up למעלה

סקירת מחקרים תקופתית

סיכום מקצועי לחודש ינואר 2018

עריכה מדעית –שרית עטיה דיאטנית קלינית

  1. אלו רכיבי תזונה תורמים לגדילה ליניארית? מאמר סקירה של הספרות העדכנית.
  2. נייר עמדה חדש של American Heart Association (AHA) בנוגע למקורות שומן מהתזונה ומחלות לב וכלי דם
  3. השפעות של חומצות שומן מסוג טרנס על פרופיל השומנים: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
  4. השפעת חלב סויה וחלב בקר על חומציות הפה
  5. שיטות להערכת איכות החלבון:  DIAAS לעומת PDCAAS
  6. השוואת הערך התזונתי של חלב פרה לזה של משקאות לא-חלביים.
  7. תוצאות קליניות של החלפת שומן רווי בלא רווי במבוגרים בעלי עודף משקל והשמנה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים.
  8. דיאטות המבוססות על מזונות מהצומח והסיכון למחלות לב וכלי דם במבוגרים בארה"ב: מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
  9. השפעת מזונות ומשקאות על סרטן המעי הגס: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, עדכון של פרויקט World Cancer Research Fund International Continuous Update Project   (WCRF-AICR).
  10. צריכת חומצות שומן רוויות והסיכון למחלות לב כליליות: סיכום של שני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.

 

 

 

מאמר מס' 1: אלו רכיבי תזונה תורמים לגדילה ליניארית? מאמר סקירה של הספרות העדכנית.

המצב התזונתי הנו גורם חשוב לגדילה תקינה בילדים. תהליך הגדילה של עצמות השלד דורש רכיבי תזונה מגוונים לשם אספקת אנרגיה ואבני בניין.  רכיבים אלה כוללים אבות מזון, וויטמינים ומינרלים שונים.

מאמר סקירה זה כולל ממצאים ממחקרים אחרונים בנוגע לשפעת רכיבי תזונה שונים על גדילה ליניארית בילדים. הסקירה מביאה מחקרים חדשים בנוגע להשפעות חיוביות של חלבון (בעיקר חלבוני חלב) וחומצות אמינו ספציפיות על הגדילה, כולל מנגנונים אפשריים (כגון השפעות אפיגנטיות והשפעות על המיקרוביום).  בנוסף, הסקירה מעלה את החשיבות של מיקרו-נוטריאנטים שונים, הכוללים אבץ, ברזל, יוד ושילוב של ויטמינים ומינרלים שונים על הגדילה.

הסוקרים מסכמים כי במדינות מתפתחות כמו גם במדינות מפותחות, הגישה היעילה ביותר לתמיכה בגדילה היא שילוב של אבות מזון, ויטמינים ומינרלים.  דרשים מחקרים נוספים למציאה השילוב אשר ייתן את התוצאות האופטימאליות.

 

Gat-Yablonski G, Yackobovitch-Gavan M, Phillip M. Which dietary components modulate longitudinal growth? Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2017 May;20(3):211-216. doi:10.1097/MCO.0000000000000364.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28376052

catch-up growth, growth, growth plate, nutrition, protein

 

מאמר מס' 2: נייר עמדה חדש של American Heart Association (AHA)  בנוגע למקורות שומן מהתזונה ומחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם הינן גורם התמותה המוביל בעולם, עם כ- 17.3 מיליון מקרי מוות בשנה. טיפול מניעתי אשר יפחית באחוז קטן את שיעור התמותה העולמי, יוביל לירידה משמעותית במספר האנשים אשר יפתחו מחלות לב וכלי דם ואת ההוצאות הרפואיות הכרוכות בטיפול מחלות אלה. ה- AHA הוציא נייר עמדה חדש מבוסס על מחקרים עדכניים בנוגע לצריכת שומן בהקשר של מניעת מחלות לב ולכלי דם.

בנייר עמדה זה מובאות מספר מסקנות עיקריות מתוך סקירת ספרות עדכנית:

  1. במחקרים אקראיים מבוקרים בהם הורידו את צריכת השומן הרווי והחליפו שומן זה בשומן רב-בלתי רווי ממקור צמחי, ירד שיעור ההיארעות של מחלות לב וכלי דם בכ- 30%, ירידה דומה לזו המושגת בשימוש בסטטינים. מחקרי תצפית פרוספקטיביים מראים תוצאות דומות, כי צריכה נמוכה יותר של שומן רווי יחד עם צריכה גבוהה יותר של שומנים חד ורב-בלתי רוויים קשורה לשיעורים נמוכים יותר של מחלות לב וכלי דם ותמותה כללית. החלפה של שומן רווי בשומן בלתי-רווי מורידה רמות LDL-cholesterol שהינו גורם לאטרוסקלרוזיס, מנגנון המסביר את תוצאות מחקרים אלה.
  2. לעומת זאת, החלפה של שומן רווי עם פחמימות מעובדות וסוכר פשוט לא נמצאה קשורה להורדת ההיארעות של מחלות לב וכלי דם במחקרים תצפיתיים וקליניים.

לאור המידע הקיים בספרות המדעית המצביע על קשר נסיבתי מוצק, וועדת המומחים של ה- AHA ממליצה להוריד את צריכת השומן הרווי ולהחליפו בשומן בלתי רווי ובעיקר רב-בלתי רווי. אימוץ של עקרונות דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) או של הדיאטה הים-תיכונית יובילו אף הם לעמידה בהמלצה תזונתית זו ולהפחתת היארעות מחלות לב וכלי דם.

 

Sacks FM et al. Dietary Fats and Cardiovascular Disease: A Presidential Advisory From the American Heart Association. Circulation. 2017;136:e1–e23. DOI: 10.1161/CIR.0000000000000510

 

http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=637028

http://cic.ahajournals.org/content/early/2017/06/15/CIR.0000000000000510

 

מאמר מס' 3: השפעות של חומצות שומן מסוג טרנס על פרופיל השומנים: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.

מחלות לב וכלי דם הינן גורם התמותה השכיח ביותר ברחבי הגלובוס. גורמי סיכון הסביבתיים העיקריים למחלות לב וכלי דם כוללים דיאטה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית, עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול. מבין הגורמים התזונתיים, צריכה מוגברת של חומצות שומן מסוג טראנס מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלות לב וכלי דם.

חומצות שומן מסוג טראנס נוצרות בתעשייה באמצעות הידרוגנציה חלקית של שומן צמחי או שמן דגים, ויכולות להימצא במגוון מוצרים תעשייתיים כגון מאפים, חטיפים, ממרחים שונים ומוצרים נוספים. חומצות שומן מסוג טראנס יכולות להיווצר גם באופן טבעי בבשר ובמוצרי חלב.

צריכה גבוהה של חומצות שומן מסוג טראנס עשויה להיות בעלת השפעות שליליות על פרופיל השומנים בדם, ביניהם על LDL cholesterol, המהווה ביו-מרקר לסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית.

תוצאות הסקירה השיטתית מראות כי החלפת חומצות שומן מסוג טראנס בחומצות שומן רב-בלתי רוויות, הינה בעלת השפעה חיובית על פרופיל שומני הדם, כולל הורדת רמות LDL cholesterol.

 

Mensink, RP. Effects of saturated fatty acids on serum lipids and lipoproteins: a systematic review and regression analysis. Geneva: World Health Organization; 2016.

http://www.who.int/nutrition/publications/nutrientrequirements/sfa_systematic_review/en/

 

מאמר מס' 4: השפעת חלב סויה וחלב בקר על חומציות הפה

משקאות סויה הינם תוצאה של מיצוי פולי סויה במים, ולעיתים קרובות מוצגים כתחליף בריא לחלב בקר. מטרת המחקר המוצג היתה לבחון את הפוטנציאל האצידוגני של משקאות סויה לעומת משקאות חלב בקר.

במחקר נבדקה מידת יצור החומצה על ידי חיידקי Streptococcus mutans בחלב סויה ובחלב בקר במבחנה, ברמת pH קבועה של 6.5 או 5.5, באמצעות מדידת הירידה ב- pH במהלך 10 דקות. באמצעות בדיקה זו נקבע מידת הבופריזציה של החומצה במשקאות וריכוזי הסידן והפוספט (כללי ומסיס).

תוצאות המחקר הראו כי שיעור ייצור החומצה ע"י חיידקי Streptococcus mutans במשקאות חלב בקר היה נמוך פי 5-6 ברמת pH של 6.5 בהשוואה למשקאות על בסיס סויה, ונמוך פי 3-5 ברמת pH של 5.5. בעוד שהירידה ב- pH בנוכחות חיידקי Streptococcus mutans לאחר 10 דקות היתה זניחה במשקאות חלב בקר, במשקאות על בסיס סויה חלה ירידה משמעותית ב- pH. גם יכולת הבופריזציה של משקאות חלב בקר היתה גבוהה משמעותית מזו של המשקאות על בסיס סויה. בנוסף, רמות הסידן המסיס היו גבוהות יותר במשקאות על בסיס חלב בקר בהשוואה למשקאות סויה, זאת למרות שרמות הסידן הכללי היו דומות בשני סוג המשקאות.

החוקרים מסכמים כי משקאות על בסיס סויה בעלי פוטנציאל אצידוגני גבוה יותר בהשוואה למשקאות על בסיס חלב בקר, ועל כן משקאות על בסיס סויה עשויים להיות בעלי פוטנציאל קריוגני גבוהה.

 

Dashper SG, Saion BN, Stacey MA, Manton DJ, Cochrane NJ, Stanton DP, Yuan Y, Reynolds EC. Acidogenic potential of soy and bovine milk beverages. J Dent. 2012 Sep;40(9):736-41. doi: 10.1016/j.jdent.2012.05.004.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22609610

 

מאמר מס' 5: שיטות להערכת איכות החלבון:  digestible indispensable amino

 acid scores (DIAAS) לעומת digestibility-corrected amino acid scores (PDCAAS)

בניסוי המתואר השוו ערכים של digestible indispensable amino acid scores (DIAAS) לארבע סוגי חלבון מהחי (חלבון מי גבינה מבודד, חלבון מי גבינה מרוכז, חלבון חלב מרוכז, ואבקת חלב רזה)  וארבעה סוגי חלבון מהצומח (חלבון אפונה מרוכז, חלבן סויה מבודד, קמח סויה וחיטה מלאה) לערכים המחושבים על פי ה- protein digestibility-corrected amino acid scores (PDCAAS) אשר נקבעו בחזירים.

תוצאות המחקר הראו כי ציון איכות החלבון עבור ילדים בגילאי 6-36 חודשים בשיטת ה- DIAAS הנקבע על פי ה- standardised ileal digestibility (SID) of amino acids, היה גבוה באופן מובהק (P<0.05) בחלבון מי גבינה מבודד, חלבון מי גבינה מרוכז וחלבון חלב מרוכז בהשוואה לאבקת חלב רזה, חלבון אפונה מרוכז חלבון סויה מבודד, קמח סויה וחיטה מלאה.

כאשר הערכת איכות החלבון נעשתה בשיטת ה- PDCAAS הנקבעת באמצעות Values for standardized total tract digestibility (STTD) of crude protein בחזירים, ערכי ה- PDCAAS היו גבוהים באופן מובהק (P<0.05) מהערכים אשר נקבעו בשיטת ה- DIAAS עבור אבקת חלב רזה, חלבון אפונה מרוכז, חלבון סויה מבודד, קמח סויה וחיטה מלאה. תוצאות אלה מצביעות כי הערכת איכות החלבון בשיטת ה- PDCAAS אשר נקבעה בחזירים עשויה לתת הערכת יתר לאיכות החלבון של בחלבונים הנ"ל.

 

Mathai JK, Liu Y, Stein HH. Values for digestible indispensable amino acid scores (DIAAS) for some dairy and plant proteins may better describe protein quality than values calculated using the concept for protein digestibility-corrected amino acid scores (PDCAAS). Br J Nutr. 2017 Feb;117(4):490-499. doi:10.1017/S0007114517000125.

https://www.cambridge.org/core/journals/british-journal-of-nutrition/article/values-for-digestible-indispensable-amino-acid-scores-diaas-for-some-dairy-and-plant-proteins-may-better-describe-protein-quality-than-values-calculated-using-the-concept-for-protein-digestibilitycorrected-amino-acid-scores-pdcaas/E7AE34F8A5BCEA5A9FBFBC72E72B93DF

 

 

מאמר מס' 6: השוואת הערך התזונתי של חלב פרה לזה של משקאות לא-חלביים.

משקאות לא-חלביים משווקים כיום כאלטרנטיבה בריאה לחלב פרה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להשוות את ההרכב התזונתי של משקאות לא-חלביים לזה של חלב פרה.

החוקרים אספו מידע לגבי משקאות לא-חלביים הנמצאים על גבי המדפים של רשת חנויות מזון גדולה (Buffalo) במדינת ניו יורק, ארה"ב. המידע באשר להרכב התזונתי של המשקאות נאסף מתוך אתרי האינטרנט של החברות המשווקות. החוקרים השוו את ההרכב התזונתי ואת איכות החלבון בין המשקאות הלא-חלביים לזה של חלב פרה. בנוסף, החוקרים השוו את ההרכב התזונתי של המשקאות להמלצות ה- RDA (recommended dietary allowance) לפעוטות וילדים צעירים.

תוצאות המחקר העלו כי המקורות העיקריים למשקאות הלא-חלביים היו שקדים, קשיו, קוקוס, אגוזי לוז,  דגנים, אורז וסויה. בחלב פרה כמות ואיכות החלבון גבוהות יותר בהשוואה למשקאות הלא-חלביים שנבדקו. רוב המשקאות הלא-חלביים מועשרים בוויטמין D ובסידן, אך הזמינות הביולוגית של מיקרונוטריאנטים אלה במשקאות אינה ידועה.

החוקרים מסכמים כי משקאות לא-חלביים מגוונים בהרכבם התזונתי, ואינם יכולים להיחשב כתחליף לחלב פרה כל עוד האיכות והזמינות של רכיבי המזון שהם מכילים תיבדק ותבוסס.

 

Singhal S, Baker RD, Baker SS.A Comparison of the Nutritional Value of Cow's Milk and Nondairy Beverages. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2017 May;64(5):799-805. doi:10.1097/MPG.0000000000001380.

http://journals.lww.com/jpgn/Abstract/2017/05000/A_Comparison_of_the_Nutritional_Value_of_Cow_s.28.aspx)

 

 

 

מאמר מס' 7: תוצאות קליניות של החלפת שומן רווי בלא רווי במבוגרים בעלי עודף משקל והשמנה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים.

הטיפול הראשוני השכיח בהשמנה ובדיסליפידמיה הינו התערבות תזונתית, המקדים לרוב את ההתערבות הפרמקולוגית. דיאטות עשירות בחומצות שומן בלתי-רוויות הוכחות כיעילות בטיפול הדיסליפידמיה.

מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה היתה לבחון את השפעת ההחלפה של חומצות שומן רוויות בחומצות שומן בלתי רוויות במבוגרים בריאים מטבולית בעלי עודף משקל והשמנה, על סמנים של דיסליפידמיה והרכב גוף.

הסקירה השיטתית והמטה אנליזה כללה 8 מחקרים אקראיים ומבוקרים אשר עמדו בקריטריוני ההכללה, סה"כ 663 נבדקים. משך ההתערבות נעה בין 4 ל-28 שבועות. תוצאות המטה-אנליזה הראו נטייה (P=0.06) של הורדה ברמות סך הכולסטרול ב- 10.7 מ"ג/ד"ל בעקבות החלפת חומצות שומן רוויות בחומצות שומן בלתי רוויות (95% CI: -21.9, 0.53). רמות ה- LDL-cholesterol  ורמות הטריגליצרידים לא השתנו באפן מובהק.

החוקרים ממסכמים כי  עקב מספר המחקרים הקטן יחסית אשר נכללו במטה-אנליזה, אין הוכחות חזקות כי החלפת שומן רוויו בשומן בלתי רווי ישפר את פרופיל השומנים באוכלוסיית מבוגרים בריאים מטבולית בעלי עודף משקל והשמנה.

 

 

Hannon BA, Thompson SV, An R, Teran-Garcia M. Clinical Outcomes of Dietary Replacement of Saturated Fatty Acids with Unsaturated Fat Sources in Adults with Overweight and Obesity: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Ann Nutr Metab. 2017;71(1-2):107-117. doi: 10.1159/000477216.

https://www.karger.com/Article/FullText/477216

 

 

מאמר מס' 8: דיאטות המבוססות על מזונות מהצומח והסיכון למחלות לב וכלי דם במבוגרים בארה"ב: מחקר עוקבה פרוספקטיבי.

דיאטות מבוססות על מזונות מהצומח מומלצות למניעת מחלות לב וכלי דם. עם זאת, לא כל המזונות הצמחיים בעלי תועלת חיובית לבריאות.

מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשרים בין דיאטות המבוססות על מזונות מהצומח וההיארעות של מחלות לב וכלי דם.

במחקר נכללו סה"כ 209,298 נבדקים בריאים בתחילת המעקב (73,710 נשים ממחקר האחיות הראשון, 92,329 נשים ממחקר האחיות השני ו- 43,259 גברים ממחקר ה"עובדים הבריאים").

החוקרים יצרו מספר אינדקסים להערכת מאפייני הדיאטה בהתבסס על שאלון תדירות צריכת מזון (food-frequency questionnaire- FFQ):

  1. אינדקס להערכת את מידת היות הדיאטה מבוססת על מזונות צמחיים: plant-based diet index (PDI). אינדקס זה התבסס על מתן ניקוד חיובי למזונות צמחיים וניקוד שלילי למזונות מהחי.
  2. אינדקס להערכת מידת הבריאות של הדיאטה המבוססת על מזונות צמחיים: healthful plant-based diet index (hPDI). אינדקס זה התבסס על מתן ניקוד חיובי על מזונות צמחיים בריאים (דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים, קטניות, שמנים, תה וקפה), ומתן ניקוד שלילי על מזונות צמחיים שאינם בריאים (מיצים, משקאות ממותקים, פחמימות מעובדות, תפוחי אדמה, צ'יפס וממתקים). מזונות מהחי קבלו אף הם ניקוד שלילי.
  3. אינדקס להערכת דיאטה מבוססת על מזונות צמחיים שאינה בריאה: unhealthful plant-based diet index (uPDI). אינדקס זה התבסס על מתן ניקוד חיובי על מזונות צמחיים שאינם בריאים, ומתן ניקוד שלילי על מזונות צמחיים בריאים ולמזונות מהחי.

הניתוח הסופי כלל סה"כ  4,833,042 שנות אדם. המהלך המעקב תועדו 8,631 מקרים חדשים של מחלות לב כליליות. תוצאות המחקר הראו קשר מגן לדיאטות המבוססות על מזונות מהצומח ]ה- Hazard ratio (HR) בין העשירון העליון לתחתון באינדקס ה- PDI היה 0.92, 95%CI: 0.83-1.01, Ptrend=0.003], וקשר מגן חזק יותר לדיאטות בריאות המבוססות על מזון צמחי ]ה- Hazard ratio (HR) בין העשירון העליון לתחתון באינדקס ה- hPDI היה 0.75, 95%CI: 0.68-0.83, Ptrend<0.001]. לעומת זאת, דיאטה מבוססת על מזונות צמחיים שאינה בריאה נמצאה כמעלה את הסיכון למחלות לב קורונריות ]ה- Hazard ratio (HR) בין העשירון העליון לתחתון באינדקס ה- uPDI היה 1.32, 95%CI: 1.20-1.46, Ptrend<0.001].

החוקרים מסכמים כי דיאטה המבוססת על מזונות צמחיים בריאים קשורה להורדת הסיכון למחלות לב כליליות בעוד שדיאטות המבוססות על מזונות צמחיים שאינם בריאים מעלה את הסיכון למחלות לב כליליות.

 

Satija A, Bhupathiraju SN, Spiegelman D, Chiuve SE, Manson JE, Willett W, Rexrode KM, Rimm EB, Hu FB. Healthful and Unhealthful Plant-Based Diets and the Risk of Coronary Heart Disease in U.S. Adults. J Am Coll Cardiol. 2017 Jul 25;70(4):411-422. doi: 10.1016/j.jacc.2017.05.047.

http://www.onlinejacc.org/content/70/4/411?download=true

 

 

 

מאמר מס' 9: השפעת מזונות ומשקאות על סרטן המעי הגס: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, עדכון של פרויקט World Cancer Research Fund International Continuous Update Project   (WCRF-AICR).

מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הנוכחית, היתה לעדכן סקירה שיטתית  ומטה-אנליזה קודמת בנוגע ליחסי מנה- תגובה בין מזונות ומשקאות שונים והסיכון לסרטן המעי הגס.

המטה-אנליזה כללה 111 מחקרי עוקבה. הממצאים העיקריים של המטה-אנליזה הראו כי צריכת בשר אדום ובשר מעובד מעלים את הסיכון לסרטן המעי הגס באופן של מנה-תגובה, כאשר על כל עליה בצריכה של 100 גר' ליום, עולה הסיכון לסרטן המעי הגס ב- 12% (95% CI= 4-21%)). גם צריכה של אתנול ומשקאות אלכוהוליים נמצאה כמעלה את סיכון לסרטן המעי הגס באופן של מנה תגובה, כאשר על עליה בצריכה של 10 גר' ליום, עולה הסיכון לסרטן המעי הגס ב- 7% (95% CI=5-9%, P=0.021).

לעומת זאת, דגנים מלאים ומוצרי חלב נמצאו בעלי אפקט מנה-תגובה מגן מפני סרטן המעי הגס, כך שעל כל עליה של 90 גר' ליום בצריכה של דגנים מלאים, חלה ירידה של 17% בסיכון ((95%CI=11-21%, ועל כל עליה של 400 גר' ליום בצריכת מוצרי חלב, חלה ירידה של 13% (95% CI=10-17%) בסיכון לסרטן המעי הגס. נמצאו גם יחסי מנה-תגובה מגנים חלשים יחסית לצריכת ירקות [[RR per 100 g/day =0.98, 95% CI = 0.96-0.99 ולצריכת דגים RR for 100 g/day = 0.89, 95% CI = 0.80-0.99]].

פירות, קפה, גבינה, עוף וקטניות לא נמצאו קשורים לסיכון לסרטן המעי הגס.

החוקרים מסכמים כי תוצאות המטה-אנליזה מחזקות את העדויות כי צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד וצריכה מוגברת של אלכוהול קשורות לעליה בסיכון לסרטן המעי הגס. דגני מלאים וחלב בעלי השפעה מגינה מפני סרטן המעי הגס. העדויות לגבי צריכת ירקות ודגים חלשות יותר ודורשים מחקרים נוספים לשם ביסוסן.

 

Norat T. Foods and beverages and colorectal cancer risk: a systematic review and meta-analysis of cohort studies, an update of the evidence of the WCRF-AICR Continuous Update Project. Ann Oncol. 2017 Aug 1;28(8):1788-1802. doi: 10.1093/annonc/mdx171.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28407090

 

 

מאמר מס' 10: צריכת חומצות שומן רוויות והסיכון למחלות לב כליליות: סיכום של שני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.

מטרת העבודה היתה לחקור את הקשר בין צריכה אורכת טווח של חומצות שומן רוויות ספציפיות והסיכון למחלות לב כליליות בשני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים:  ה- Nurses’ Health Study אשר כלל 73,147 נשים (1984-2012) וה- Health Professionals Follow-up Study אשר כלל 42,635 גברים (1986-2010).

כל המשתתפים היו בריאים בתחילת המעקב.

במהלך המעקב דווחו 7035 מקרים חדשים של מחלות לב כליליות. מקרי מוות עקב מחלות לב כליליות תועדו מתוך הרישומים של הרשויות ואומתו מתוך התיקים הרפואיים.

תוצאות המחקר הראו כי הצריכה הממוצעת של חומצות שומן רוויות עמדה על 9-11.3% מסך הקלוריות. הרכב חומצות השומן הרווי כלל בעיקר חומצה לאורית [lauric acid (12:0)], מיריסטית [  ,[myristic acid (14:0)פלמיטית [palmitic acid (16:0)] וסטארית [stearic acid (18:0]. בין רמות הצריכה של ארבעת חומצות שומן אלה נמצאו קורלציות חיוביות מובהקות (ספירמן) שנעו בין 0.38 ל- 0.93 (בכולם P<0.001). המשתתפים חולקו לחמישונים בהתאם לצריכת חומצות השומן הרוויות. עבור כל ארבעת חומצות השומן הרוויות הנ"ל, כמו גם עבור צריכת השומן הרווי הכללית, נמצא כי צריכה בחמישון העליון העלתה באופן מובהק את הסיכון למחלות לב כליליות בהשוואה לחמישון הצריכה התחתון, גם לאחר תיקון למשתנים שונים הקשורים לאורח חיים ולצריכה קלורית [ערכי ה- hazard ratios (HR) למחלות לב כליליות נעו בין 1.07 ל- 1.18, Ptrend<0.05].

ה- HR למחלות לב קורונריות בהחלפה של 1% מהאנרגיה ממקור של חומצות שומן רוויות בחומצות שומן רב-בלתי רוויות היה 0.92 ((95% CI 0.89-0.96; P<0.001, בחומצות שומן חד-בלתי רוויות 0.95 (נטייה בלבד) ((95% CI 0.90-1.01; P=0.08, בדגנים מלאים 0.94 ((95% CI 0.91-0.97; P<0.001, ובחלבון מין הצומח 0.93 ((95% CI 0.89-0.9; P=0.001.

חומצת השומן שירידה בצריכתה נמצאה בעלת התרומה הגבוהה ביותר להפחתת הסיכון למחלות לב כליליות היתה חומצה פלמיטית (16:0). ערכי ה- HR למחלות לב כליליות בהחלפה של 1% מהאנרגיה ממקור של חומצה 16:0 היו 0.88 עבור חומצות שומן רב-בלתי רוויות ((95% CI 0.81-0.96; P=0.002, 0.92 עבור חומצות שומן חד-בלתי רוויות (נטייה בלבד) ((95% CI 0.83-1.02; P=0.1, 0.90 עבור דגנים מלאים ((95% CI 0.83-0.97; P=0.01) ו- 0.89 עבור חלבונים מהצומח ((95% CI 0.82-0.97; P=0.01.

החוקרים מסכמים כי צריכה מוגברת של חומצות שומן רוויות מעלה את הסיכון למחלות לב כליליות. לאור תוצאות מחקר זה ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות לב כליליות צריכות להמשיך ולהתמקד בהחלפת חומצות השומן הרוויות במקורות אנרגיה בריאים יותר.

Zong G, Li Y, Wanders AJ, Alssema M, Zock PL, Willett WC, Hu FB, Sun Q. Intake of individual saturated fatty acids and risk of coronary heart disease in US men and women: two prospective longitudinal cohort studies. BMJ. 2016 Nov 23;355:i5796. doi: 10.1136/bmj.i5796.

https://www.hsph.harvard.edu/news/press-releases/saturated-fats-increased-heart-diseaserisk/?utm_source=SilverpopMailing&utm_medium=emal&utm_campaign=Update%2012.02.2016%20(1)&utm_content

 

 

 

 

Accessibility
סגור