בחינת האפקט של תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות על רכוז החל"צ בחלב

ניסוי מס' 1

בחינת האפקט של תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות על רכוז החל"צ בחלב

דניאל בן גדליה, יהושע מירון, אדית יוסף ומשה נקבחת
היחידה המטבולית, המחלקה לבקר, המכון לחקר בעלי חיים, מינהל המחקר החקלאי

תקציר
המרכיב המשמעותי הקיים בירק ונעלם בשימור הוא הקרוטן. המבנה הכללי של מולקולת הקרוטן הוא: שרשרת אליפטית מצומדת לכל אורכה שבשני קצותיה טבעות משושות. העלמות הקרוטן בשימור ומערכת הקשרים המצומדים שלאורך השרשרת האליפטית, הביאו למחשבה שיתכן והקרוטן ממלא תפקיד כלשהו בהגברת ייצור חל"צ החלב כאשר הפרות ניזונות על מרעה ירוק. מטרת העבודה הייתה לבחון האם תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות לרמה המצויה בירק, תגרום לעליה בריכוז החל"צ בחלב.
שמונה פרות גבוהות תנובה הוחזקו ברפת הפרטנית על הבליל המשקי למשך 30 יום. הפרות הניבו בממוצע 40 ק"ג חלב ליום וצרכו בממוצע 26 ק"ג חומר יבש ליום. לאחר שבוע על הבליל המשקי נדגם חלב לבדיקת הרכב במעבדה בקסריה והרכב הח"ש בגאז כרומטוגרפיה במעבדה שלנו. מהשבוע השני ועד השבוע הרביעי והאחרון של הניסוי, קבלו הפרות תוספת על הבליל היומי של: 3ג' קרוטן נקי (ייבוא של קופולק מלרוש) בתוך פרמיקס של קמח תירס (600ג') שהכיל גם 100ג' שמן סויה ואנטי אוסידנטים. בשבוע האחרון נדגם חלב ונלקח לבדיקת הרכב הח"ש.
הפרופילים של ח"ש החלב בתקופת הבסיס וכעבור 3 שבועות של אספקת 3ג' קרוטן לפרה ליום במנה הכולית,מראים שלקרוטן לא הייתה שום השפעה על ריכוז החל"צ בחלב.

מבא
ריכוז החל"צ בחלב של בקר המקבל מנה כולית שהמרכיב המרוכז בה עולה על 50%, נע בין 0.3 ל 0.5% מכלל חומצות השומן (ח"ש) של החלב (1). עקב הפוטנציאל הפרמקולוגי הטמון בחל"צ החלב, קיים עניין רב בהגדלת ריכוזו בחלב ולשם כך נוסו דרכים תזונתיות שונות. מכל השטות שנבחנו, החזקת הפרות במרעה ירוק הייתה היחידה שהצליחה להגדיל את % החל"צ בחלב לרמה יציבה של 1-2% מכלל הח"ש (2,3,4). לאפקט הזה יש להתייחס בצורה רצינית משום שבניגוד לשטות האחרות שנוסו במשך טווחי זמן קצרים, שטה זו של החזקת הפרות במרעה, נבחנה לאורך זמן. עם תום תקופת המרעה וחזרתן לרפת, עוברות הפרות למנה המבוססת על מזון משומר, תחמיץ או שחת. ואמנם, נמצא שעם המעבר של הפרות למזון המשומר, יורד ריכוז החל"צ בחלב לרמה הבסיסית של 0.3% תוך מספר ימים (5). ההבטים הפרקטיים של הבעיה מוליכים אל השאלה המסקרנת: מה יש בירק שאין במזון המשומר? או ליתר דיוק, מהו הגורם האחראי להגדלת ריכוז החל"צ בחלב, המצוי בירק ונעלם כאשר הירק הופך למזון משומר? בספרות מופיע שריכוז כלל הליפידים בצמחי מספא ירוקים נע סביב 3% מהחומר היבש, והח"ש העיקרית בהם היא החומצה הלינולנית שאיננה נחשבת לפרקורסור המובהק של חל"צ החלב (6). מכאן שחוזקו של הירק אינו קשור דווקא בהבט הכמותי או האיכותי של תכולת ופרופיל הח"ש. מה עוד שבמהלך השימור, עוברות הח"ש שינויים מינוריים בלבד (7). המרכיב המשמעותי הקיים בירק ונעלם בשימור הוא הקרוטן. המבנה הכללי של מולקולת הקרוטן הוא: שרשרת אליפטית מצומדת לכל אורכה שבשני קצותיה טבעות משושות. העלמות הקרוטן בשימור ומערכת הקשרים המצומדים שלאורך השרשרת האליפטית, הביאו למחשבה שיתכן והקרוטן ממלא תפקיד כלשהו בהגברת ייצור חל"צ החלב כאשר הפרות ניזונות על מרעה ירוק.
מטרת העבודה הייתה לבחון האם תוספת קרוטן למנה כולית של חולבות לרמה המצויה בירק, תגרום לעליה בריכוז החל"צ בחלב.

חומרים ושיטות
שמונה פרות גבוהות תנובה הוחזקו ברפת הפרטנית על הבליל המשקי למשך 30 יום. הפרות הניבו בממוצע 40 ק"ג חלב ליום וצרכו בממוצע 26 ק"ג חומר יבש ליום. לאחר שבוע על הבליל המשקי נדגם חלב לבדיקת הרכב במעבדה בקסריה והרכב הח"ש בגאז כרומטוגרפיה במעבדה שלנו. מהשבוע השני ועד השבוע הרביעי והאחרון של הניסוי, קבלו הפרות תוספת על הבליל היומי של: 3ג' קרוטן נקי (ייבוא של קופולק מלרוש) בתוך פרמיקס של קמח תירס (600ג') שהכיל גם 100ג' שמן סויה ואנטי אוסידנטים. בשבוע האחרון נדגם חלב ונלקח לבדיקת הרכב הח"ש.

תוצאות
בטבלה מופיעים הפרופילים של ח"ש החלב בתקופת הבסיס וכעבור 3 שבועות של אספקת 3ג' קרוטן לפרה ליום במנה הכולית. התוצאות מדברות בעד עצמן. לקרוטן לא הייתה שום השפעה על ריכוז החל"צ בחלב.

References

1. Ben-Ghedalia, D., Yosef, E. & Miron, J. 2002. Meshek Habakar Vehachalav, 22: 11
2. Ward, A. T., Wittenberg, K. M., Froebe, H. M., Przybylski, R. & Malcomson, L. 2003. J. Dairy Sci. 86: 1742.
3. Dhiman, T. R., Anand, G. R., Satter, L. D. & Pariza, M. W. 1999. J. Dairy Sci. 82: 2146.
4. Kelly, M. L., Kolver, E. S., Bauman, D. E., Van Amburgh, M. E. & Muller, L. D. 1998. J. Dairy Sci. 81:1630.
5. Elgersma, A., Ellen, G., van der Horst, H., Boer, H., Dekker, P.R. & Tamminga, S. 2004. Anim. Feed Sci. Technol. 117: 13.
6. Ward, A.T., Wittenberg, K.M., Froebe, H.M., Przybylski, R. & Malcomson, L. 2003. J. Dairy Sci. 86: 1742.
7. Elgersma, A., Ellen, G., van der Horst, H., Muuse, B.G., Boer, H., & Tamminga, S. 2003. Anim. Feed Sci. Technol. 108: 191.