אני לא קוטג', אני קפיר!

ויש גם מתכון!

 איתמר ישועה דיאטן קליני, יועץ למועצת החלב

 kefir

הקפיר הוא מוצר חלב מותסס שלרוב מיוצר מחלב פרה או חלב עיזים.


גרגירי הקפיר, אותם מוסיפים לחלב, מורכבים מחיידקים פרוביוטים ושמרים.
את החלב והגרגירים משאירים למשך 24 שעות.
בזמן הזה החיידקים מתרבים ומתסיסים את הסוכר שבחלב וכך נוצר לו הקפיר.

למה כדאי לאכול קפיר?

1. מקור למגוון רכיבי תזונה
קפיר מכיל כמות גבוהה של רכיבים ביואקטיבים כגון,
חומצות אורגניות ופפטידים (חלקי חלבונים)
שמחקרים מצאו קשר בינם לבין שיפור במספר מצבי בריאות.
מנת קפיר (175 מ"ל) מכילה:
100 קלוריות, 7 גרם פחמימות, 5 גרם שומן, וויטמין D.
- חלבון: 6 גרם
-סידן: כ- 20% מהכמות המומלצת ליום
- ויטמין B12: כ- 15% מהכמות המומלצת ליום

2. כמות גבוהה של חיידקים פרוביוטים ("חיידקים טובים")
כשמדברים על פרוביוטיקה, לרובנו עולה לראש יוגורט ומוצרי חלב דומים.
אבל כשמשווים ליוגורט, קפיר מכיל כמות גבוהה יותר של סוגי חיידקים פרוביוטים.
למעשה, בקפיר יש כ-30 סוגים של חיידקים ושמרים שהופכים אותו למזון עשיר מאוד
במיקרואורגניזמים חיוביים יותר מבמוצרי חלב אחרים.
3. תכונות אנטיביוטיות
לחלק מהחיידקים הטובים המצויים בקפיר, מייחסים תכונות אנטיבקטריאליות,
ואת היכולת לסייע כנגד זיהומים.
ישנם מספר מחקרים שהראו שהחיידקים הללו,
הצליחו למנוע גדילה של אוכלוסייות חיידקים מזיקות כמו: סלמונלה, אליקובטו-פילורי ואי קולי.
בנוסף, בתהליך הייצור של הקפיר נוצרת פחמימה שייחודית לקפיר - קפיראן.
לאחרונה נערך מחקר שהראה שלקפיראן, בדומה לחיידקים הפרוביטיים, יש השפעה אנטיבקטריאלית.

4. הפחתת סיכון לאוסטאופרוזיס
אוסטאופרוזיס או בשמה העברי- דלדול עצם, זו מחלה שכיחה בעולם המערבי,
במיוחד בקרב נשים לאחר גיל המנפאוזה.
המחלה מתבטאת בדלדול של מסת העצם,
ואובדן דחיסות העצם בעקבות פגיעה במשק הסידן.
הקפיר, מעבר לכך שהוא עשיר בסידן וויטמין D
(ויטמין D חשוב לספיגה תקינה של הסידן בגוף), עשיר גם בויטמין K2.
K2 הוא ויטמין חשוב למטבוליזם של הסידן בגוף ומחקרים הראו שכמות גבוהה מהויטמין,
מפחיתה את הסיכון לאוסטאופרוזיס בכלל ולשברים כתוצאה מאוסטאופרוזיס בפרט.

מחקר שנעשה על עכברים הראה שצריכה גבוהה של קפיר, העלה את הספיגה של סידן
בעצמות, את צפיפות העצם וכך צמצם את הסיכון לאוסטאופרוזיס.

5. בעיות עיכול
מוצרי חלב עשירים בחיידקים פרוביוטים כמו קפיר ויוגורט,
מסייעים לשמר את אוכלוסיית החיידקים ה"טובים" במערכת העיכול.
החיידקים הטובים מונעים התפתחות של אוכלוסייות החיידקים הרעים וכך
יכולים לסייע במניעה של מגוון בעיות במערכת העיכול כמו: מעי רגיז (IBS),
כיב פפטי שנוצר בעקבות המצאות החיידק H pylori  ועוד.

6. מתאים גם למי שיש אי-סבילות ללקטוז
אי-סבילות ללקטוז נוצרת בעקבות מחסור באנזים לקטאז.
האנזים אחראי על פירוק סוכר החלב- לקטוז.
במוצרי חלב מותססים כמו קפיר ויוגורט, יש כמות נמוכה של לקטוז.
הסיבה לכך היא שהחיידקים הפרוביוטיים במוצרים אלו,
מפרקים את הלקטוז לצורך יצירת אנרגיה.

התוצאה היא, מוצרי חלב עם כמות נמוכה של לקטוז שקלה לעיכול
גם למי שסובל מרגישות ללקטוז.

7. קל מאוד להכין אותו בבית
לאו דווקא יתרון בריאותי אבל בהחלט יתרון.
קל מאוד להכין קפיר בבית ויש הרבה מאוד מתכונים ברחבי הרשת
שיסבירו כיצד ניתן להכין קפיר במגוון וריאציות.

המתכון הבסיסי:
- מוסיפים לתוך צנצנת 2 כפיות גרגירי קפיר (ניתן להשיג בחנויות טבע)
- לאותה הצנצנת מוסיפים 2 כוסות חלב פרה (חלב מלא או דל, לשיקולכם)
-  סוגרים את הצנצנת עם המכסה ומשאירים את הקפיר לנוח במשך 24 שעות.
וזהו, הקפיר מוכן.
מוציאים את גרגירי הקפיר וניתן להשתמש בהם בצנצנת הבאה.