up למעלה

השפעה של חשיפה לאנדוטוקסין בקטריאלי סביב הייחום על שיא LH וביוץ בכבשים

 

ד. וולפנזון – הפקולטה לחקלאות, המחלקה לבע"ח
ב.מ. אדמס, מ.ר. דאלי, ת.א. אדמס – אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב
שיעור ההתעברות של פרות חלב מושפע ממצבן הבריאותי. אנדוטוקסינים בקטריאלים יכולים לגרום לירידה בפוריות של צאן ובקר. ידועה ההשפעה השלילית של דלקות רחם על הפוריות ובשנים האחרונות תועדו קשרים בין דלקות עטין קליניות (ואף תת-קליניות) לבין פוריות נמוכה ועלייה של ימי ריק בפרות חלב. הסיבות הפתו-פיזיולוגיות הגורמות לשיבוש תהליכי הרבייה אינן ברורות.
העבודה הנוכחית בחנה את ההשפעה של הזרקת אנדוטוקסין בקטריאלי – LPS (ליפופוליסכריד) לכבשים סביב מועד הייחום על הפרשה של הורמונים סטרואידים, גונדוטרופינים וביוץ. כבשים מגזע Finnish Landrace סונכרנו בעזרת התקן ואגינלי המכיל פרוגסטרון וזריקת PGF. מועד ההופעה בייחום של הכבשים נקבע במדויק על ידי חשיפה מדי שעתיים לשני איילים עקרים. כל הכבשים הציגו התנהגות ייחום אופיינית כ-20-36 שעות לאחר הוצאת ההתקנים. נעשו שני ניסויים בהם הוזרק אנדוטוקסין LPS מדי שעתיים לווריד במשך 12 שעות (200 נג'\קג' בכל הזרקה). בניסוי הראשון (n=6) ההזרקה החלה מייד עם תחילת ההופעה בייחום, ובניסויי השני (n=5) ההזרקה החלה המטרה הייתה לבחון השפעת מתן שעות לאחר מועד תחילת הייחום. 12 LPS בזמן הייחום או בזמן ההופעה הצפויה של שיא LH. לכל ניסוי הייתה קבוצת ביקורת שקבלה סליין (n=5). שעות החל מתחילת הייחום במשך שלושה ימים 4 – 2 דגימות דם נלקחו בתדירות של רצופים. ביוץ נקבע בלפרוסקופייה חמישה ימים אחרי הייחום על ידי ספירת הגופים הצהובים.
הזרקת LPS גרמה, בשני הניסויים, להיפרטרמיה של כמעלה צלזיוס וכן לעליה משמעותית של קדם-ביוצי נמצא בכל חיות הביקורת ( 44.7±4.7 ng/ml) כ- 22.6 שעות שעות לאחר תחילת הופעת הייחום. בניסוי הראשון, השראה של סטרס (זריקות LPS מדי 4 ב מתוך שעתיים במשך 12 שעות) שהחלה מתחילת ההופעה בייחום דחתה את הופעת שיא 6 LH כבשים יממות בהם נלקחו דגימות דם בתדירות גבוהה. העלייה של 3 לא נמצא במשך , שיא LH ריכוז האסטרדיול לפני הייחום נעצרה על ידי LPS. בשתי כבשים נמצא שיא 41 LH תקין שהופיע שעות אחרי תחילת הופעת הייחום. בניגוד לדיכוי הפרשת LPS ,LH , לא הפחית את הפרשת FSH אלא שדגם ההפרשה נמצא שונה מזה של הביקורת. עקומות הפרוגסטרון מראות דחייה של כ-4 ימים בהתפתחות פאזה לוטאלית, עובדה זו מצביעה על דחייה דומה במועד הביוץ, בהתאמה לדחייה בהופעת שיאי LH. ריכוז פרוגסטרון בפאזה לוטאלית לא היה שונה מביקורת ואף נטה להיות גבוה מעט יותר בכבשים מטופלות ב- LPS. כי מתן הממצאים של הניסוי הראשון מראים LPS בייחום לפני הופעת שיא LH דיכוי בהתפתחות הזקיק גורמים לדחייה משמעותית של הביוץ; כפי שמתבטאת בירידה בהפרשת אסטרדיול כנראה מעורבת בתהליך זה. בניסוי השני, הוזרק LPS 12 שעות אחרי תחילת הופעה בייחוםץ מועד הזרקה זה חפף את המועד של הופעת שיא LH קדם ביוצי. הביוץ נדחה בכל הכבשים המטופלות. במשך 80 שהחל שעות של דימום אינטנסיבי (בתחילת הייחום) רק שתי כבשים הציגו שיא LH, ואף הוא היה נמוך מאד (7.9±0.4 ng/ml) בהשוואה לביקורת. בניגוד לניסוי הראשון, העלייה באסטרדיול לפני הביוץ בניסוי השני לא הופרעה כלל, ואילו שיא הפרשת FSH היה גבוה ורחב בניגוד לדיכוי של הפרשת שיא LH. גם בניסוי השני נמצאה דחייה בהופעת פאזה לוטאלית של כ- 3-4 ימים; בשתי כבשים לא נמצאה כלל התפתחות פאזה לוטאלית, כלומר יתכן ולא התרחש ביוץ בכלל בתקופת הניסוי. ממצאי הניסוי השני מראים כי סטרס סביב לייחום דוחה ביוץ ודחייה זו אינה תלויה בהתפתחות הזקיק אלא בהשפעה ישירה ברמת ההיפוטלמוס על הפרשת GnRH ו\או ההיפופיזה על הפרשת LH.
לסיכום: כמו דלקת רחם או דלקת עטין, עלול לשבש את האירועים הקשורים לשלבים האחרונים של התפתחות הזקיק, הופעת שיא LH וביוץ, ולהפריע לתיזמון הנכון של אירועים אלה. תופעות אלה גורמות לפגיעה בפוריות של בקר וצאן.
Accessibility
סגור