הזרעת פרות במועד המיטבי בייחום כאמצעי לשיפור הפוריות בקיץ

היעילות והדיוק של שיטות גילוי הייחומים ועיתוי מועד ההזרעה בייחום, הם הגורמים המימשקיים העיקריים המשפיעים על ביצועי הרבייה של פרות חלב. שיפור גורמים אלו, יגדיל את היעילות הכלכלית של עדר הבקר לחלב.
תוצאות מחקרים שבוצעו בעונות ממוזגות, מצביעים על כך שהעיתוי המיטבי של מועד ההזרעה הוא בתחום של 16-5 שעות מתחילת הייחום. לכן במימשק הרבייה המקובל בארץ, בו הפרות מוזרעות פעם אחת ובמועד יחיד במשך היממה, ללא קשר למועד תחילת הייחום, לא ניתן להשיג שיעור התעברות המירבי.
עבודה זו התמקדה בבדיקת מידת ההשפעה של גורם – עיתוי מועד ההזרעה בייחום- על שיעור ההתעברות, תוך כדי הפעלת שני מימשקי הזרעה, בהם ניתן לתזמן את מועד ההזרעה של הפרה למועד המיטבי בייחום. בחינת מימשקי הזרעה אלו בעונות הקיץ והסתיו, איפשרה לכמת את תרומתם האפשרית להגדלת שיעור ההתעברות בהשוואה למימשק ההזרעה המקובל בארץ.
הניסוי בוצע בעדר בו מופעל מימשק רבייה מבוקר, במשך 3 שנים, בעונות הקיץ והסתיו. הניסוי בוצע עם מבכירות ופרות במשך שלוש ההזרעות הראשונות אחר ההמלטה (938 הזרעות). בתקופת הניסוי הופעל מימשק צינון.
המצב הגופני של הפרות נוטר, החל ממועד ההמלטה ועד סיום ההזרעות. נתוני יצור החלב והרכב+
ו, בחודש השני והשלישי אחר ההמלטה וסמוך למועד ההזרעה נאספו מביקורות החלב. מידת התקינות של מערכת המין אחר ההמלטה נקבעה מנתוני ביקורי הרופא המטפל. נתונים אקלימיים של טמפרטורת אוויר יבשה ולחה שימשו לחישוב מדד עומס חום .(THI)
תצפיות לגילוי ייחומים התקיימו כמעט באופן רצוף במשך היממה, על מנת לקבוע בצורה מדויקת את מועד ההתחלה של הייחום, ואת רווח-הזמן בין מועד תחילת הייחום ובין מועד ההזרעה.
המבכירות והפרות לקראת ההזרעה הראשונה, חולקו מראש לשלוש קבוצות (מימשקי הזרעה) על פי: המרחק מההמלטה והמצב הגופני בהמלטה.
1. קבוצת הזרעה אחת – בוקר – (AI)הפרות בקבוצה זו, הוזרעו פעם אחת במשך הייחום בשעות הבוקר. זהו מימשק ההזרעה המקובל בארץ.
2. קבוצת הזרעה אחת – בוקר או ערב (AM/PM) – הפרות בקבוצה זו הוזרעו פעם אחת במשך הייחום, באחד משני המועדים: בוקר או ערב. מועד ההזרעה נקבע לפי מועד תחילת הייחום של הפרה.
3. קבוצת שתי הזרעות (2∗AI)- הפרות בקבוצה זו, הוזרעו פעמיים במשך הייחום. ההזרעה הראשונה נערכה במועד הסמוך ביותר לגילוי הייחום; בבוקר או בערב, וההזרעה השנייה נערכה כעבור 12 שעות; בערב או בבוקר בהתאמה.
במימשק ההזרעה AI הוזרעו הפרות ברווח-זמן של 24-0 שעות מתחילת הייחום, ואילו במימשקי ההזרעה AM/PM ו- 2∗AI הן הוזרעו במועד המיטבי בייחום.
עיתוי מועד ההזרעה ביחס למועד תחילת הייחום, משפיע על שיעור ההתעברות של הפרות בקיץ ובסתיו. שיעור ההתעברות הנמוך ביותר (25.5%) נמצא כשהפרות הוזרעו 4-0 שעות מתחילת הייחום. שיעורי ההתעברות עולים באופן הדרגתי החל מרווח הזמן של 12-8 שעות (37.0%) ועד לרווח הזמן של 20-16 שעות (46.7%). שיעור ההתעברות ברווח הזמן 24-20 שעות היה נמוך יותר (39.7%).
הסיכויים של פרה להתעבר, כאשר היא מוזרעת באחד מרווחי-זמן של: 12-8 שעות, 16-12 שעות, 20-16 שעות או 24-20 שעות מתחילת הייחום, גדולים פי: 1.75, 2.19, 2.60 ו- 2.02 בהשוואה לפרה שהוזרעה ברווח-זמן של 4-0 שעות.
שיעורי ההתעברות במימשקי ההזרעה שנבדקו: AI, PM/AM ו- 2∗AI היו: 35.5, 52.9 ו- %43.5 (p<0.02) אצל המבכירות ו- 31.5, 35.4 ו- 42.7% (p<0.02) אצל הפרות, בהתאמה. שיעורי ההתעברות של המבכירות והפרות ביחד, במימשקי ההזרעה: AI, PM/AM ו-2∗AI , היו: 33.1, 41.8, ו-43.0% בהתאמה (p<0.02). במימשקי ההזרעהAM/PM ו- 2∗AI, היו הסיכויים של פרה להתעבר, גדולים פי 1.52 ו- 1.67 בהתאמה, בהשוואה לסיכויי ההתעברות של פרה שהוזרעה בהתאם למימשק ההזרעה AI.
בעונת הסתיו שיעורי ההתעברות, במימשקי ההזרעה AI, AM/PM ו- ,2∗AI גבוהים יותר בהשוואה לעונת הקיץ בשיעורים של: 15.6%, 24.3% ו-38.9% בהתאמה. אופי ההשפעה של עומס החום על שיעורי ההתעברות שונה במימשקי ההזרעה שנבדקו. כל עוד ממוצע THI ביום הייחום הוא בתחום של 74.9-60.0 יחידות, שיעורי ההתעברות במימשקי ההזרעה AM/PM ו- 2∗AI, גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לשיעור ההתעברות במימשק ההזרעה AI.
במידה וממוצע THI ביום הייחום גדול מ-75 יחידות, שיעורי ההתעברות של הפרות בכל מימשקי ההזרעה נמוכים יותר וערכיהם דומים..
את כדאיות ההפעלה של מימשקי PM/AM ו-2∗AI, המבוססים על כניסת המזריע למשק פעמיים ביום, יש לשקול לאור השיפור בשיעור ההתעברות וההוצאות הנלוות.

הפוריות הנמוכה של פרות בקיץ ובסתיו, היא תופעה החוזרת על עצמה מידי שנה (7,4,1). השימוש הנרחב בארץ במערכות לצינון פרות בקיץ, צמצם במידה ניכרת את מצב ההיפרטרמיה בו נתונה הפרה בקיץ, ושיפר את יצור החלב ואת ביצועי הרבייה (20,2,1). למרות השיפור שחל בביצועי הרבייה, הם עדיין נמוכים מאלו המושגים בחורף.
במשך כל עונות השנה, היעילות והדיוק של מימשק גילוי הייחומים ועיתוי מועד ההזרעה בייחום, מהווים את הגורמים המימשקיים העיקריים המשפיעים על ביצועי הרבייה של פרות חלב. שיפור גורמים אלו, יגדיל את היעילות הכלכלית של עדר הבקר לחלב (11,10). תוצאות מחקרים שבוצעו בעונות ממוזגות, מצביעים על כך שהעיתוי המיטבי של מועד ההזרעה הוא ברווח-זמן של 16-5 שעות מתחילת הייחום (12,6).
לכן במימשק הרבייה המקובל בארץ, בו הפרות מוזרעות פעם אחת ובמועד יחיד במשך היממה, ללא קשר למועד תחילת הייחום, לא ניתן להשיג את שיעור ההתעברות המירבי (16,14,6,5). במימשקי ההזרעה בהם הפרות מוזרעות פעם אחת, באחד משני מועדים במשך היממה או כשהן מוזרעות פעמיים במשך אותו ייחום, ניתן לתזמן את ההזרעה למועד המיטבי ביחס למועד תחילת הייחום.
בחינת שיטות מימשק הזרעה אלו בעונות הקיץ והסתיו, מאפשרת לכמת את תרומתם האפשרית להגדלת שיעור ההתעברות.

1. לכמת את ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות שניתן להשיג עם הפעלת שני
מימשקי הזרעה חדשים, ולהשוותם עם ביצועי הרבייה המושגים במימשק הזרעה המקובל בארץ, בעונות הקיץ והסתיו.
2. לבדוק את ההשפעה של עיתוי מועד ההזרעה, ביחס למועד תחילת הייחום, על שיעור ההתעברות בקיץ ובסתיו.
3.לבדוק את היתכנות ההפעלה של מימשק/י הזרעה חדשים בעדר בו מופעל מימשק רבייה מבוקר, המאפשר לצמצם באופן ניכר את מספר הימים בהם יש לבצע את ההזרעות במועד נוסף במשך היממה.

הניסוי בוצע עם מבכירות ופרות בעדר נען במשך 3 שנים, בעונות הקיץ והסתיו (חודשים יולי-נובמבר). בתקופת הניסוי הופעל מימשק צינון, שכלל צינון באיזור פס-האבסה ובחצר ההמתנה לקראת החליבות.
המצב הגופני של הפרות נוטר מידי שלושה שבועות, החל ממועד ההמלטה ועד סיום ההזרעות. נקבע גם המצב הגופני סמוך למועד ההזרעה, והשינויים במצב הגופני מההמלטה ועד ההזרעה וממועד ההזרעה ועד 6 שבועות אחר מכן.
נתוני יצור החלב והרכבו, בחודש השני והשלישי אחר ההמלטה וסמוך למועד ההזרעה נאספו מביקורות החלב. ממוצע תנובת חלב אחר ההמלטה, חושב מנתוני שתי ביקורות החלב הנ"ל. מידת התקינות של מערכת המין אחר ההמלטה נקבעה מנתוני ביקורי הרופא המטפל.
נתונים אקלימיים שעתיים של טמפרטורת אוויר יבשה (TD) ולחה (TW) שימשו לחישוב מדד עומס חום (THI) לפי הנוסחה הבאה:THI=0.4 (TD+TW) + 15 .
עשרים וארבע ערכים שעתיים של THI החל ממועד תחילת הייחום הפרטני של כל פרה, שימשו לחישוב ממוצע THI ביום הייחום. חישוב דומה נערך עבור שני הימים שקדמו למועד תחילת הייחום. כמו כן חושב סכום ערכי THI הגבוהים מ-71 יחידות במשך היממה, ביום הייחום ועבור שני הימים שקדמו למועד תחילת ייחום.
מימשק רבייה מבוקר הופעל בעדר במשך שלוש שנים. מימשק הרבייה הושתת על סינכרון הייחום של המבכירות והפרות לקראת ההזרעה הראשונה. קבוצות עוקבות של מבכירות ופרות, טופלו בתדירות של שלושה שבועות, בשתי זריקות של פרוסטגלנדין (2 סמ"ק של אסטרופלאן) ברווח-זמן של 14 ימים.
זריקת הפרוסטגלנדין השנייה ניתנה ביום שישי לקראת השבוע בו נערכו באופן אינטנסיבי תצפיות והזרעות. מימשק הרבייה, איפשר להזריע את מירב הפרות במשך 6 ימים "בשבוע התצפיות והזרעות" מתוך כל פרק זמן של 3 שבועות. ריכוז ההזרעות בפרקי זמן קצרים, הקל על שילוב מימשקי הזרעה המבוססים על הזרעה בשני מועדים שונים במשך היממה.
המבכירות והפרות לקראת ההזרעה הראשונה, חולקו מראש לשלוש קבוצות הניסוי (מימשקי הזרעה שונים) על פי: המרחק מההמלטה והמצב הגופני בהמלטה.
תאור מימשקי ההזרעה שהופעלו במשך הניסוי (איור-1):
1. קבוצת הזרעה אחת – בוקר – (AI)פרות קבוצה זו, הוזרעו פעם אחת במשך הייחום בשעות הבוקר- מימשק ההזרעה מקובל בארץ. הפרות הוזרעו ברווח-זמן של 0 עד 24 שעות מתחילת הייחום (איור 1-א).
2. קבוצת הזרעה אחת – בוקר או ערב (AM/PM) – פרות קבוצה זו הוזרעו פעם אחת במשך הייחום, באחד משני המועדים: בוקר או ערב. מועד ההזרעה נקבע לפי מועד תחילת הייחום של הפרה (איור 1-ב): א. בוקר (AM)- פרה שהתגלתה בייחום בין השעות 1300 ועד השעה 2400, הוזרעה למחרת בבוקר. ב. ערב (PM) – פרה שתתגלה בייחום בין השעות 2400 ועד השעה 1300 למחרת, הוזרעה בערב.
הפרות בקבוצה (AM/PM) הוזרעו ברווח-זמן של 6 עד 18 שעות מתחילת הייחום. פרק זמן הנחשב כמיטבי להתעברות.
3. קבוצת שתי הזרעות (2∗AI)- פרות קבוצה זו, הוזרעו פעמיים במשך הייחום. ההזרעה הראשונה נערכה במועד הסמוך ביותר לגילוי הייחום; בבוקר או בערב, וההזרעה השנייה נערכה כעבור 12 שעות; בערב או בבוקר (איור 1-ג).
רווחי הזמן מתחילת הייחום ועד מועד ההזרעה, במימשקי ההזרעה השונים מפורטים בטבלה 1.

נערך ניתוח רגרסיה לוגיסטית לבחינת הסיכוי של הפרה להתעבר, מהזרעה ברווחי-זמן שונים מתחילת הייחום. המודל הסופי כלל את המשתנים הבאים בעלי השפעה מובהקת: רווח הזמן ממועד תחילת הייחום (איור 2), מידת התקינות של מערכת המין (השפעה שלילית), סכום השעות של עומס חום מעל 71 יחידות יומיים לפני תחילת הייחום (השפעה שלילית).
רווח הזמן מתחילת הייחום משפיע על שיעורי ההתעברות משלוש ההזרעות הראשונות. שיעורי ההתעברות של פרות שהוזרעו ברווחי-זמן שונים מתחילת הייחום, מוצגים באיור 2. שיעור ההתעברות הנמוך ביותר (25.5%) נמצא אצל פרות ומבכירות שהוזרעו 4-0 שעות מתחילת הייחום. שיעורי ההתעברות בפרות שהוזרעו מוקדם בייחום היה הנמוך ביותר בקיץ וגם בסתיו.
שיעורי ההתעברות הגבוהים ביותר נמצאו אצל פרות ומבכירות שהוזרעו 8 עד 24 שעות מתחילת הייחום (איור 2). שיעורי ההתעברות עולים באופן הדרגתי החל מרווח הזמן של 8-4 שעות ועד לרווח הזמן של 20-16 שעות. שיעור ההתעברות ברווח הזמן 24-20 שעות נמוך יותר בהשוואה לרווח הזמן של 20-16 שעות, אבל גבוה באופן מובהק בהשוואה לרווח הזמן של 4-0 שעות.
מעניינת העובדה שכאשר הפרות שהוזרעו לראשונה ברווח-זמן של 4-0 שעות הוזרעו פעם שנייה, כעבור 12 שעות, שיעור ההתעברות שלהן, עלה מ-25.5% ל- 44.3% (טבלה 2). במקרה זה ההזרעה השנייה ניתנה ברווח-זמן מיטבי של 24-12 שעות.

∗ממוצע THI חושב מנתוני THI שעתיים במשך 24 שעות החל מתחילת הייחום.

∗ממוצע THI חושב מנתוני THI שעתיים במשך 24 שעות החל מתחילת הייחום.

1. בתנאים בהם ידוע מועד התחלת הייחום, יש להמנע מלהזריע את הפרה ברווח-זמן של 4-0 שעות מתחילת הייחום. רצוי לדחות את מועד ההזרעה למחרת.
במידה ואין מידע מדויק על מועד תחילת הייחום, יש להזריע את הפרה במועד הסמוך ביותר לגילוי הייחום.
2.. במימשקי ההזרעה בהם עיתוי מועד ההזרעה בייחום מתוזמן, בהתחשב במועד תחילת הייחום, שיעורי ההתעברות של הפרות גבוהים יותר בהשוואה למימשק ההזרעה המקובל.
3.. במימשקי ההזרעה בהם עיתוי מועד ההזרעה בייחום מתוזמן למועד המיטבי בייחום, שיעורי ההתעברות בסתיו גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לקיץ.
במימשק ההזרעה המקובל בארץ, ההבדל בין שיעורי ההתעברות בסתיו ובקיץ קטן.
4. את כדאיות ההפעלה של מימשקי ההזרעה, המבוססים על כניסת המזריע למשק פעמיים ביום, יש לשקול לאור השיפור בשיעור ההתעברות וההוצאות הנלוות.

1. פלמנבאום, י. 1990. השפעת עומס החום והזנה על ביצועי הנבה ורבייה בבקר.
עבודה דוקטור , האוניברסיטה העברית, ירושלים.
2. פלמנבאום, י., שושני, ע. ורוזן, ס. 2001. הכנס ה- 13 למדעי הבקר לחלב, ע. 45

3. Berman, A., and Wolfenson, D. 1992. In: Van Horn , H.H., Wilcox,
C. J. (Eds.), Large Dairy Herd Management. American Dairy
Science Association, pp.126-134.
4. Cavestany, D., El-Whishy, A. B., Foot, R. H. 1985. J. Dairy Sci. 68:
1471.
5. Dalton, J. C., Nadir, S., Degelos, S., Bame, J. H. and Saacke, R. G.
1994. J. Anim. Sci. 72: 172, (Suppl. 1).
6. Dransfield, M. G., Nebel, R. L., Pearson, R. E. and Warnick, L.D.
1998. J. Dairy Sci. 81:1874.
7. Folman, Y., Berman, A., Hertz, Z., Kaim, M., Rosenberg, M.,
Mamen, M. and Gordin, S. 1979. J. Dairy Res. 46: 411.
8. Foote, R. H. 1974. J. Dairy Sci. 58:248.
9. Graves, W. M., Dowlen, H., Lamar, K. C., Saxton, A. M. and
Montgomery, M. J. 1997. J. Dairy Sci. 80:3068.
10. Gwazdauskas, F. C., Whitter, W. D., Vinson, W. E. and Pearson, R.
E. 1986. J. Dairy Sci. 69: 290.
11. Heersche, G. and Nebel, R. L. 1994. J. Dairy Sci. 77:2754.
12. Maattje, K., Loeffler, S. H., and Engel, B. 1997. J. Dairy Sci.
80:1098.
13. Nebel, R. L., Walker, W. L., Allen. C. H. and Heckman, G. S. 1994.
J. Dairy Sci. 77:3185
14. Nebel, R. L, Dransfield, M. G., Jobst, S. M. and Bame, J. H. 2000.
Anim. Reprod. Sci. 60-61:713.
15. Rosenberg, M., Hertz, Z., Davidson, M. and Folman, Y. 1977. J.
Reprod. Fertil. 51:363.
16. Saacke, R. G., Dalton, J. S., Nadir, S., Nebel, R. L. and Bame, J. H.
2000. Anim. Reprod. Sci. 60-61:663.
17. Trimberger, G. W. 1948. Nebraska Agric. Stn. Res. Bull. 153:1.
18. Walker, W. L., Nebel, R. L., and McGilliard, M. L. 1996. J. Dairy
Sci. 79:1555.
19. Wilcox, C. J. and Pfau, J. E. 1958. J. Dairy Sci. 41:997.
20. Wolfenson, D, Flamenbaum, I. and Berman, A. 1988. J. Dairy Sci.
71:3497.