בחינת הערך התזונתי עבור בקר חלב של תחמיצי סורגום חדשים מזנים חצי-ננסיים עמידים לרביצה שפותחו בישראל

דו"ח מדעי מסכם תלת שנתי פרויקט 362-0119

בחינת הערך התזונתי עבור בקר חלב של תחמיצי סורגום חדשים מזנים חצי-ננסיים עמידים לרביצה שפותחו בישראל

מוגש למועצת החלב

ע"י מירון יהושע וחובריו

תקציר

מבוא כללי

בשנה הראשונה נבחנה השוואת ביצועי גדילה של מספר זני סורגום למספוא בקבוץ חפץ חיים, במטרה לבדוק את פוטנציאל היבול, יכולת הצבירה של חומר יבש והרגישות לרביצה, של הזן החדש שטופח בארץ "פנינה", בהשוואה לזן המסחרי הנפוץ בארץ,FS-5 ולזן הנוטריפלוס מקבוצת ה BMR. שלושת הזנים נזרעו במרץ, גודלו במרווחי שורה של כ 0.45 מטר והושקו זהה במנה כוללת של 190 קוב לדונם. מדגמים משלושת הזנים נקצרו בשני מועדים, על פי התפתחותם הפנולוגית: קציר ראשון בשלב תחילת מילוי הגרגר(להלן קציר מוקדם) וקציר שני עם סיום המילוי ותחילת הבשלת הדונג (להלן קציר מאוחר). עקב אפילותו, המעבר לשלב הרפרודוקטיבי בזן פנינה היה מאוחר בשבועיים בהשוואה לזנים האחרים, ובהתאם היו מועדי הקציר. קציר על פי השלב הפנולוגי נבחר על מנת לאפשר למצות מכל זן את המירב מבחינת השלוב של יבול ואיכותו. תוצאות הקציר המוקדם לא הצביעו על הבדלים מובהקים ביבול החומר היבש לדונם בין הזנים פנינה ו FS-5 . לעומת זאת בזן נוטריפלוס היה היבול נמוך יותר. הארכת משך הגדול גרמה לעליה משמעותית ביבול בשלושת הזנים. יבולם הגיע בקציר המאוחר לתחום שבין .331 ובין 1.47 טון חומר יבש לדונם כשאין הבדל מובהק בין שלושת הזנים. בחינת הצטברות החומר היבש בצמח במהלך הגדול מראה שבשלב תחילת מלוי גרגרים רק הזן פנינה הגיע לתכולת חומר יבש ברמה המאפשרת החמצה טובה ללא נגר, קרי מעל 6%2 . בשלב של סוף מלוי גרגרים עלתה תכולת החומר היבש לרמה של 37%בפנינה ולרמה של 26%-27% בזנים האחרים. מעקב הרביצה מלמד שבמהלך תהליך מלוי המכבדים עלו מימדי הרביצה של הזנים הגבוהים עד לרמות של 46% ו,73% ב FS-5 בנוטריפלוס, בהתאמה. לעומתם הזן הנמוך פנינה לא רבץ כלל בשני מועדי הקציר למרות הגידול הנכר במשקל מכבדיו במועד הקציר המאוחר. גובה הצמחים הממוצע בפנינה הגיע ל 1.3 מטר, ובשני הזנים האחרים היה בתחום שבין 2.5–3.0 מטר, מה שמסביר את הרגישות השונה לרביצה. בכל הזנים הנבחנים לא נמצאה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF בקציר המאוחר בהשוואה לקציר המוקדם. בשני הקצירים נעכלות הח"י בתחמיץ של הזן FS-5 הייתה גבוהה במקצת מזו של התחמיצים האחרים, והדבר נובע מהתכולה הגבוהה יותר בפנינה ובנוטריפלוס של מיקטע ה NDF המתאפיין בנעכלות נמוכה יחסית. יבול תחמיץ נעכל בקציר המאוחר היה דומה בשלושת הזנים (0.83-0.88 טון ח"י\ד'), בעוד שיבול הNDF הנעכל בקציר זה היה גבוה באופן מובהק בזן פנינה בהשוואה לזנים האחרים (0.49 לעומת 0.40 טון\ד'). ערכי יבול הח"י וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י )63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה מהקציר המאוחר, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה.

בשנה הראשונה נערכה במקביל בחוות נוה-יער בחינה הקדמית של השפעת עומד הזריעה ורמת ההשקיה על הגידול של "טל" למספוא. הממצאים המוצגים בדו"ח של השנה הראשונה מראים שהעומד הבינוני, מרווחי שורות של 40 ס"מ, ורמת השקיה של 180 מ"מ מספיקים לגידול מיטבי של הזן "טל" מבחינת היבול ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה.

בשנה השנייה נבחן זן סורגום למספוא החדש "טל" בהשוואה לזן המסחרי FS-5 שגודלו בחוות עכו. נבדקו, השפעת השקיה במהלך הגידול בקיץ עד לקציר הקיצי הראשון ב 180 מ"מ או 250 מ"מ מים, וגידול מחדש (regrowth) על אותן רמות מים עד לקציר שני בסתיו, על היבול (בקציר ידני), ההרכב, והנעכלות בכרמ"ל של המספוא. נמצא, שהגדלת רמת ההשקיה בקיץ מ 180 מ"מ ל 250 מ"מ לא שיפרה באופן מובהק את היבול שהיה גבוה ביותר ודומה בשני הזנים (בתחום 2.5-3.0 טון ח"י\דונם). מימדי הרביצה של הזן FS-5 בשני מחזורי הגידול היו כ 15% בעוד שהזן טל היה עמיד לרביצה. גובה צמחי טל הגיע בגידול הקיצי ל 1.72-1.82 מ' וב FS-5 ל 3.2 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. בשני המחזורים צמחי טל אופיינו בתכולת מכבדים גבוהה יותר, ובתכולה נמוכה של מסת גבעולים (דקים יותר) בהשוואה לצמחי FS-5. בקציר הקיצי תכולת חומר יבש בשני הזנים היתה דומה 26.2-28.9% ובתחום המאפשר החמצה טובה ללא נגר, ונעכלות צמחי FS-5 הייתה גבוהה במעט מנעכלות צמחי טל. בקציר הסתווי לא היה יתרון להעלאת רמת ההשקיה בטל מעבר ל 180 מ"מ, אך ב FS-5 היה יתרון להשקיה ב 240 מ"מ. יבול טל בקציר הסתווי הגיע ל 1.46 טון ח"י לדונם, בתכולת ח"י ומכבדים גבוהה. הנתונים מראים שבהשקיה מצטברת של 360 מ"מ בשני מחזורי גידול, ניתן להגיע בטל ליבול מרבי של 4 טון ח"י לדונם (כפול מזה של תירס לתחמיץ), בנעכלות טובה הדומה לזו של תחמיץ חיטה, וללא סיכון של רביצה או של בעיות בהחמצה עקב תכולת ח"י נמוכה. המספוא של טל בעת הקציר מתאים גם להקמלה וכבישה לשחת. במהלך השנה בוצעה גם החמצה בחביות של ירק סורגום מכל אחד מהזנים הנבחנים טל ו FS-5 מהגידול הקיצי או מהגידול הסתווי ( 3 חביות של 200 ליטר לכל טיפול). להחמצה שימשו צמחי סורגום של שני הזנים שגודלו בעזרת השקייה של 180 מ"מ מים בקיץ ותוספת של 180 מ"מ מים בגידול הסתווי לאחר הקציר הקיצי. הנתונים מראים שלארבעת התחמיצים היו ערכי PH דומים בסביבות ה 4 ותכולות חומצה לקטית דומות, שמצביעים על תסיסה לקטית תקינה ואפשרויות שימור טובות של התחמיץ. גם נעכלות החומר היבש במבחנה הייתה דומה בארבעת התחמיצים ונעה סביב ה 60%. לעומת זאת נעכלות ה NDF בתחמיצים הסתוויים הייתה גבוהה מזו של התחמיצים הקיציים בשני הזנים הנבחנים. השרידות הגבוהה של החומר היבש בהחמצה (89-92% ) הייתה דומה בכל התחמיצים, ועיקר השינוי במהלך ההחמצה התבטא בפירוק של סוכרים מסיסים ומקצת סוכרי המיצלולוזה ע"י חיידקים לקטובציליים בתחמיץ, תוך יצירת חומצה לקטית וחומצה אצטית. בהמשך נערך ניסוי נעכלות בכבשים שהואבסו במנות המבוססות על ארבעת סוגי התחמיצים הנ"ל (טל מקציר קיצי, טל מקציר סתווי, FS-5 מקציר קיצי ו FS-5 מקציר סתווי) ברמת צריכה חופשית (עד 15% מהח"י שאריות) ובתוספת של 70 ג'\כבש\יום כוספת סויה, על מנת לשמור על רמת חלבון מספקת לקיום. הנעכלויות הדומות של הח"י (61-63%) והNDF (51-55%) שנמצאו בארבעת התחמיצים הנבחנים בכבשים מצביעות על ערך תזונתי דומה של שני הזנים שנקצרו בשני מחזורי הגידול. ומכאן ראייה שהזן החדש טל לא רק שאינו נופל בערכו התזונתי מהזן המיסחרי FS-5 אלא אף עולה עליו כספק של חלבון זמין.

בשנה השלישית נערכה השוואה בין הזן הננסי פנינה, לזן המסחרי הגבוה,FS-5 בהיבטים של: התפלגות אברי הצמח, תכולת ח"י ויבול, הפסדי החמצה, הרכב התחמיץ ונעכלותו במבחנה, והשפעת האבסת התחמיץ לפרות חלב על יצור החלב ורכיביו. שני זני הסורגום גודלו בשדות סמוכים בקבוץ נגבה. הזריעה בוצעה באפריל, במרוחי שורה של כ 0.45 מטר עבור פנינה ו 1 מ' עבור FS-5 . השדות הושקו ע"י קו-נוע במנה כוללת זהה של 190 קוב מים לדונם. בסיום שלב הבשלת חלב בגרעין (באמצע אוגוסט, יום לפני הקציר המסחרי), נקצרו ידנית מידגמים בארבע חזרות לכל זן. נתוני הצמחים בקציר הידני מובאים בטבלה 1. המידגמים מהמספוא הירוק קוצצו לפיסות באורך 1-3 ס"מ, והוחמצו בצנצנות (2 צנצנות לחזרה) למדידת הפסדי החומר היבש בהחמצה (טבלה 1). במהלך מלוי המכבדים היו מימדי הרביצה של הזן FS-5 כ 25% בעוד שהזן פנינה היה עמיד לרביצה. גובה הצמחים הממוצע בפנינה הגיע ל 1.48 מ' וב FS-5 ל 2.38 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. יבול המספוא הירוק בקציר המידגמי היה דומה בשני הזנים, 1.89 טון חומר יבש לדונם. בקציר המסחרי התקבלו בשני הזנים יבולים נמוכים יותר. צמחי פנינה אופיינו בתכולה גבוהה יותר של מסת עלים ותכולה נמוכה יותר של מסת גבעולים בהשוואה לצמחי FS-5, אך תכולת המכבדים בשני הזנים היתה דומה. שני הזנים הגיעו בקציר לתכולת חומר יבש דומה 28.1-29.4% שאפשרה החמצה טובה שלהם ללא נגר בשני בורות תחמיץ נפרדים במרכז מזון משואות יצחק. הפסדי החומר היבש במהלך ההחמצה בצנצנות היו נמוכים בשני הזנים %8.8- 7.9, ודרגת החומציות שלהם הייתה דומה, pH=3.83-3.87. תכולת החלבון, ונעכלות החומר האורגני והNDF של התחמיץ שנדגם מהבורות היו גבוהים יותר בזן פנינה בהשוואה ל FS-5.

השפעת הכללת שני סוגי התחמיצים הנבחנים (פנינה לעומת FS-5) על ביצועי פרות חלב גבוהות תנובה נבחנה ברפת מימד. שתי קבוצות פרות, שכללו 60 זוגות דומים בתנובת החלב מושווה מחיר (חמ"מ) ההתחלתית ובמרחק מההמלטה, הוזנו במשך 10 שבועות בשני הבלילים הנבחנים, שנבדלו בסוג תחמיץ הסורגום המוכלל בהם (פנינה או FS-5) בשיעור של 20% מכלל הבליל היבש. הנתונים מצביעים על העדר הבדל מובהק בין שני סוגי הבלילים בהשפעתם על צריכת המזון, ותנובת החלב ורכיביו. נראה לפיכך שבתנאי הניסוי הנוכחי לשני זני הסורגום הנבחנים יש ערך תזונתי דומה בהאבסתם לבקר חלב. נתונים אלו מראים כי ההבדלים הקטנים שנמצאו בין שני הזנים בערכי הנעכלות של החומר האורגני במבחנה (67.4% בפנינה לעומת 64.7% ב FS-5 ) לא באו לידי ביטוי בתנובת החלב של הפרות שבמנתם הוכללו תחמיצים אלו כנראה בגלל מיסוך ע"י המרכיבים האחרים של המנה (80% מהמנה) יחד עם השפעות של צריכת המזון החופשית, גודל החלקיקים וקצב מעבר בכרס, שאינם באים לידי ביטוי בבחינת הנעכלות במבחנה. ממצאים אלו מצביעים על כך שהן מבחינת היבול לדונם, והן מבחינת האיכות התזונתית לא נופל זן הסורגום הננסי החדש 'פנינה' שעמיד לחלוטין לרביצה, מהזן המסחרי FS-5 שרגיש לרביצה בעת גידול בתנאי השקיה טובים.

ממצאי פרויקט זה פורסמו ב 3 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים, ב 5 מאמרים בכתבי עת ישראליים כולל "משק הבקר והחלב", "יבול שיא", ו"הרפת והחלב" וב 4 הרצאות שניתנו במסגרת כנס בינלאומי (EAAP) ובכנסים השנתיים למדעי הבקר, ותקציריהן הוצגו בחוברות הכנס. רשימת הפרסומים בהם הוצגו ממצאי עבודה זו מופיעה בסוף הדו"ח (ע' 27).

דו"ח מדעי לשנת 2008-2009 (שנה שלישית) של פרויקט 362-0119

היבול וההרכב של סורגום מהזן החצי ננסי החדש "פנינה" בהשוואה לזן המסחרי, והשפעת האבסת תחמיצים שלהם על יצור החלב ורכיביו

מאת: יהושע מירון⁽¹⁾, גבי עדין⁽²⁾, בני קינן⁽³⁾, רן סולומון⁽²⁾, נקדימון אומיאל⁽¹⁾, ואבנר כרמי⁽¹⁾

⁽¹⁾ מינהל המחקר החקלאי; ⁽²⁾ שה"מ; ⁽³⁾ רפת "מימד" (משואות יצחק) ;

גידול סורגום למספוא חשוב בגלל ניצולת המים הגבוהה של הסורגום בהשוואה לתירס. גידול הזן המסחרי של הסורגום (להלן FS-5), בעייתי בגלל: 1. תכולת חומר יבש נמוכה יחסית בצמח בשלב סוף מילוי חלב בגרגר, שמפריעה להחמצה וגורמת לנגר ופחת מזינים; 2. סכנת רביצה של הצמחים בתנאי השקיה אינטנסיבית שפוגעת ביכולת איסופם בעת הקציר וביבול; 3. לא מתאימים להקמלה כשחת; על מנת להתגבר על בעיות אלו טופחו במינהל המחקר החקלאי שני זנים חצי ננסיים חדשים, "פנינה" שנבחן בעבודה זו, ו"טל" שמוצג בעבודה אחרת בכנס הנוכחי. זנים אלו מגיעים בקציר בשלב סוף מילוי הגרגר לתכולת גרעינים וח"י גבוהה, עמידים לרביצה, ומתאימים להקמלה כשחת. מטרת הניסוי הנוכחי היתה להשוות בין הזן פנינה, לזן המסחרי הגבוה,FS-5 בהיבטים של: התפלגות אברי הצמח, תכולת ח"י ויבול, הפסדי החמצה, הרכב התחמיץ ונעכלותו במבחנה, והשפעת האבסת התחמיץ לפרות חלב על יצור החלב ורכיביו. שני זני הסורגום גודלו בשדות סמוכים בקבוץ נגבה. הזריעה בוצעה באפריל, במרוחי שורה של כ 0.45 מטר עבור פנינה ו 1 מ' עבור FS-5 . השדות הושקו ע"י קו-נוע במנה כוללת זהה של 190 קוב מים לדונם. בסיום שלב הבשלת חלב בגרעין (באמצע אוגוסט, יום לפני הקציר המסחרי), נקצרו ידנית מידגמים בארבע חזרות לכל זן. נתוני הצמחים בקציר הידני מובאים בטבלה 1. המידגמים מהמספוא הירוק קוצצו לפיסות באורך 1-3 ס"מ, והוחמצו בצנצנות (2 צנצנות לחזרה) למדידת הפסדי החומר היבש בהחמצה (טבלה 1). במהלך מלוי המכבדים היו מימדי הרביצה של הזן FS-5 כ 25% בעוד שהזן פנינה היה עמיד לרביצה. גובה הצמחים הממוצע בפנינה הגיע ל 1.48 מ' וב FS-5 ל 2.38 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. יבול המספוא הירוק בקציר המידגמי היה דומה בשני הזנים, 1.89 טון חומר יבש לדונם. בקציר המסחרי התקבלו בשני הזנים יבולים נמוכים יותר. צמחי פנינה אופיינו בתכולה גבוהה יותר של מסת עלים ותכולה נמוכה יותר של מסת גבעולים בהשוואה לצמחי FS-5, אך תכולת המכבדים בשני הזנים היתה דומה. שני הזנים הגיעו בקציר לתכולת חומר יבש דומה 28.1-29.4% שאיפשרה החמצה טובה שלהם ללא נגר בשני בורות תחמיץ נפרדים במרכז מזון משואות יצחק. הפסדי החומר היבש במהלך ההחמצה בצנצנות היו נמוכים בשני הזנים %8.8- 7.9, ודרגת החומציות שלהם היתה דומה, pH=3.83-3.87. תכולת החלבון, ונעכלות החומר האורגני והNDF של התחמיץ שנדגם מהבורות היו גבוהים יותר בזן פנינה בהשוואה ל FS-5.

טבלה 1. אפיון הצמחים מזני הסורגום הנבחנים בנגבה שנקצרו בסוף מילוי הגרעין ,הפסדי ההחמצה והרכב התחמיץ בבור.

השפעת הכללת שני סוגי התחמיצים הנבחנים על ביצועי פרות חלב גבוהות תנובה נבחנה ברפת מימד. צריכת המזון הקבוצתית וביצועי הפרות מובאים בטבלה 2.

טבלה 2 – ביצועי פרות חלב שקבלו בבליל 20% תחמיץ סורגום מהזנים הנבחנים.

שתי קבוצות פרות, שכללו 60 זוגות דומים בתנובת החלב מושווה מחיר (חמ"מ) ההתחלתית ובמרחק מההמלטה, הוזנו במשך 10 שבועות בשני הבלילים הנבחנים, שנבדלו בסוג תחמיץ הסורגום המוכלל בהם (פנינה לעומת FS-5) בשיעור של 20% מכלל הבליל היבש. הנתונים מצביעים על העדר הבדל מובהק בין שני סוגי הבלילים בהשפעתם על צריכת המזון, ותנובת החלב ורכיביו. נראה לפיכך שבתנאי הניסוי הנוכחי לשני זני הסורגום הנבחנים יש ערך תזונתי דומה בהאבסתם לבקר חלב. נתונים אלו מראים כי ההבדלים הקטנים שנמצאו בין שני הזנים בערכי הנעכלות של החומר האורגני במבחנה (67.4% בפנינה לעומת 64.7% ב FS-5 ) לא באו לידי ביטוי בתנובת החלב של הפרות שבמנתם הוכללו תחמיצים אלו כנראה בגלל מיסוך ע"י המרכיבים האחרים של המנה (80% מהמנה) יחד עם השפעות של צריכת המזון החופשית, גודל החלקיקים וקצב מעבר בכרס, שאינם באים לידי ביטוי בבחינת הנעכלות במבחנה.

ממצאים אלו מצביעים על כך שהן מבחינת היבול לדונם, והן מבחינת האיכות התזונתית לא נופל זן הסורגום הננסי החדש 'פנינה' שעמיד לחלוטין לרביצה, מהזן המסחרי FS-5 שרגיש לרביצה בעת גידול בתנאי השקיה טובים.

דו"ח מדעי לשנת 2008-2007 (שנה שנייה) של פרוייקט 362-0119

השפעת רמת ההשקיה על היבול, ההרכב הכימי והנעכלות בכבשים של סורגום למספוא מהזן החדש "טל" בהשוואה לזן המסחרי FS-5, שגודלו בשני מחזורי קציר בחוות עכו

מירון יהושע¹, יוסף אדית¹, זינו אברהם¹, נקבחת משה¹, וכרמי אבנר²

1- המחלקה לבקר, המכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.

2- המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי.

תקציר

במהלך השנה השנייה של הפרויקט גודל בחוות עכו סורגום למספוא משני הזנים הנבחנים: הזן החדש "טל" בהשוואה לזן המסחרי FS-5 ונבחנה השפעת השקיה במהלך הגידול בקיץ עד לקציר הקיצי הראשון ב 180 מ"מ או250 מ"מ מים, וגידול מחדש (regrowth) על אותן רמות מים עד לקציר שני בסתיו, על היבול (בקציר ידני), ההרכב, והנעכלות בכרמ"ל של המספוא. נמצא, שהגדלת רמת ההשקיה בקיץ מ 180 מ"מ ל 250 מ"מ לא שיפרה באופן מובהק את היבול שהיה גבוה ביותר ודומה בשני הזנים (בתחום 2.5-3.0 טון ח"י\דונם). מימדי הרביצה של הזןFS-5 בשני מחזורי הגידול היו כ 15% בעוד שהזן טל היה עמיד לרביצה. גובה צמחי טל הגיע בגידול הקיצי ל 1.72-1.82 מ' וב FS-5 ל 3.2 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. בשני המחזורים צמחי טל אופיינו בתכולת מכבדים גבוהה יותר, ובתכולה נמוכה של מסת גבעולים (דקים יותר) בהשוואה לצמחי FS-5. בקציר הקיצי תכולת חומר יבש בשני הזנים היתה דומה 26.2-28.9% ובתחום המאפשר החמצה טובה ללא נגר, ונעכלות צמחיFS-5 הייתה גבוהה במעט מנעכלות צמחי טל. בקציר הסתווי לא היה יתרון להעלאת רמת ההשקיה בטל מעבר ל180 מ"מ, אך ב FS-5 היה יתרון להשקיה ב 240 מ"מ. יבול טל בקציר הסתווי הגיע ל 1.46 טון ח"י לדונם, בתכולת ח"י ומכבדים גבוהה. הנתונים מראים שבהשקיה מצטברת של 360 מ"מ בשני מחזורי גידול, ניתן להגיע בטל ליבול מרבי של 4 טון ח"י לדונם (כפול מזה של תירס לתחמיץ), בנעכלות טובה הדומה לזו של תחמיץ חיטה, וללא סיכון של רביצה או של בעיות בהחמצה עקב תכולת ח"י נמוכה. המספוא של טל בעת הקציר מתאים גם להקמלה וכבישה לשחת. במהלך השנה בוצעה גם החמצה בחביות של ירק סורגום מכל אחד מהזנים הנבחנים טל ו FS-5 מהגידול הקיצי או מהגידול הסתווי ( 3 חביות של 200 ליטר לכל טיפול). להחמצה שימשו צמחי סורגום של שני הזנים שגודלו בעזרת השקייה של 180 מ"מ מים בקיץ ותוספת של 180 מ"מ מים בגידול הסתווי לאחר הקציר הקיצי. הנתונים מראים שלארבעת התחמיצים היו ערכי PH דומים בסביבות ה 4 ותכולות חומצה לקטית דומות, שמצביעים על תסיסה לקטית תקינה ואפשרויות שימור טובות של התחמיץ. גם נעכלות החומר היבש במבחנה הייתה דומה בארבעת התחמיצים ונעה סביב ה 60%. לעומת זאת נעכלות ה NDF בתחמיצים הסתוויים הייתה גבוהה מזו של התחמיצים הקיציים בשני הזנים הנבחנים. השרידות הגבוהה של החומר היבש בהחמצה (89-92% ) הייתה דומה בכל התחמיצים, ועיקר השינוי במהלך ההחמצה התבטא בפירוק של סוכרים מסיסים ומקצת סוכרי המיצלולוזה ע"י חיידקים לקטובציליים בתחמיץ, תוך יצירת חומצה לקטית וחומצה אצטית. בהמשך נערך ניסוי נעכלות בכבשים שהואבסו במנות המבוססות על ארבעת סוגי התחמיצים הנ"ל (טל מקציר קיצי, טל מקציר סתווי,FS-5 מקציר קיצי ו FS-5 מקציר סתווי) ברמת צריכה חופשית (עד 15% מהח"י שאריות) ובתוספת של 70 ג'\כבש\יום כוספת סויה, על מנת לשמור על רמת חלבון מספקת לקיום. נמצאו נעכלויות דומות בכבשים של הח"י (61-63%) והNDF (51-55%) בארבעת התחמיצים הנבחנים אשר מצביעות על ערך תזונתי דומה של התחמיצים משני הזנים הנבחנים שנקצרו בשני מחזורי הגידול.

מבוא

תוצאות ודיון:

בעבודה הנוכחית מסוכם ניסוי שבחן בחוות ניסיונות עכו את ההשפעות של השקיה במהלך הגידול בקיץ עד לקציר הקיצי הראשון ב 180 מ"מ או 250 מ"מ מים, וגידול מחדש (regrowth) על אותן רמות מים עד לקציר שני בסתיו, על היבול (בקציר ידני), ההרכב, והנעכלות בכרמ"ל של המספוא. ממצאי הניסוי בעכו מוצגים בטבלה 1. הגדלת רמת ההשקיה בקיץ מ 180 מ"מ ל 250 מ"מ לא שיפרה באופן מובהק את היבול שהיה גבוה ביותר ודומה בשני הזנים (בתחום 2.5-3.0 טון ח"י\דונם). מימדי הרביצה של הזן FS-5 בשני מחזורי הגידול היו כ 15% בעוד שהזן טל היה עמיד לרביצה. גובה צמחי טל הגיע בגידול הקיצי ל 1.72-1.82 מ' וב FS-5 ל 3.2 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. בשני המחזורים צמחי טל אופיינו בתכולת מכבדים גבוהה יותר, ובתכולה נמוכה של מסת גבעולים (דקים יותר) בהשוואה לצמחי FS-5. בקציר הקיצי תכולת חומר יבש בשני הזנים היתה דומה 26.2-28.9% ובתחום המאפשר החמצה טובה ללא נגר, ונעכלות צמחי FS-5 הייתה גבוהה במעט מנעכלות צמחי טל. בקציר הסתווי לא היה יתרון להעלאת רמת ההשקיה בטל מעבר ל 180 מ"מ, אך ב FS-5 היה יתרון להשקיה ב240 מ"מ. יבול טל בקציר הסתווי הגיע ל 1.46 טון ח"י לדונם, בתכולת ח"י ומכבדים גבוהה.

טבלה 1. אפיון צמחי סורגום מהזנים טל ו FS-5 שגודלו בחוות עכו על שתי רמות השקיה בשני מחזורי גידול עוקבים (קיץ + סתיו) באומד המיטבי של .

נתוני הטבלה מראים שבהשקיה מצטברת של 360 מ"מ בשני מחזורי גידול, ניתן להגיע בטל ליבול מרבי של 4 טון ח"י לדונם (כפול מזה של תירס לתחמיץ), בנעכלות טובה הדומה לזו של תחמיץ חיטה, וללא סיכון של רביצה או של בעיות בהחמצה עקב תכולת ח"י נמוכה. המספוא של טל בעת הקציר מתאים גם להקמלה וכבישה לשחת.

במהלך השנה השנייה של הפרויקט בוצעה גם החמצה בחביות של ירק סורגום מכל אחד מהזנים הנבחנים טל וFS-5 מהגידול הקיצי או מהגידול הסתווי ( 3 חביות של 200 ליטר לכל טיפול). להחמצה שימשו צמחי סורגום של שני הזנים שגודלו בעזרת השקייה של 180 מ"מ מים בקיץ ותוספת של 180 מ"מ מים בגידול הסתווי לאחר הקציר הקיצי. נבחנה השפעת ההחמצה על ההרכב הכימי של התחמיצים, על נעכלותם במבחנה, ועל הפסדי החומר היבש והפחמימות במהלך ההחמצה. הנתונים של התחמיצים מוצגים בטבלה מס. 2.

טבלה 2. ההרכב הכימי (ג' לק"ג ח"י) של תחמיצי סורגום מהזנים טל ו FS-5 שגודלו בחוות עכו על 180 מ"ממים במחזור הגידול הקיצי ו 180 מ"מ מים במחזור הגידול הסתווי, ושרידות החומר היבש ומקטעי הפחמימות במהלך ההחמצה.

נתוני טבלה 2 מראים שלארבעת התחמיצים היו ערכי

PH דומים בסביבות ה 4 ותכולות חומצה לקטית דומות, שמצביעים על תסיסה לקטית תקינה ואפשרויות שימור טובות של התחמיץ. גם נעכלות החומר היבש במבחנה

הייתה דומה בארבעת התחמיצים ונעה סביב ה 60%. לעומת זאת נעכלות ה NDF בתחמיצים הסתוויים הייתה גבוהה מזו של התחמיצים הקיציים בשני הזנים הנבחנים. השרידות הגבוהה של החומר היבש בהחמצה (89-92% ) הייתה דומה בכל התחמיצים, ועיקר השינוי במהלך ההחמצה התבטא בפירוק של סוכרים מסיסים ומקצת סוכרי המיצלולוזה ע"י חיידקים לקטובציליים בתחמיץ, תוך יצירת חומצה לקטית וחומצה אצטית.

בהמשך הואבסו ארבעת סוגי התחמיצים הנ"ל (טל מקציר קיצי, טל מקציר סתווי, FS-5 מקציר קיצי ו FS-5 מקציר סתווי) לכבשים ברמת צריכה חופשית (עד 15% מהח"י שאריות) של תחמיץ ובתוספת של 70 ג'\כבש\יום כוספת סויה, על מנת לשמור על רמת חלבון מספקת לקיום. הכבשים הוחזקו בכלובים מטבוליים פרטניים, המאפשרים מדידה יומית של נאכלות המזון, ואיסוף כמותי יומי של שאריות ושל הצואה. בהסתמך על הרכב המזון, השאריות, והצואה, נמדדו ערכי הנעכלות של מרכיבי החומר היבש, החלבון ודופן התא לאורך מערכת העיכול של הכבש. ערכי צריכת המזון והנעכלות של המנות מובאים בטבלה 3.

טבלה 3. ההאכלות (ג'\כבש\יום) והנעכלות (%) בכבשים של המרכיבים הכימיים במנות המבוססות על תחמיצי סורגום מהזנים טל ו FS-5 שגודלו בחוות עכו על 180 מ"מ מים במחזור הגידול הקיצי ו 180 מ"ממים במחזור הגידול הסתווי.

הנעכלויות הדומות של הח"י (61-63%) והNDF (51-55%) בארבעת התחמיצים הנבחנים בכבשים מצביעות על ערך תזונתי דומה של שני הזנים שנקצרו בשני מחזורי הגידול. ומכאן ראייה שהזן החדש טל לא רק שאינו נופל בערכו התזונתי מהזן המיסחרי FS-5 אלא אף עולה עליו כספק של חלבון זמין.

דו"ח מדעי לשנה הראשונה –2007-2006

השפעת רמת ההשקיה וצפיפות הגידול על היבול, ההרכב הכימי והנעכלות של סורגום למספוא מהזן החדש "טל" בשני מחזורי קציר

מירון יהושע¹, אומיאל נקדימון², יוסף אדית¹, זינו אברהם¹, נקבחת משה¹, אהרוני יואב¹, אדלשטיין מנחם²וכרמי אבנר²

3- המחלקה לבקר, המכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.

4- המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי.

מרבית זני הסורגום הגדלים בישראל כולל הזן המסחרי הנפוץ-5 FS, מתנשאים לגובה 2.5-3 מ', סובלים מרביצה בתנאי השקיה אינטנסיבית ובתקופת הסתיו, ומאופיינים בתכולת חומר יבש נמוכה בהחמצה, ובחוסר התאמה להקמלה בשדה וכבישה כשחת. זן הסורגום החצי ננסי החדש "טל" שפותח במינהל המחקר החקלאי, מאפשר להשיג יבול גבוה של תחמיץ איכותי ליחידת שטח ומים בשני מחזורי גידול, העדר מוחלט של רביצה, תכולת חומר יבש גבוהה בעת הקציר בסוף שלב מילוי הגרגר, והתאמה להקמלה וכבישה לשחת. בעבודה הנוכחית מסוכמים שני ניסויים שבחנו בשני אתרים שונים (נווה יער ועכו) את השפעת רמת ההשקיה במהלך הגידול על היבול, ההרכב הכימי, והנעכלות בכרס מלאכותית (להלן כרמ"ל) של צמחי מספוא לתחמיץ מהזן טל. הניסוי בנווה יער בחן את השפעת 4 רמות השקיה שונות על גידול טל, וממצאי הניסוי מוצגים בטבלה 1. נמצא שהשקיה ב 180 מ"מ נותנת בקציר הקיצי הראשון של טל יבול מרבי, דומה לזה שמושג ברמת ההשקיה הגבוהה (240 מ"מ). השקיה ברמה נמוכה יותר (20 או 100 מ"מ) פגעה מאד ביבול ובגובה הצמחים, ושיפרה רק במעט את הנעכלות. היבול של "טל" בשדה המסחרי בנוה יער שהושקה ב 180 מ"מ היה 1.6 טון ח"י\דונם, והפסדי ח"י בהחמצה בצנצנות היו נמוכים (5-7%). הניסוי השני נערך בחוות הניסיונות עכו, ובחן את ההשפעות של השקיה במהלך הגידול בקיץ עד לקציר הקיצי הראשון ב 180 מ"מ או 250 מ"מ מים, וגידול מחדש (regrowth) על אותן רמות מים עד לקציר שני בסתיו, על היבול (בקציר ידני), ההרכב, והנעכלות בכרמ"ל של המספוא. ממצאי הניסוי בעכו מוצגים בטבלה 2. הגדלת רמת ההשקיה בקיץ מ 180 מ"מ ל 250 מ"מ לא שיפרה באופן מובהק את היבול שהיה גבוה ביותר ודומה בשני הזנים (בתחום 2.5-3.0 טון ח"י\דונם). מימדי הרביצה של הזן FS-5 בשני מחזורי הגידול היו כ 15% בעוד שהזן טל היה עמיד לרביצה. גובה צמחי טל הגיע בגידול הקיצי ל 1.72-1.82 מ' וב FS-5 ל 3.2 מ', והדבר מסביר את רגישותם השונה לרביצה. בשני המחזורים צמחי טל אופיינו בתכולת מכבדים גבוהה יותר, ובתכולה נמוכה של מסת גבעולים (דקים יותר) בהשוואה לצמחי FS-5. בקציר הקיצי תכולת חומר יבש בשני הזנים היתה דומה 26.2-28.9% ובתחום המאפשר החמצה טובה ללא נגר, ונעכלות צמחי FS-5 היתה גבוהה במעט מנעכלות צמחי טל. בקציר הסתווי לא היה יתרון להעלאת רמת ההשקיה בטל מעבר ל 180 מ"מ, אך ב FS-5 היה יתרון להשקיה ב240 מ"מ. יבול טל בקציר הסתווי הגיע ל 1.46 טון ח"י לדונם, בתכולת ח"י ומכבדים גבוהה.

נתוני טבלה 2 מראים שבהשקיה מצטברת של 360 מ"מ בשני מחזורי גידול, ניתן להגיע בטל ליבול מרבי של 4 טון ח"י לדונם (כפול מזה של תירס לתחמיץ), בנעכלות טובה הדומה לזו של תחמיץ חיטה, וללא סיכון של רביצה או של בעיות בהחמצה עקב תכולת ח"י נמוכה. המספוא של טל בעת הקציר מתאים הן להחמצה והן להקמלה וכבישה לשחת.

טבלה 1. סיכום האיפיון (מטבלאות 1-4) של צמחי סורגום "טל" שגודלו בקיץ בנוה יער על 4 רמות השקיה באומד בינוני ונקצרו במילוי גרגר.

Table 2. Effects of plant density (PD), irrigation level (IL) and maturity stage at harvest, on plants height (cm), dry matter (DM) content (g /kg), number of leaves, and DM distribution among the different organs (fraction of plant DM ) of Tal sorghum.

Table 3. Effects of plant density (PD), irrigation level (IL) and maturity stage at harvest, on DM yield (t /ha) and chemical composition (g /kg DM) of Tal sorghum.

Table 4. Effects of irrigation level (IL) and maturity stage at harvest, on NDF and lignin content (g /kg DM) and in vitro digestibility of the DM and NDF in the separated plant organs of Tal sorghum, grown under medium plant density.

Table 5. Effects of plant density (PD), irrigation level (IL) and maturity stage at harvest, on the in vitro DM and NDF digestibility and yields of digestible DM and NDF (t/ha) of Tal sorghum.

יבול ואיכות תחמיצי סורגום מהזן החדש פנינה שנקצר בשני שלבי התפתחות

אבנר כרמי⁽¹⁾ , נקדימון אומיאל⁽²⁾, אמיר הגלעדי⁽²⁾, אדית יוסף⁽³⁾, דניאל בן-גדליה⁽³⁾ צחי שץ⁽⁴⁾ איתן סלע⁽⁵⁾ויהושע מירון⁽³⁾.

(1) – מינהל המחקר החקלאי , המכון לגד"ש; (2)- מינהל המחקר החקלאי, המחלקה לפרחים; (3) – מינהל המחקר החקלאי, המחלקה לבקר; (4) -קיבוץ חפץ חיים; (5) – קבוץ צרעה.

תקציר

השוואת ביצועי גדילה של מספר זני סורגום למספוא נערכה בחפץ חיים, במטרה לבחון את פוטנציאל היבול, יכולת הצבירה של חומר יבש והרגישות לרביצה, של הזן החדש שטופח בארץ "פנינה", בהשוואה לזן המסחרי הנפוץ בארץ,FS-5 ולזן הנוטריפלוס מקבוצת ה . BMR שלושת הזנים נזרעו במרץ גודלו במרווחי שורה של כ 0.45מטר והושקו זהה במנה כוללת של 190 קוב לדונם. מדגמים משלושת הזנים נקצרו בשני מועדים, על פי התפתחותם הפנולוגית: קציר ראשון בשלב תחילת מילוי הגרגר (להלן קציר מוקדם) וקציר שני עם סיום המילוי ותחילת הבשלת הדונג (להלן קציר מאוחר). עקב אפילותו, המעבר לשלב הרפרודוקטיבי בזן פנינה היה מאוחר בשבועיים בהשוואה לזנים האחרים, ובהתאם מועדי הקציר. קציר על פי השלב הפנולוגי נבחר על מנת לאפשר למצות מכל זן את המרב מבחינת השלוב של יבול ואיכותו. תוצאות הקציר המוקדם לא הצביעו על הבדלים מובהקים ביבול החומר היבש לדונם בין הזנים פנינה ו FS-5 . לעומת זאת בזן נוטריפלוס היה היבול נמוך יותר. הארכת משך הגדול גרמה לעליה משמעותית ביבול בשלושת הזנים. יבולם הגיע בקציר המאוחר לתחום שבין .331 ובין 1.47 טון חומר יבש לדונם כשאין הבדל מובהק בין שלושת הזנים. בחינת הצטברות החומר היבש בצמח במהלך הגדול מראה שבשלב תחילת מלוי גרגרים רק הזן פנינה הגיע לתכולת חומר יבש ברמה המאפשרת החמצה טובה ללא נגר, קרי מעל 6%2 . בשלב של סוף מלוי גרגרים עלתה תכולת החומר היבש לרמה של 37%בפנינה ולרמה של 26%-27% בזנים האחרים. מעקב הרביצה מלמד שבמהלך תהליך מלוי המכבדים עלו מימדי הרביצה של הזנים הגבוהים עד לרמות של 46% ו,73% ב FS-5 ובנוטריפלוס בהתאמה. לעומתם הזן הנמוך פנינה לא רבץ כלל בשני מועדי הקציר למרות הגידול הנכר במשקל מכבדיו במועד הקציר המאוחר. גובה הצמחים הממוצע בפנינה הגיע ל 1.3 מטר, ובשני הזנים האחרים היה בתחום שבין 2.5–3.0 מטר, מה שמסביר את הרגישות השונה לרביצה. בכל הזנים הנבחנים לא נמצאה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF בקציר המאוחר בהשוואה לקציר המוקדם. בשני הקצירים נעכלות הח"י בתחמיץ של הזן FS-5 הייתה גבוהה במקצת מזו של התחמיצים האחרים, והדבר נובע מהתכולה הגבוהה יותר בפנינה ובנוטריפלוס של מקטע ה NDF המתאפיין בנעכלות נמוכה יחסית. יבול תחמיץ נעכל בקציר המאוחר היה דומה בשלושת הזנים (0.83-0.88 טון ח"י\ד'), בעוד שיבול הNDF הנעכל בקציר זה היה גבוה באופן מובהק בזן פנינה בהשוואה לזנים האחרים (0.49 לעומת 0.40 טון\ד'). ערכי יבול הח"י וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י )63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה מהקציר המאוחר, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה.

מבוא

צימצום מכסות המים שהוקצבו לחקלאים בשנים האחרונות מחייב לעשות מאמץ מוגבר להקטנת השמוש במיים מחד, ולהגברת התפוקה ליחידת מיים מאידך. שתי מטרות אלה יכולות להתממש בגידולי קיץ למספוא על ידי הכנסת גדולים עתירי יבול וחסכוניים במיים כסורגום. תוצאות גדול הסורגום בישראל למדו שבתנאים של השקייה בחסר תרומת קוב מים לייצור חומר יבש בסורגום למספוא היא מן הגבוהות בסל גידולי השדה. תכונות אלו של הסורגום גרמו בשנים האחרונות להחלפתו ההדרגתית את התירס לתחמיץ שהוא עתיר השקייה. קימת גם דרישה מצד מגדלי הבקר לחלב לספק מזונות גסים בהם מרכיב העמילן נמוך ונעכלות דפנות התאים גבוהה, תכונות המאפינות גם קווים של סורגום לתחמיץ (מירון וחובריו, 2004). מגמה זו באה לידי ביטוי גם בטיפוח זני סורגום הנושאים גן הנקרא "BMR" (BROWN MID RIB) ובתרגום עברי "עורק ראשי חום". גן זה, מעכב סינטזה של ליגנין בדופן המשנית של תאי הצמח. כתוצאה מכך אמורה לעלות נעכלות דפנות התאים ועימה יעילות ניצול המזון הגס ע"י הבקר. גידול הסורגום בארץ, במיוחד של הזן המסחרי הנפוץ FS-5 ושל זני ה BMR החדשים, הוגבל עד כה כתוצאה משני קשיים מרכזיים: א. רביצה ניכרת של הזנים הגבוהים, בעיקר בשלב מילוי מכבדים; ב. קושי להגיע במועד הקציר לתכולת חומר יבש מינימלית (כ 26%), המאפשרת מחד החמצה מיידית ומאידך מונעת היווצרות נגר ורקבונות בבור התחמיץ (שוויקה וחובריו, 1997). תכולת המים הרבה המאפינת את הגבעולים העבים של זני הסורגום הגבוהים מקשה על הקמלת הנוף ועל האפשרות להעלות את תכולת החומר היבש בצמח לרמה המינימלית הנדרשת להחמצה.

לאחרונה טופח בישראל ע"י כרמי, אומיאל והגלעדי זן סורגום חדש שנרשם תחת השם פנינה. זן זה הינו אפיל,עלוותי ומתאפיין ביכולת להגיע במועד הקציר לתכולת חומר יבש הגבוהה מ 30%. בשוני ממרבית זני הסורגום למספוא שהנם גבוהים ורגישים לרביצה (מירון וחובריו, 2004; קיפניס וחובריו, 2001), זן הפנינה שגובהו נמוך מ1.5 מ' אינו רובץ כלל בכל שלבי גדילתו. גדול הפנינה בתנאי שדה הנו בשלבים ההתחליים וחסר על זן זה מידע בסיסי. לכן מתמקדת העבודה הנוכחית במבחן זנים להשוואת היבול והאיכות התזונתית של הזן החדש פנינה לאלו של זן ה BMR-Nutriplus והזן המסחרי הרגיל FS-5. כיוון שהזן פנינה הינו אפיל יחסית לשני הזנים האחרים ומקובל בסורגום למספוא שהמועד האופטימלי לקציר הנו בשלב של סיום מלוי גרגרים ותחילת הבשלת דונג הוחלט בשלב זה של העבודה שההשואה בין הזנים תעשה על בסיס קצירים בשני שלבים פנולוגיים דומים, ולא במועדי קציר זהים לשלושת הזנים.

חומרים ושיטות

השואת גדול של מספר זני סורגום למספוא נערכה בשנת 2003 בקיבוץ חפץ חיים. המבחן כלל את הזן מסחרי המקובל בישראל ה FS-5, זן הנוטריפלוס מקבוצת הBMR, והזן שטופח ע"י כרמי, אומיאל והגלעדי שנרשם תחת השם פנינה. השדה עמד ללא גדול בחורף, לאחר גדול קיצי קודם של אבטיחים. עבוד השטח כלל דיסק ומעגלה ונתן אטרזין כמונע נביטה של רחבי עלים. הסורגום נזרע במזרעה מסחרית לעומד של כ 25000 צמחים לדונם.המרוח בין שורות הצמחים היה 45 ס"מ. כל זן נזרע ב 4 חזרות, בשטח של 2 דונם כל אחת. חזרות הניסוי גדלו בגוש נפרד בתוך שדה מסחרי של סורגום מהזן פנינה. הקרקע בשדה בינונית חרסיתית. דישון השטח טרום זריעה כלל מתן של 16 ק"ג אוריאה לדונם. השדה הושקה בהמטרה במים ממאגר חפץ-חיים הכולל עירוב של מי קולחין מטיהור שניוני ומי שיטפונות. ההשקיה שהייתה זהה במועדים ובכמויות לשלושת הזנים כללה: השקייה טכנית של 40 קוב לדונם ב1/5 , השקיית הנבטה של 40 קוב לדונם ב,11/5 ושתי השקיות נוספות של 55 קוב לדונם כל אחת ב 24/5 וב.30/6 מדגמי צמחים ויבולים נקצרו לכל זן בהגיעו לשלבי ההתפתחות של תחילת מילוי גרגר ושלב המעבר מסיום מילוי גרגר לתחילת הבשלת דונג. הנוטריפלוס וה FS-5 נדגמו ב27/7 וב,15/8 והפנינה ב 15/8וב28/8 . מכל אחת מ 4 החזרות בנסוי נקצרו 2 שורות באורך של 5 מטרים אשר נשקלו בשדה למשקל טרי ואחר כך יובשו עד תום בתנור ייבוש בטמפרטורה של 95 מעלות, לקביעת יבול. מכל חזרה נדגמו כמו כן 10 צמחים מתוכם 4 צמחים הופרדו לגבעולים עלים ומכבדים. צמחים אלה יובשו במשך 72 שעות, נשקלו, וחושבה התפלגות החומר היבש בין אברי הצמח השונים. 6 צמחים נוספים מכל חזרה של כל מועד קציר קוצצו במלואם לפיסות באורך 1-2 ס"מ, נידגמו לבדיקת תכולת החומר היבש בעת הקציר, ושאר החומר הטרי שימש להחמצה בצנצנות (צנצנת לכל חזרה מכל זן). שיטת ההחמצה בוצעה כפי שתואר ע"י בן גדליה וחובריו (1993). הזרעים בניסוי הושגו מהספקים הבאים:FS-5 מחברת עדן זרעים , Nutriplus מחברת תרסיס ופנינה ממלאי של דר. כרמי.

המדדים שנבדקו בכל חזרה בשני מועדי הקציר היו:

1) יבול חומר יבש לדונם, משקל יבש של אברי הצמח השונים וההתפלגות היחסית של החומר היבש ביניהם, פנולוגיה כולל גובה ומספר עלים, ונטייה לרביצה.

2) תכולת החומר היבש בחומרי המוצא ובתחמיצים ומדידת אבדן חומר יבש במהלך ההחמצה.

3) הרכב דופן התא (NDF) בתחמיצים ורכיביו: ההמיצלולוזה, הצלולוזה והליגנין, לפי השיטה של (Van Soest, et al. 1991).

4) הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש וה NDF בתחמיצים לפי השיטה הדו שלבית של (Tilley and Terry, 1963).

5) השוואת המדדים הנבחנים בין הזנים נעשתה ע"י מבחן שונות בעזרת התוכנה JUMP-5 . ערכי שגיאת התקן הממוצעת (שת"מ) של כל מדד נבחן מוצגים בטבלאות.

תוצאות ודיון

מאפיני הצמחים, היבול ועוצמת הרביצה, בקציר הראשון, מוצגים בטבלה 1 . על פי נתוני טבלה זו לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבולי החומרהיבש בין הזנים פנינה ו FS-5 , שהגיעו לערכים של 1213 ו 1254 ק"ג לדונם,בהתאמה, בהשואה ליבול נמוך יותר של 947 ק"ג לדונם בנוטריפלוס. נתוני תכולת החומר היבש מלמדים שבשלב הפנולוגי של תחילת מילןי גרגר רק הפנינה מגיעה לצבירת חומר יבש ברמה המינימלית המאפשרת החמצה יעילה, שהיא מעל 25%. תכולת החומר היבש מהמשקל הטרי בפנינה, FS-5 , ונוטריפלוס, הגיעה ל: 26.9% ,23.2% ו21.0% , בהתאמה. מכאן נתן ללמוד שהמערכת הפיסיולוגית בזן פנינה, האחראית על התפלגות המוטמעים, מעודדת תהליך של הצטברות מוטמעים כבר בשלבים הוגטטיביים של זן אפיל זה. תהליך כזה עשוי לרסן צמיחה וגטטיבית עודפת ובלתי רצויה , שתתרחש במקום התהליך האלטרנטיבי הרצוי של העלאת התכולה של חומר יבש, במיוחד בגבעול ובעלים. הממצאים של התפלגות החומר היבש בזנים השונים בשלב הקציר המוקדם מפורטים בטבלה 1. נתן לראות שבשלב זה, מבנה הצמח, כפי שמתבטא ביחסים הכמותיים בין העלים הגבעולים והמכבדים, דומה בשלושת הזנים. זאת על אף השוני הנכר בגובה הצמחים, שהגיע בנוטריפלוס, ב FS-5ובפנינה ל: 2.80 2.35 ו1.35 מטר, בהתאמה. הבדלי גובה נכרים אלו גרמו כנראה לתחילת רביצה בזנים הגבוהים ולהעדר רביצה בזן פנינה, כפי שנלמד מטבלה 1. העובדה שתהליך הרביצה בנוטריפלוס ובFS-5 מתחיל בשלב צמיחה יחסית מוקדם יוצרת קושי משמעותי בדחית הקציר לשלב מאוחר יותר, מגבילה את משך עונת הגדול ואת האפשרות לקצור את מלוא היבול הפוטנציאלי של זנים אלו. קושי כזה לא מסתמן בזן פנינה. נתון מורפולוגי משמעותי המבדיל בין הפנינה לשני הזנים האחרים והמוצג בטבלה 1 הוא מספר העלים הממוצע לצמח, הגבוה משמעותית יותר בפנינה. מספר זה הגיע בפנינה , בנוטריפלוס וב FS-5 ל: 14.0 , 9.7 ו9.3 , בהתאמה. תופעה זו קשורה כנראה לאפילות הפנינה , שגורמת להארכת התקופה בה נוצרים עלים נוספים ולאחור ביציאת עלה הדגל שלאחריו עובר הצמח לפזה הרפרודוקטיבית. הצפיפות הגבוהה של העלים על הצמח הנמוך של הפנינה יוצרת בשדה קמה עתירת עלוה, תכונה המועדפת בצמחי מספוא. יתכן גם שהגדול בשורות צפופות השפיע בצורה חזקה יותרעל הזנים הגבוהים בכוון של התארכות פרקי הגבעול והקטנת מספר העלים, תופעה המתרחשת בתנאי הצללה. תכולת הNDF בחומר הצמחי מהוה פרמטר חשוב בקביעת ערכו כמזון גס. נתוני טבלה 1 מלמדים שבשלב הפנולוגי של מעבר מפריחה לתחילת מילוי גרגר, תכולת ה NDF (ב% מהחומר היבש) הגבוהה ביותר נמצאה בזן פנינה (62.8%) כאשר ב FS-5 ובנוטריפלוס, היתה תכולת ה NDF 60.0% ו 54.4% בהתאמה. גם יבול ה-NDF ליחידת שטח, הגבוה ביותר, הושג בפנינה . יבול זה, הגיע בפנינה, FS-5 ונוטריפלוס, ל 762 , 682 ו569 ק"ג NDF לדונם, בהתאמה.

הפסדי החומר היבש בהחמצה של התחמיצים שיוצרו מהזנים הנבחנים בקציר הראשון ותוצאות בדיקות ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית מובאים בטבלה 2. נתוני הטבלה מראים שההחמצה בצנצנות הביאה בזנים FS-5 ופנינה לפחיתה מועטת (פחות מ 10%) של חומר יבש, בעיקר של פחמימות מסיסות שתססו והפכו לגזים נדיפים בעת ההחמצה. ערכי פחיתת ח"י כאלו מקובלים בהחמצה טובה בצנצנות (Ben-Ghedalia et al. 1993;; מירון וחובריו 2004), ואכן אובחנה החמצה טובה שהתבטאה גם בריח טוב, העדר עובשים וקבלת pH חומצי (3.5-4.0) בתחמיצים מזנים אלו. לעומת זאת נמצא פחת חומר יבש גדול בתחמיץ מהזן Nutriplus שאופיין גם ב pH גבוה יחסית (4.9) ובריח ומירקם שונים מאלו של התחמיצים האחרים.

טבלה 1– ערכים ממוצעים של נתוני הצמחים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בתחילת מילוי גרעין.

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים P<0.05 .

(∗) – נטייה לרביצה: (0) – אינו רובץ, (5) – רביצה מלאה.

טבלה 2 – ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בתחילת מילוי גרעין

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים, P<0.05 .

בזנים FS-5 ופנינה לא נמצאו שינויים גדולים בתכולות ה-NDF בתחמיצים בהשוואה לחומרי המוצא שלהם (טבלאות 1 ו2). לעומת זאת בתחמיץ מהזן נוטריפלוס נמצאה עלייה גדולה בתכולת ה NDF בהשוואה לחומר המוצא המלמדת על אובדן גדול של סוכרים וחומרים מסיסים בהחמצה. יבול תחמיץ שהושג מדונם גבוה ודומה נמצא בזנים FS-5 ופנינה, ונמוך יותר בזן נוטריפלוס. תכולת פחמימות דופן התא ההמיצלולוז והצלולוז בתחמיצים, היתה דומה בשלושת הזנים. אך שלא כמצופה, תכולת הליגנין בתחמיץ זן ה-BMR הנוטריפלוס היתה דומה לזו שבזן פנינה וגבוהה מזו של הזן המסחריFS-5 . הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש בתחמיץ של הזן FS-5 היתה גבוהה מזו של התחמיצים האחרים. תופעה זו מקורה כנראה בתכולה הגבוהה יותר של רכיב ה NDFבפנינה ובנוטריפלוס בהשוואה ל FS-5, רכיב אשר מאופיין בנעכלות נמוכה יותר מזו של כלל החומר היבש.

מאפיני הצמחים, היבול ועוצמת הרביצה, בקציר השני, שחל בשלב שבין סיום מילוי גרגר ותחילת הבשלת דונג מובאים בטבלה 3 ובאיור 1 . יבולי הסורגום בשלושת הזנים לא נבדלו באופן מובהק, והיו בתחום שבין 1.33 ל1.47טון ח"י לדונם, כשהיבול בנוטריפלוס היה מעט גבוה יותר. יש להדגיש שעקב הקציר הידני לא באה לידי ביטוי פחיתה בגין רביצת צמחים, שהיתה יכולה להיות נכרת בנוטריפלוס וב FS-5 . יש לצין שבפנינה ובנוטריפלוס חל גידול מובהק ביבול שהתקבל בקציר המאוחר בהשוואה לקציר המוקדם, בעוד שהגידול ביבול של הזן FS-5 היה קטן ולא מובהק (ראה טבלאות 2 ו3 ). בשלושת הזנים הארכת משך הגידול הביאה למילוי גרגרים ולגידול במסת מיקטע המכבדים בצמח, כפי שנלמד מהשואת ממצאי טבלה 3 לטבלה 2. כצפוי, הארכת עונת הגדול עד לקציר המאוחר גרמה לעלייה בתכולת החומר היבש בצמחים, כך שכל הזנים הכילו תכולת חומר יבש מעל 26% המתאימה להחמצה. תכולת החומר היבש הגבוהה ביותר נמצאה בצמחים מהזן פנינה והיא הגיעה ל36.9%,בהשואה ל26.4 ב FS-5 ול27.1 בנוטריפלוס. התפלגות החומרהיבש בין איברי הצמח השונים בקציר המאוחר הצביעה על הבדלים בולטים בין הפנינה מחד ובין שני הזנים האחרים מאידך. בפנינה היתה צבירה בולטת של חומר יבש במכבדים ובעלים, שהגיעה יחדיו ל 69% , בהשואה ל31% בגבעולים. ב FS-5 ובנוטריפלוס, בשונה מהפנינה, ההצטברות בגבעולים היתה הרבה יותר מודגשת מההצטברות בעלים ובמכבדים והיא הגיעה לערכים של56% ו46.9% בהתאמה (ראה טבלה 3). יש להניח שבשני הזנים הגבוהים, שבלטו בגבעולים עבים וארוכים, הוו הגבעולים בשלבי הגדול המאוחרים מבלע חשוב למוטמעים, שחלקם הצטברו בצורה של פחמימות. הממצאים המוצגים באיור 1 מלמדים שבתקופה שבין הקציר המוקדם למאוחר חלה בפנינה ירידה משמעותית במשקל היבש של הגבעולים. תהליך כזה לא הובחן בשני הזנים האחרים. התוצאות הנוכחיות ממחישות שכל זן הגיב אחרת להארכת משך הגידול. בזן פנינה הארכת משך הגידול הביאה לתוספת יבול ע"י יצירת מסת מכבדים גדולה, כנראה תוך גיוס חלקי של מוטמעים מהגבעולים והגדלה של מסת העלים בצמח בהשוואה לקציר המוקדם. בזן נוטריפלוס הארכת תקופת הגידול הביאה לתוספת מסה במכבדים ובגבעולים מבלי שתפחת מסת העלים בצמח. בזן FS-5לעומת זאת הגידול במסת המכבדים עם התארכות הגידול נעשה כנראה בחלקו ע"י גיוס מוטמעים מהעלים ומהגבעולים.

השוואה בין טבלאות 1 ו3 מראה שבזנים פנינה ונוטריפלוס הגידול ביבול החומר היבש ובמסת המכבדים הביא לגידול מובהק (בשיעור של %23 ו 46% בהתאמה) ביבול ה NDF של הצמחים, בעוד שבזן FS-5 לא חל גידול מובהק דומה . להבדל במשקל המכבדים בין שני הקצירים הייתה כנראה השפעה מכרעת גם על שיעור הרביצה בזנים הגבוהים. העלייה במשקל המכבדים עם התארכות משך הגידול העלתה באופן מובהק את רמת הרביצה בזןFS-5 מדרג של 0.33 בקציר המוקדם ל 2.33 בקציר השני (רביצה של כ47% מהצמחים). בזן נוטריפלוס עלתה הרביצה עוד יותר, מדרג של 0.33 בקציר הראשון ל 3.67 בקציר השני (רביצה של כ75% מהצמחים).

טבלה 3 – ערכים ממוצעים של נתוני הצמחים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בסוף שלב מילוי הגרעין.

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים P<0.05 .

(∗) – נטייה לרביצה: (0) – אינו רובץ, (5) – רביצה מלאה.

איור 1 – יבול החומר היבש (ק"ג לדונם) של האברים במקטעי הקמה של צמחי סורגום מהזנים הנבחנים בשני מועדי קציר של אותו המזרע, חפץ-חיים 2003.

התופעה של עליה ברמת הרביצה בזנים גבוהים בעלי מכבדים גדולים נובעת מעליית מרכז הכובד, וכבר דווח בעבר שחוזק הגבעולים וגובה הצמחים הם התורמים העיקריים לשיעור רביצה גבוה עם התמלאות המכבדים (קיפניס וחובריו, 2001). בולט לטובה בנושא הרביצה הזן פנינה שאינו רובץ כלל, וזאת למרות ששיעור המכבדים בו הגיע בקציר הראשון ל 13.7% ובקציר השני ל 44.5% ממסת הצמח. העדר הרביצה בזן פנינה בשני מועדי הקציר נובעת מקומתו הקצרה של הצמח (1.3 מ') שגורמת לכך שמרכז הכובד של הצמח נשאר נמוך למרות הגידול במסת המכבדים ולכן זן זה אינו רובץ.

טבלה 4 מציגה את נתוני ההרכב הכימי והנעכלות של התחמיצים שנוצרו מזני הסורגום השונים אשר נקצרו בקציר השני בסוף שלב הבשלת הגרעין. בהתחשב בהפסדי ההחמצה יבול התחמיץ בקציר המאוחרבזנים פנינה ונוטריפלוס הגיע ל1.40 ו1.44 טון חומר יבש של תחמיץ לדונם, בהתאמה. זאת בהשוואה לזן המסחרי FS-5שנתן מעט פחות והגיע ל1.25 טון חומר יבש של תחמיץ לדונם. ההבדלים בין הזנים לא היו מובהקים. תחמיצי הסורגום של כל הזנים מהקציר השני נשמרו היטב עם ערכי pH 3.6-3.8. תכולת ה-NDF בתחמיצים של הקציר השני היתה דומה לזו שבצמחי המוצא. גם תכולת מרכיבי דופן התא ההמיצלולוזה והצלולוז בכל הזנים היתה דומה. תכולת הליגנין בתחמיצי הזן FS-5 של הקציר השני היתה נמוכה באופן מובהק מזו שבתחמיצי הפנינה והנוטריפלוס .בשני הזנים האחרונים אך לא ב FS-5 אובחן גידול מובהק בשיעור של 13% בתכולת הליגנין עם התבגרות הצמח בין מועד הקציר המוקדם לבין מועד הקציר המאוחר.

בקציר המאוחר בדומה לקציר המוקדם, הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש בתחמיץ של הזן FS-5 היתה גבוהה מזו של התחמיצים האחרים. הדבר נובע מהתכולה הגבוהה יותר של NDF בפנינה ובנוטריפלוס ומהנעכלות הנמוכה יותר של מיקטע ה NDF בזנים אלו בהשוואה לזן FS-5. יתכן שההבדלים בנעכלות ה NDF בין תחמיציFS-5 לתחמיצי הזנים האחרים מקורו מההבדלים בתכולת הליגנין שבין הזנים. חשוב לציין שבכל הזנים הנבחנים לא חלה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF בקציר השני בהשוואה לקציר הראשון. ערכי יבול הח"י (1.3-1.5 טון לדונם) וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י (63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה שנקצרו בקציר השני, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה (קיפניס וחובריו 2001; יוסף וחובריה, 2003; מירון וחובריו 2004).

סיכום ומסקנות:

בשלושת הזנים הנבחנים ובמיוחד בזנים פנינה ונוטריפלוס הארכת משך הגידול עד לסוף שלב מילוי הגרגרים במכבד הביאה להגדלת היבול וביחוד יבול הגרגרים, להגדלת תכולת החומר היבש בצמח שמבטיחה החמצה טובה שלו בבורות, וכל זאת מבלי שתחול פחיתה בנעכלות החומר היבש וה NDF של הצמח. ערכי יבול הח"י (1.3-1.5 טון לדונם) וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י (63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה שנקצרו בקציר השני, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה. יחד עם זאת הגידול במסת המכבדים עם התבגרות הצמח הביא להגדלת שיעור הרביצה של זני הסורגום הגבוהים FS-5 וNutriplus באופן ניכר, בעוד שהזן פנינה נמצא עמיד לחלוטין מפני רביצה. חשוב לציין שלבעיית הרביצה חשיבות מישקית גדולה ביותר, שכן פחת היבול בעת הקציר המיסחרי של צמחי סורגום רובצים גדול ביותר ועלול להגיע לרמה שמעמידה בספק את כדאיות הגידול. לזן פנינה גם יתרון מובהק בקצב ובמדת ההצטברות של חומר יבש בצמח, ולכן אין לצפות בו לקשיים בהכנת תחמיץ.

טבלה 4 – ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בסוף שלב מילוי הגרעין.

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים, P<0.05 .

רשימת ספרות

1. קיפניס טל, גורן עופר, ניר אורי, כיתאין שי, זילברמן אברהם, צוקרמן אפריים, סולומון רן, רונן חן, יובל חיים, מאיר יעקב, קלר סופיה, וגרנות ישראל (2001). סורגום: מספוא קיצי חלופי לתירס להזנת בקר לחלב. עמ' 112-142 ב"סיכום ניסויי שדה ותצפיות במספוא 2001", בהוצאת שה"מ, בעריכת א. צוקרמן.

2. יוסף אדית, מירון יהושע, צוקרמן אפרים ובן-גדליה דניאל (2003). מבחן איכות של צמחי מספוא קיציים: זני תירס וסורגום. עמ' 62 בחוברת ההרצאות של הכנס השנתי ה 15 למדעי הבקר, פברואר 2003, רמדה-ירושלים.

3. מירון יהושע, יוסף אדית, ניקבחת משה, בן-גדליה דניאל, עדין גבי, סולומון רן, וינברג צבי, כרמי אבנר, ניר אורי, קיפניס טל וצוקרמן אפרים (2004). השפעת מועד הקציר על איכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים. גן שדה ומשק. בפירסום.

4. שוויקה א., ליבר ד., וגורן ע. (1997). תירס וסורגום לתחמיץ בבעל, שותפות בצ"ר 1996/7. גן שדה ומשק, חוברת 11, ע' 23-24.

5. Ben-Ghedalia, D., Yosef, E., Miron, J. (1993). Pectin fermentation and utilization by natural microflora during ryegrass ensilage. Anim. Feed Sci. Technol. 41, 113-119.

6. Tilley, J. M.; Terry, R.M. (1963). A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br Grassland Soc., 18, 104-111.

7. Van-Soest, P. J., Robertson, J. B. and Lewis B. A. (1991). Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74: 3583-3597.

רשימת פרסומים שמציגים את ממצאי פרויקט 362-0119

1. Carmi, A., N. Umiel, A. Hagiladi, E. Yosef, D. Ben-Ghedalia and J. Miron. 2005. Field performance and nutritive value of a new forage sorghum variety "Pnina", recently developed in Israel. J. Sci. Food Agric., 85: 2567-2573.

2. Carmi, A., Y. Aharoni, M. Edelstein, N. Umiel, A. Hagiladi, E. Yosef, M. Nikbachat, A. Zenou, and J. Miron. 2006. Effects of irrigation and plant density on yield, composition and in vitro digestibility of a new forage sorghum variety Tal at two maturity stages. Anim. Feed Sci. Technol.131: 120-132.

3. Yosef, E, Carmi, A Nikbachat, M., Zenou, A., Umiel, N., and Miron, J., 2009.

Chemical and morphological characteristics and crop yield of tall versus low-type varieties of forage sorghum, grown for summer and subsequent fall harvests under two irrigation levels, andin vivo digestibility by sheep of their silages. Anim. Feed Sci. Technol. In press.

4. Carmi, A., N. Umiel, A. Hagiladi, E. Yosef, D. Ben-Ghedalia, E. Selah and J. Miron. 2004. Characterization and nutritive value of a new sorghum variety "Pnina" harvested at two maturity stages. Gan Sadeh and Meshek, 5: 15-21.

5. Carmi, A., N. Umiel and J. Miron. 2004. Nutritive quality of silage from the new sorghum variety "Pnina". Meshek Habakar Vehachalav, 309: 78-80.

6. A. Carmi, Umiel, N., A. Hagiladi, M. Edelstein and J. Miron. 2006. New Semi dwarf sorghum variety entitled "Tal". Yevul See, 18: 24-26.

7. Miron, J.. G. Adin, B. Keinan, R. Solomon, N. Umiel, and A.Carmi, 2007. Crop yield and composition of the new forage sorghum variety 'Pnina' in comparison with the commercial variety FS-5 and the nutritive value for dairy cows of their silages. Harefet Vehachalav, May 2007: 24-26.

8. Miron, J., N. Umiel, E. Yosef, M. Nikbachat, A. Zenou, Aharoni, Y., M. Edelstein and A. Carmi, 2007. Effects of irrigation level on crop yield, composition and digestibility of the new forage sorghum variety 'Tal' in comparison with the commercial variety FS-5 under two harvest cycles. Yevul See, 25: 46-47.

9. Carmi A., N. Umiel, A. Hagiladi and J. Miron. 2004. Multi-season production of high quality forage sorghum for ruminants. The Annual Conference of the European Association of Animal production (EAAP), Slovenia, September 2004. Poster.

10 . Carmi, A., N. Umiel, A. Hagiladi, E. Yosef, D. Ben-Ghedalia, E. Selah and J. Miron. 2004. Characterization and nutritive value of a new sorghum variety "Pnina" breeded in Israel. The 16th Annual Meeting of Ruminant Science, Jerusalem, Israel, May 2004.

11 . Miron, J.. G. Adin, B. Keinan, R. Solomon, N. Umiel, and A.Carmi, 2007. Crop yield and composition of the new forage sorghum variety 'Pnina' in comparison with the commercial variety FS-5 and the nutritive value for dairy cows of their silages. The 19th Annual Meeting of Dairy Science, Jerusalem, Israel, May 2007.

12. Miron, J.. N. Umiel, E. Yosef, M. Nikbachat, A. Zenou, Aharoni, Y., M. Edelstein and A.Carmi, 2007. Effects of irrigation level on crop yield, composition and digestibility of the new forage sorghum variety 'Tal' in comparison with the commercial variety FS-5 under two harvest cycles. The 19th Annual Meeting of Dairy Science, Jerusalem, Israel, May 2007.