חלב - עובדות או מיתוסים: האם צריכת חלב גורמת לליחה ולאסטמה?

והאם נכון שחלב גורם לאוסטיאופורוזיס, ושבמדינות בהן לא צורכים חלב יש פחות אוסטיאופורוזיס?

 bone

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 האם צריכת חלב גורמת לליחה ולאסטמה?

תשובה: לא!

למרות אלפי מחקרים שנערכו בעולם על חלב ומוצריו, אין כל הוכחה מדעית בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו למחלות דרכי הנשימה העליונות )נזלת, דלקות אוזניים ואסטמה).

קיימת תפיסה, חסרת כל בסיס או היגיון מדעי, שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר במערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה. תפיסה מוטעית זו גורמת לרבים להימנע לשווא מצריכת חלב ומוצריו, ואף למנוע זאת מילדיהם.

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קובע:

בנייר העמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים, שפורסם במאי 2014  נקבע כי לתופעות של שיעול ונזלת, ריבוי ליחה בדרכי הנשימה והחמרת אסטמה (פרט למקרים הנדירים של אלרגיה המתווכת על ידי מערכת החיסון IgE ) אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין סיבה להפסקה או להפחתת השימוש בחלב בגינם.

המיתוס והאמת שמאחוריו:

אף שאין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין מחלות דרכי הנשימה העליונות , רבים מחזיקים בדעה זו. הכיצד? הסבר אפשרי הוא העובדה שאנשים מתבלבלים בין ההרגשה הזמנית של עיבוי קל של הרוק לאחר שתיית חלב עם ליחה. חלב ומוצריו, כמו גם מזונות בעלי מרקם דומה, מצפים במהירות את הפה והגרון בתחושה שמפורשת בטעות כהגברת ייצור ליחה. אולם הציפוי "החלבי" הזה נמשך זמן קצר ואין הוא מצביע על ייצור ליחה, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

במחקר שהתפרסם באוסטרליה צרכו המשתתפים 300 מ"ל משקה מבוסס-חלב ומשקה פלצבו (דמה) בטעם זהה מסויה, ותיעדו את תסמיניהם לאחר חמש דקות, ארבע שעות וכעבור יום. משתתפי שתי הקבוצות דיווחו, בשיעור דומה, על עלייה בתחושות של ציפוי הפה והחלק האחורי של הגרון, על צורך לבלוע הרבה, ועל עיבוי רוק וקושי בבליעה. מעניין היה לגלות כי מי שאמר לפני הניסוי כי הוא מאמין בתיאוריית הליחה, נטה לדווח יותר על התסמינים לאחר השתייה, ואף היה מודע יותר לתסמינים אלו.

הידעת?

חמש עובדות שחשוב לדעת על הסידן:

א.      הסידן הוא מינרל חיוני לתפקודים רבים בגוף. אחד מתפקידיו החשובים הוא בניית העצם בתקופת הגדילה ושמירה עליה בהמשך החיים.

ב.      מאחר וגוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן, יש חשיבות רבה לאספקה קבועה של סידן באמצעות המזון.

ג.        לסידן תפקידים נוספים בגוף: הוא קשור לתהליכים של קרישת הדם, להעברת אותות עצביים ולפעילות תקינה של השרירים.

ד.      צריכה לא מספקת של סידן לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות העצם.

ה.      כוס חלב (240 מ"ל) מספקת כ-18% מקצובת הסידן היומית הנדרשת לגילאי 9-18 שנים, ו-30-48% מהקצובה היומית מתחת לגיל 9.

 

האם נכון שחלב גורם לאוסטיאופורוזיס, ושבמדינות בהן לא צורכים חלב יש פחות אוסטיאופורוזיס?

תשובה: ההיפך הוא הנכון!

מחקרים רבים מוכיחים את הקשר החיובי בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם. מעבר למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, יש לצריכה מתאימה של סידן ממוצרי חלב השפעה מיטיבה על השגת שיא מסת עצם ומניעת שברים גם בגיל הצעיר.

עובדה זו ידועה שנים רבות, ובאה לידי ביטוי בהנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם, הממליצים על תזונה עשירה בסידן ובמוצרי חלב, כדי להפחית את הסיכון למסת עצם נמוכה במשך החיים.

אוסטיאופורוזיס היא מחלה המורכבת מגורמים רבים, ביניהם: מסת עצם נמוכה, שינויים במבנה העצם, שינויים ביציבה ובדפוסי הנפילות הקשורים לגיל ועוד. כל אחד מהגורמים הללו מושפע מגורמים נוספים. כך למשל, מסת העצם תלויה בהורמונים, בתזונה, במידת הפעילות הגופנית ובגורמי אורח חיים נוספים.

חשוב לדעת:

לא רק שחלב אינו גורם לאוסטאופרוזיס, אלא הוכח במחקרים רבים שקיימת השפעה חיובית של צריכת מוצרי חלב על בריאות העצם.

חלב ומוצריו מספקים, נוסף על סידן, רכיבים תזונתיים החיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות ולהקטנת איבוד העצם התלוי בגיל, ביניהם: אשלגן, מגנזיום וחלבון.

המיתוס והאמת מאחוריו:

המיתוס לפיו במדינות שבהן צורכים דיאטה דלה בסידן או במוצרי חלב (כמו במדינות אסיה ואפריקה) שיעורים נמוכים יותר של אוסטיאופורוזיס מאשר במדינות עם צריכה גבוהה (כמו במדינות צפון אירופה) – מטעה.

נכון שבמדינות מערב אירופה ובמדינות המפותחות מרבים בשתיית חלב, אך חשוב לזכור כי במדינות אלו תוחלת החיים גבוהה יותר, מערכות הבריאות מפותחות, וכל שבר מתועד ונרשם, ולכן נראה כי תופעת האוסטיאופורוזיס רחבה יותר. או במילים אחרות: במקומות שבהם חיים יותר, מזדקנים יותר; ובמקומות שבהם מזדקנים יותר, יש הרבה יותר סיכונים למחלות זיקנה ולבעיות הקשורות בעצם ובחולשתה.

אילו גורמים מסבירים את ההבדלים בשיעורי האוסטיאופורוזיס באוכלוסיות בעולם?

חוסר בוויטמין D: בצפון אירופה, צריכת החלב גבוהה יחסית, אך האוכלוסייה מאופיינת ברמות נמוכות של ויטמין D, בשל חשיפה מוגבלת לשמש.

תוחלת חיים נמוכה: במדינות אפריקה ואסיה אמנם צורכים מעט מוצרי חלב, אך תוחלת החיים בהן נמוכה (פרט ליפן). כלומר, קיים סיכון נמוך יותר לפתח אוסטיאופורוזיס.

מאפיינים גנטיים: מבחינה גנטית, לאנשים ממוצא אפריקני עצמות שלד כבדות יותר בהשוואה לאנשים לבנים, והם מנצלים את הסידן מהתזונה ביעילות רבה יותר.

הבדלים באורח החיים: ביפן יש שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס בחוליות עמוד השדרה ושל שברים בירך בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה. הנשים היפניות המבוגרות מאופיינות באורח חיים שהצריך ישיבה על מזרון בברכיים כפופות. קימה מתנוחה זו לעתים תכופות, יחד עם עבודות בית בבתים צרים, הביאו להתפתחות ולחיזוק מערכת השרירים באגן, להשגת כישורים לשיווי משקל ולמניעת נפילות ושברים אוסטיאופורוטיים.

 
 

הידעתם?

מחקר ישראלי חדש ופורץ דרך משנת 2014, שנערך בבית החולים אסף הרופא בראשות פרופ' יצחק כץ, מראה כי הימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות העצם. המחקר מצא כי ילדים שאינם צורכים מוצרי חלב תקופות ארוכות בשל אלרגיה לחלב, סובלים מצריכת סידן נמוכה, מצפיפות עצם נמוכה בבגרות, משיא מסת עצם נמוך יותר ומסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס, יחסית לצרכני חלב. נתון חשוב זה מעורר מחשבה, מאחר שמדובר באוכלוסייה המודעת לבעיה של מחסור בסידן, וחלקה הגדול, למרות המודעות וההדרכה, סיימה את גיל בנית העצם בנחיתות לעומת צורכי חלב.