
מנת השעורה גרמה לייצור של חלב רזה (2.49% שומן) ועשיר יותר בחלבון ואילו מנת הק"ס ייצרה חלב רגיל (3.42% שומן) עם רכוז חלבון מעט נמוך יותר מאשר במנת הק"ס. תנובת החלב הייתה גבוהה יותר במנת הק"ס ואם מביאים בחשבון את ההבדל בשומן החלב, הרי הפער בחלב מושוה שומן גדל לכדי 25%.
למרות ההבדלים בין שתי המנות באופי הפרמנטציה בכרס, ריכוזי הבלתי רויות העיקריות: האולאית, הלינולאית והלינולנית בחלב היו דומים מאד בשתי המנות. עיקר ההבדלים היה ברוויות: בפלמיטית ובסטארית. גם בשיעור חומצות הטרנס בחלב מקבוצת ה C18:1, ובפרופיל שלהן בחלב, היו הבדלים בין הטיפולים. החומצה C18:1, t11, המשמשת גם כפרקורסור ליצירת חומצה רומנית (CLA החלב = C18:2, c9,t11) בעטין, הייתה המרכיב העיקרי בקבוצת הטרנס של ה C18:1 בחלב טיפול הק"ס. ואילו ה C18:1, t10 הייתה המרכיב העיקרי בקבוצת הטרנס של ה C18:1 בחלב טיפול השעורה. בטיפול הק"ס נוצרה יותר חומצה רומנית C18:2, c9,t11 מאשר בטיפול השעורה (1.01 ו 0.65% מכלל חומצות השומן, בהתאמה).
בדיקה של עקומות ריכוזי שומן החלב לאורך 6 שבעות הניסוי מראות על יציבות בריכוזים ונראה שמנת השעורה יכולה לשמר רמת שומן חלב נמוכה של 2.5% לאורך זמן. החל מהשבוע השני של האבסת המנות, מתייצבת רמת החומצה הרומנית בטיפול הק"ס, על רמה סביב 1% מכלל חומצות שומן החלב. נראה שהשימוש בפולי סויה משוחלים המשחררים באופן מתון את החומצה הלינולאית , משפרת יצירת החומצה הווקסנית בכרס והאחרונה משמשת כפרקורסור ליצירת החומצה הרומנית בעטין הפרה. נראה שמנה שמשולבים בה פולי סויה משוחלים כמקור של חומצה לינולאית וקליפות סויה כמקור זמין של פחמימות, יכולה להבטיח ייצור של רמה יציבה של חומצה רומנית בחלב לאורך זמן.
פירוט המחקרים:
ניסוי 1- בחינת האפקט של תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות על רכוז החל"צ בחלב
ניסוי 2- A milk fat CLA peak response to oil supplementation of a TMR fed to lactating cows
