"בחינת שתי מנות לפרות גבוהות תנובה הנבדלות במקור צמח החיטה, שחת לעומת תחמיץ, על מדדי היצור".
סיכום ניסוי מספר 870-1289-05 המוגש למועצה לענף החלב בישראל
מוגש ע"י גבי עדין1 – בשיתוף פעולה עם קרלוס גרינגאוס2, זאב צומברג3, ורן סולומון1.
1 המחלקה לבקר- שה"מ; 2 רפת קיבוץ סמר; 3 רפת קיבוץ יוטבתה.
מנות לפרות גבוהות תנובה בארץ מכילות בד"כ כ- 35% מזון גס, התחמיץ מהווה כ- 75% מסך המזון הגס והשחת כ- 25%. תחמיץ החיטה מהווה את עיקר התחמיץ במנה, והשאר תחמיצי תירס וסורגום. מקובל שעלות טון ח"י תחמיץ חיטה בבור היא כ- 145$ כולל פחת, לעומת 130$ טון ח"י שחת חיטה באיכות דומה. בשנים האחרונות עם השיפור ביכולת הערבול של העגלות המערבלות, עולה הנטייה להגברת שעור החציר במנה, בעיקר חציר חיטה. עם זאת, מקובלת הדעה שמנות המכילות תחמיץ משפרות את צריכת המזון בשל שיפור הטעימות ובעקבות כך גם צפוי שיפור ביצור החלב ורכיביו. בעבר היה מקובל במשקי הערבה, להאביס במנות בהן מקור המ"ג היה חציר בלבד. למרות עלויות ההובלה של מזון רטוב, זה מספר שנים שחלק מהמשקים באותו אזור מזין את הפרות עם בלילים הנקנים במרכזי מזון מסחריים והמכילים שיעור גבוה של תחמיצים. הידע בספרות הנוגע להשוואת ביצועי פרות הניזונות על תחמיץ לעומת שחת דל ביותר.
בניסוי הקדמי (עדין וחוב' 2004), בו מקור שחת חיטה ותחמיץ החיטה היו מאותו זן, שדה, ותנאי גידול זהים, וכל השדה נקצר יחד (חלק שימש להכנת התחמיץ וחלק הקמל לשחת דגן), לא נמצא הבדל בכל מדדי היצור למעט בריכוז חלבון החלב הגבוה יותר בקבוצת החציר שנבעה כנראה מפחת נמוך יותר של פחמימות פרמנטביליות בעת שימור הירק לחציר. כמו כן נמצא שצריכת המזון הקבוצתית הממוצעת במנת השחת הייתה גבוהה בכ 5% ממנת התחמיץ וכך גם יעילות בהפיכת מזון לחלב.
בעבודה הנוכחית, תחמיץ החיטה ושחת החיטה היו ממקורות שונים והשחת נקצרה בשלב פיסיולוגי מוקדם יותר מהתחמיץ, כפי שקורה בפרקטיקה היומית ברפת. הניסוי נמשך 90 יום (בין יולי לספטמבר 2005) בשתי קבוצות של כ-60 פרות כל אחת, שחולקו על פי הקריטריונים המקובלים. במנת ה"תחמיץ" מקורות המספוא הגס היו שחת קטנית בשיעור של 25% ותחמיץ חיטה בשיעור של 75% מה- NDF הגס. לעומת זאת במנת ה"שחת" הוכללה שחת חיטה כתחליף לתחמיץ בשיעור של 75% מה- NDF הגס ללא שינוי בתכולת שחת הקטנית. במנת הביקורת הוספו מים להשוואת שיעור החומר היבש בבליל לזו של מנת הניסוי. נערכו אנליזות כימיות להערכת הרכב השחת והתחמיץ וקביעת הנעכלות בכרס מלאכותית אשר יוצגו ההרצאה. נרשמה צריכת מזון קבוצתית בניכוי שאריות, ונמדדו יצור חלב פרטני יומי, תכולת המוצקים בחלב ואיכות החלב בביקורת חלב חודשית, ומשקל הגוף במהלך הניסוי.
תוצאות: נתוני יצור החלב ורכיביו נותחו בכלל הפרות (47 בכל טיפול) וכן נעשתה השוואה של השפעת הטיפולים בין פרות בהמלטה שנייה לפרות בהמלטה שלישית ויותר (20 לעומת 26 פרות ו-27 לעומת 21 פרות בקבוצת השחת והתחמיץ בהתאמה), (טבלה 1,2). לא נמצאו הבדלים בצריכת המזון הקבוצתית הממוצעת במהלך הניסוי: כ 25 ק"ג ח"י/פרה /יום בשתי הקבוצות. נמצא יתרון מובהק בתנובת החלב לטובת מנת התחמיץ (35.7 לעומת 34.5 ק"ג/פרה/יום), יתרון זה נבע כולו מההבדל בתנובת החלב של הפרות מתחלובה שלישית ומעלה (36.7 לעומת 34.3 ק"ג/פרה/יום במנת התחמיץ והשחת בהתאמה). נמצא יתרון מובהק בריכוז השומן וחלבון החלב לטובת מנת השחת (3.78 לעומת 3.61%; ו-3.16 לעומת 3.06% , בהתאמה). לא נמצא הבדל בתנובת החמ"ש 4.0% והחמ"מ (33.3 לעומת 35.5 ק"ג חמ"ש ו 35.1 לעומת 35.3 ק"ג/פרה/יום חמ"מ במנת השחת והתחמיץ בהתאמה). בניתוח התוצאות בתחלובות השונות נמצא יתרון בתנובת החמ"ש והחמ"מ של הפרות בתחלובה שנייה במנת השחת לעומת מנת התחמיץ (33.5 לעומת 32.4 ק"ג ו- 35.3 לעומת 34.2 ק"ג/פרה/יום בהתאמה) ויתרון בתנובת החמ"ש והחמ"מ לפרות המלטה שלישית ומעלה במנת התחמיץ לעומת מנת השחת ( 34.6 לעומת 33.2 ק"ג ו-36.5 לעומת 35.0 ק"ג/פרה/יום בהתאמה). לא נמצא הבדל בתוספת המשקל של הפרות במהלך העבודה (13.3 לעומת 13.7 ק"ג במנת החציר והתחמיץ בהתאמה).
טבלה 1. תוצאות יצור חלב, שיעור ותנובת המוצקים, תנובת החמ"מ והחמ"ש, הפרש משקל גוף, צריכת מזון, יעילות ועלות ההזנה של כל הפרות בשי הטיפולים במהלך הניסוי.
כל הפרות |
שחת |
תחמיץ |
שת"מ |
ק"ג חלב |
34.5 b |
35.7 a |
0.098 |
% שומן |
3.78 a |
3.61 b |
0.008 |
% חלבון |
3.16 a |
3.06 b |
0.003 |
ק"ג שומן |
1.294a |
1.276b |
0.0039 |
ק"ג חלבון |
1.076b |
1.088a |
0.0027 |
ק"ג חמ"מ 05 |
35.1 |
35.3 |
0.090 |
ק"ג חמ"ש 3.5% |
33.3 |
33.5 |
0.090 |
הפרש BW ק"ג לתקופה |
+13.3 |
+13.7 |
3.20 |
DMI ק"ג ח"י פרה יום |
25.2 |
25.1 |
|
יעילות הזנה ק"ג ח"י לליטר |
0.730 |
0.703 |
|
עלות יום כלכלה ₪ פרה |
24.2 |
25.2 |
טבלה 2. תוצאות יצור חלב, שיעור ותנובת המוצקים, תנובת החמ"מ והחמ"ש, הפרש משקל גוף, צריכת מזון, יעילות ועלות ההזנה של הפרות בתחלובה 2 ובתחלובה 3 ויותר בשני הטיפולים במהלך הניסוי.
טיפול |
שחת |
תחמיץ |
שת"מ |
תחלובה |
2 |
3+ |
2 |
ק"ג חלב |
34.7b |
34.3b |
34.6b |
% שומן |
3.81a |
3.76b |
3.72c |
%חלבון |
3.17a |
3.16a |
3.08b |
קג שומן |
1.297b |
1.291b |
1.237c |
קג חלבון |
1.080b |
1.072b |
1.049c |
קג חמ"מ 05 |
35.3b |
35.0b |
34.2c |
קג חמ"ש 3.5% |
33.5b |
33.2b |
32.4c |
הפרש BWלתקופה |
15.5+ |
11.2+ |
16.4+ |
אותיות שונות בשורה נבדלות סטטיסטית p<0.05
איור 1. צריכת מזון לעומת יצור החלב של כל הפרות במהלך 13 שבועות הניסוי
לסיכום שתי העבודות: לא התקבל הבדל משמעותי בביצועים בין האבסת חציר ותחמיץ צמח החיטה שנקצר באותו מועד להכנת שחת או תחמיץ. כאשר השחת והתחמיץ התקבלו ממקורות שונים, בגיל פיזיולוגי שונה, כפי שמאופיינת המציאות במשק ובהנחה שאיכות התחמיץ טובה יותר וזו משום בעיות אגרוטכניות בהכנת השחת חיטה, כמו שטחים שוליים, יבול נמוך, אפר גבוה, מועד קציר מאוחר וכו'. נמצא יתרון ביצור חלב למנת התחמיץ אך יתרון בשיעור המוצקים במנת השחת. ההחלטה האם להשתמש בחציר או תחמיץ היא מורכבת ובעיקר נוגעת לפרמטרים של מחיר התחמיץ ואיכות החציר.