up למעלה

סקירת מחקרים תקופתית

סיכום מקצועי לחודשי יוני יולי 2018

עריכה מדעית –שרית עטיה דיאטנית קלינית

 

  1. צריכת יוד ממוצרי חלב בישראל- נתונים מתוך סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (מב"ת), מחקר חתך.
  2. שומנים מהדיאטה והקשר לבריאות הלב וכלי הדם: מהן ההוכחות? מה במחלוקת? מה בקונסנזוס לקביעת הנחיות לאוכלוסיה?
  3. מוצרי חלב, חומצות שומן ממקור חלבי ומניעת מחלות לב וכלי דם: סקירת מחקרים עדכנית.
  4. צריכת מוצרי חלב והסיכון לתחלואה בסרטן קולו-רקטלי באוכלוסיה ים- תיכונית בסיכון מוגבר לתחלואה לבבית, מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
  5. דיאטה, תזונה, פעילות גופנית וסרטן: פרספקטיבה גלובלית. עדכון המלצות של דו"ח מומחים לשנת 2018 (Word Cancer Research Fund & American Institute for Cancer Research)
  6. השפעות מיטיבות ובטיחות של צריכת חלבון מהדיאטה על בריאות העצם- נייר קונצנזוס אשר אומץ ע"י ארגוני בריאות שונים בעולם.
  7. אכילת יוגורט דל שומן לפני הארוחה מורידה מדדי דלקת לאחר ארוחה וסמנים לחשיפה לאנדו-טוקסין בנשים פרה-מנופוזליות בריאות, מחקר אקראי מבוקר.
  8. תפקידו של החלבון בתזונה ותפקוד תקין של השריר על אריכות חיים. מאמר סקירה.
  9. הקשרים בין צריכת מוצרי חלב ולחץ דם בילדים ומתבגרים לבנים ושחורים, אשר השתתפו בתוכנית לירידה במשקל, מחקר חתך.
  10. צריכת יוגורט ארוכת טווח והסיכון ליתר לחץ דם במבוגרים, מחקר עוקבה.

 

 

 

מאמר מס' 1 : צריכת יוד ממוצרי חלב בישראל- נתונים מתוך סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (מב"ת), מחקר חתך.

חלב הינו מקור תזונתי עיקרי ליוד. מאחר ותכולת היוד בחלב ומוצריו, כמו גם מידת צריכתם ע"י האוכלוסייה, עשויים להשתנות בצורה משמעותית לאורך זמן, חשוב להעריכם באופן סדיר. ההערכה הסדירה חשובה לשם קבלת אומדן נכון באשר לתרומה של מוצרי החלב לצריכת היוד, ולשם קביעת המלצות תזונתיות למניעת חסר ביוד באוכלוסייה. מתוך נתוני סקר מב"ת האחרון נמצא כי בקרב האוכלוסייה בישראל קיים חסר מתון ביוד. אחת ההשערות היתה כי חסר זה עשוי לנבוע משינויים בתכולת היוד במוצרי החלב בישראל.

לאור זאת, מטרת המחקר היתה לקבוע את תכולת היוד במוצרי חלב ישראלים ולהעריך את צריכת היוד ממקור של מוצרי חלב בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. נבחרו 33 מוצרי חלב (אשר מהווים 89% ממוצרי החלב הנצרכים ע"י האוכלוסייה בישראל על פי נתוני סקר מב"ת) ונבדקה בהם תכולת היוד. בהתבסס על נתונים אלה מתוך סקר מב"ת, הוערכה ההתפלגות של צריכת יוד מחלב ומוצריו באוכלוסייה הבוגרת בישראל.

תוצאות המחקר הראו כי החלב בישראל עשיר ביוד (ריכוז ממוצע של 22 מק"ג ל-100 גר' מוצרי חלב). עם זאת, צריכת חלב ומוצריו נמוכה בקרב מבוגרים בישראל, ועל כן צריכת היוד הממוצעת ממקור של מוצרי חלב עומדת על 34 מק"ג ליום בלבד (צריכה חציונית של 23 מק"ג ליום), ומהווה 22% בלבד מהצריכה היומית המומלצת על פי ה- RDA (Recommended Daily Allowance). צריכת היוד הממוצעת ממקור חלבי היתה אף נמוכה יותר בקרב אנשים ממעמד כלכלי נמוך, בגברים לעומת נשים ובערבים.

החוקרים מסכמים כי מוצרי חלב בישראל עשירים ביוד, ובעלי פוטנציאל למניעת חסר ביוד באוכלוסיה בישראל במידה ויצרכו בכמויות גדולות יותר.

 

Ovadia YS, Gefel D, Weizmann N, Raizman M, Goldsmith R, Mabjeesh SJ, Dahl L, Troen A. Low iodine intake from dairy foods despite high milk iodine content in Israel. Thyroid. 2018 Jun 1. doi: 10.1089/thy.2017.0654. [Epub ahead of print]

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29855255

KEYWORDS: Iodine intake, Dairy foods, Israel.

 

מאמר מס' 2 : שומנים מהדיאטה והקשר לבריאות הלב וכלי הדם: מהן ההוכחות? מה במחלוקת? מה בקונסנזוס לקביעת הנחיות לאוכלוסיה?

בעשורים האחרונים, מרבית ניירות העמדה בנוגע להנחיות תזונתיות למצבי בריאות שונים, המליצו על הפחתת הצריכה של סך השומן ושל שומן רווי. בשנים האחרונות השתנו הנחיות אלה להחלפה של שומן רווי בשומנים רב-בלתי רוויים והימנעות מצריכה של שומן מסוג טרנס. הנחיות תזונתיות אלה שנויות במחלוקת בספרות המקצועית. למשל, בשנת 2017 פרסם ה- American Heart Association, בעקבות סקרת ספרות עדכנית, הנחיות שכללו את ההמלצה להחליף צריכה של שומן רווי בשומנים בלתי רוויים ובייחוד שומנים רב-בלתי רוויים, בכדי להפחית תחלואת לב וכלי דם. שלושה חודשים מאוחר יותר התפרסמו תוצאות מחקר ה- PURE (Prospective Rural Urban Epidemiology), מחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול אשר כלל 18 מדינות ברחבי העולם, שמסקנותיו היו שונות מהמלצות הנ"ל, וגרסו כי סך השומן וסוג השומן לא נמצאו קשורים לתחלואת לב וכלי דם לסוגיה.

כותבי המאמר מציינים כי במחקרים תזונתיים תצפיתיים, עליהם מבוססות מרבית ההנחיות התזונתיות, הם לרוב בעיתיים מבחינת איכות וחוזק ההוכחה. בעיתיות זו נובעת ממורכבות הדיאטה האנושית והקושי לבודד ערפלנים רבים הקשורים בדיאטה, באורך החיים, בגנטיקה ובסביבה. המאמר הנוכחי נותן נקודת מבט ביקורתית בנוגע להתפתחות ההנחיות התזונתיות לגבי צריכת שומנים, מעלה את הקשיים בביסוס המלצות לאוכלוסייה ומסכם את עיקרי ההמלצות אותן ניתן לתת כיום לאוכלוסיה בהתבסס על ההוכחות המחקריות הקיימות נכון להיום. המאמר נוגע בעיקר בקשרים בין צריכת שומנים לבין תחלואת לב וכלי דם, אך נוגע גם בתחלואות נוספות, הכוללות השמנה, סוכרת מסוג 2 וסרטן.

הכותבים מסכמים מספר הנחיות מפתח לצריכת שומן, בהתבסס על המידע המחקרי הקיים נכון להיום. הנחיות אלה כוללות:

  1. לשם שמירה על בריאות הלב וכלי הדם יש חשיבות לסוג השומן הנצרך, ולא לכמותו. ההוכחה החזקה ביותר היא להורדת צריכת השומן מסוג טרנס ממזונות מעובדים.
  2. מרבית המחקרים מראים כי להפחתת הסיכון לתחלואת לב וכלי דם מומלץ להחליף את השומן הרווי בשומן רב-בלתי רווי, אך לא בפחמימות.
  3. עדיין שנויות במחלוקת ההשפעות ארוכות הטווח של שומנים צמחיים ספציפיים ודיאטות דלות פחמימות על תחלואת לב וכלי דם. יש צורך במחקרים נוספים אשר יחקרו את השפעות ארוכות הטווח של מרכיבים תזונתיים אלה.
  4. ההמלצות לאוכלוסייה צריכות להתמקד בראיה כללית של צריכת מזון ובדפוסי אכילה, ולא ברכיבי תזונה בודדים.

Forouhi NG, Krauss RM, Taubes G, Willett W. Dietary fat and cardiometabolic health: evidence, controversies, and consensus for guidance. BMJ. 2018 Jun 13;361:k2139.

https://www.bmj.com/content/bmj/361/bmj.k2139.full.pdf

KEYWORDS:  Dietary fat, Cardiometabolic health, Cardiovascular disease,  Obesity, Type 2 diabetes, Cancer.

מאמר מס' 3 : מוצרי חלב, חומצות שומן ממקור חלבי ומניעת מחלות לב וכלי דם: סקירת מחקרים עדכנית.

מטרת הסקירה שפורסמה לאחרונה ע"י Yu & Hu היתה לבחון את העדויות ממחקרים עדכניים בנוגע לקשרים בין צריכת מוצרי חלב וחומצות שומן ממקור חלבי, לבין תחלואת לב וכלי דם.  החוקרים העלו מספר שאלות עיקריות עליהן ניסו לענות בסקירה שערכו. שאלות אלה כללו את השאלות הבאות: מהם האתגרים הייחודיים העומדים בפני החוקרים כאשר רוצים לבדוק השפעה של צריכת מוצרי חלב? האם יש לצרוך מוצרי חלב בכדי להקטין את הסיכון לתחלואת לב וכלי דם? האם חומצות שומן ממקור חלבי תורמות לבריאות? האם יש להעדיף צריכה של מוצרי חלב דלים בשומן על מוצרי חלב עתירי שומן?

תוצאות הסקירה העלו מספר ממצאים עיקריים: ראשית, מוצרי חלב מהווים כ- 10% מסך הקלוריות בדיאטה אמריקאית טיפוסית, כמחצית מכמות זאת מקורה מחלב ניגר, כמחצית מגבינה וכמות קטנה מיוגורט. מרבית המטה-אנליזות מדווחות על חוסר קשר או קשר חלש בין צריכה של מוצרי חלב לבין תחלואת לב וכלי דם. ישנן מספר עדויות כי צריכת מוצרי חלב בעלת קשר מגן משבץ, וצריכת יוגורט קשורה לסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2. בנוסף, קיימות עדויות כי חומצות שומן מסוג Odd chain fatty acids (OCFAs) 15:0 ו- 17:0, המצויות במוצרי חלב, בעלות קשר מגן מפני תחלואת לב וכלי דם, אך נסיבתיות הקשר אינה חד-משמעית מאחר ועדויות אלה מקורן ממחקרי חתך. עדויות המבוססות על מחקרי עוקבה פרוספקטיביים מציעות כי החלפת שומן שמקורו ממוצרי חלב בשומן צמחי או חומצות שומן רב-בלתי רוויות, קשורה לירידה בסיכון לתחלואת לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים כי מצד אחד עדויות עדכניות מעידות על חוסר קשר או קשר מגן חלש בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לתחלואת לב וכלי דם. מצד שני, קיימות עדויות כי החלפת שומן שמקורו ממוצרי חלב בשומנים רב-בלתי רוויים, בעיקר ממקור צמחי, עשויה להיות בעלת השפעה מגינה מפני תחלואת לב וכלי דם. דרושים מחקרים נוספים, בעלי רמת הוכחה חזקה, אשר יוכיחו קשרים נסיבתיים (מחקר התערבות מבוקרים אקראיים, RCT) לביסוס הקשר בין צריכת מוצרי חלב כמו גם צריכה של סוגים שונים של מוצרי חלב, על תחלואת לב וכלי דם באוכלוסיות שונות.

 

Yu E, Hu FB. Dairy Products, Dairy Fatty Acids, and the Prevention of Cardiometabolic Disease: a Review of Recent Evidence. Curr Atheroscler Rep. 2018  Mar 21;20(5):24.

 

https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs11883-018-0724-z

KEYWORDS: Cardiovascular disease; Dairy; Odd chain fatty acids; Saturated fat; Yogurt

מאמר מס' 4 : צריכת מוצרי חלב והסיכון לתחלואה בסרטן קולו-רקטלי באוכלוסיה ים- תיכונית בסיכון מוגבר לתחלואה לבבית, מחקר עוקבה פרוספקטיבי.

מחקרים פרוספקטיבי מדווחים על קשר מגן בין צריכת חלב ומוצריו לסרטן קולו-רקטלי. עם זאת, נכון להיום קיימות מעט עדויות באשר לקשרים בין סוגים שונים של מוצרי חלב לבין סרטן קולו-רקטלי. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשרים בין סך צריכת החלב, כמו גם סוגים של מוצרי חלב, לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. המחקר כלל נתונים של 7216 גברים ונשים בטווח גילאים 55-80 שנים בסיכון לתחלואה לבבית וללא סרטן קולו-רקטלי בתחילת המעקב. הנחקרים גויסו בין השנים 2003 ל- 2009, והמעקב נמשך עד לשנת 2012 (חציון תקופת המעקב במחקר היה 6 שנים). ההערכה תזונתית לצריכה של מוצרי חלב נעשה באמצעות שאלות תדירות צריכת מזון מתוקף (food-frequency questionnaire ) אשר כלל 137 פריטים, אותו מלאו המשתתפים בתחילת המחקר ואחת לשנה במהלך המעקב.

במהלך המעקב תועדו 101 מקרים חדשים של סרטן קולו-רקטלי. תוצאות המודל הסטטיסטי אשר תוקנן לערפלנים שונים והשווה בין השלישון העליון של צריכת חלב ומוצריו לשלישון התחתון של הצריכה, מצא קשר מגן מובהק בין סך צריכת מוצרי חלב וצריכת חלב דל שומן לבין הסיכון לסרטן קולו-רקטלי.

[Cox proportional hazards ratios (HRs) לסך מוצרי החלב: 0.55, רווח סמך של 95%: 0.31-0.99, p-trend = 0.037;

HR לחלב דל שומן: 0.54 רווח סמך של 95%: 0.32-0.92, p-trend = 0.022].

לא נמצאו קשרים מובהקים לסוגים נוספים של מוצרי חלב (מוצרי חלב מלאים, מוצרי חלב דלי שומן, יוגורט מלא ודל שומן, גבינה, סך צריכת החלב, מוצרי חלב מועשרים בסוכר ומוצרי חלב מותססים).

  Barrubés L, Babio N, Mena-Sánchez G, Toledo E, Ramírez-Sabio JB, Estruch R, Ros E, Fitó M, Arós F, Fiol M, Santos-Lozano JM, Serra-Majem L, Pintó X, Martínez-González MÁ, Sorlí JV, Basora J, Salas-Salvadó J; PREvención con DIeta MEDiterránea Study Investigators. Dairy product consumption and risk of colorectal cancer in an older mediterranean population at high cardiovascular risk. Int J Cancer. 2018 Apr 16. doi: 10.1002/ijc.31540. [Epub ahead of print]

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29663376

KEYWORDS: PREDIMED study; colorectal cancer; dairy products; mediterranean diet; milk

 

 

מאמר מס' 5: דיאטה, תזונה, פעילות גופנית וסרטן: פרספקטיבה גלובלית. עדכון המלצות של דו"ח מומחים לשנת 2018

(Word Cancer Research Fund & American Institute for Cancer Research)

השנה התפרסם דוח מעודכן של מיטב המומחים בתחום הסרטן, המתבסס על עדויות מחקריות עדכניות. הדוח מסכם המלצות הנוגעות באורח חיים (תזונה ופעילות גופנית) למניעת סרטן  (סוגי סרטן ספציפיים כמו גם המלצות כלליות) ולשמירה על אורח חיים בריא.

עיקרי ההמלצות הכלליות למניעת סרטן מסוכמות לעיל:

  1. שמירה על משקל בריא- שמירה על משקל בטווח הבריא בילדים ובמבוגרים, ומניעת עליה במשקל במבוגרים.
  2. קיום אורח חיים פעיל – המלצה על קיום אורח חיים פעיל כחלק מהפעילות היום-יומית והגבלת הפעילות היושבנית.
  3. אכילת תפריט העשיר בדגנים מלאים, ירקות, פירות וקטניות- המלצה על תפריט יומי המכיל לפחות 30 גר' סיבים תזונתיים, העדפת דגנים מלאים, אכילה של לפחות 5 מנות (כ-400 גר) של ירקות ופירות לא עמילניים.
  4. הגבלת הצריכה של "מזון מהיר" ומזונות מעובדים, העשירים בשומן, עמילנים וסוכרים.
  5. הגבלת הצריכה של בשר אדום ובשר מעובד – המלצה להגבלת צריכת בשר אדום לעד- 3 מנות בשבוע (350-500 גר' לשבוע), והפחתה ככל האפשר והעדפה להימנע לחלוטין מבשר מעובד.
  6. הגבלת הצריכה של משקאות ממותקים בסוכר – המלצה להימנע לחלוטין ממשקאות המכילים סוכר.
  7. הגבלת צריכת האלכוהול – ההמלצה למניעת סרטן היא לא לצרוך אלכוהול.
  8. אין צורך לצרוך תוספי תזונה לשם מניעת סרטן – המלצה להשיג את היעדים התזונתיים מהתזונה בלבד.
  9. המלצה לאמהות להניק- שישה חודשים הנקה בלעדית, ועד שנתיים הנקה כהזנה משלימה לתינוק.
  10. המלצה למי שחלה בסרטן להמשיך ככל האפשר לפעול על פי ההמלצות אלה למניעת סרטן.

 

בדוח המומחים ישנה התייחסות גם לצריכת חלב ומוצריו. הכותבים מציינים כי ההוכחות הקיימות לגבי חלב בנוגע למניעת כלל סוגי הסרטן, אינן חד משמעיות. מצד אחד קיימות הוכחות חזקות כי חלב ומוצריו, כמו גם תוספי סידן, מורידים את הסיכון לסרטן קולו-רקטלי. מצד שני, קיימות הוכחות חלשות כי צריכת מוצרי חלב עלולה להעלות את הסיכון לסרטן הפרוסטטה. על כן הדוח אינו כולל המלצה באשר לצריכה של מוצרי חלב.

 

Word Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research. Diet, nutrition, physical activity and cancer: a global perspective. Continuous update project expert report 2018.

https://www.wcrf.org/sites/default/files/Summary-third-expert-report.pdf

 

מאמר מס' 6 : השפעות מיטיבות ובטיחות של צריכת חלבון מהדיאטה על בריאות העצם- נייר קונצנזוס אשר אומץ ע"י ארגוני בריאות שונים בעולם.

נייר קונצנזוס בנוגע להשפעות מיטיבות ובטיחות של צריכת חלבון על בריאות העצם, אשר נכתב ע"י מיטב המומחים בתחום, פורסם לאחרונה בעיתון Osteoporosis international . הנייר מבוסס על סקירות סיסטמית ומטה-אנליזות אשר בדקו את ההשפעות של צריכת חלבון על בריאת העצם במבוגרים. העדויות ממחקרים אלה מצביעות על קשר מגן בין צריכת חלבון ובריאות העצם, ואף מציעות כי צריכה של חלבון, אף מעל רמת החלבון המומלצת על פי ה- RDA (Recommended Dietary Allowance), עשויה לתרום להקטנת איבוד העצם ולהקטנת הסיכון לשברים בירך, זאת בתנאי שצריכת הסידן מספקת. בנוסף, צריכה נאותה של חלבון חשובה לגדילת עצם אופטימאלית ולשמירה על בריאות העצם. שונות בצריכת חלבון בתוך טווח הצריכה התקין, מסבירה 2-4% מהשונות בצפיפות העצם במבוגרים. בקשישים עם אוסטיאופורוזיס, צריכת חלבון גבוהה יותר מהמלצות ה- RDA הנוכחיות (מעל 0.8 גר'/ק"ג/ליום), קשורה לצפיפות עצם גבוהה יותר, קצב איבוד עצם נמוך יותר וסיכון נמוך יותר לשברים בירך, זאת בהינתן כי צריכת הסידן מספקת. העשרה תזונתית בחלבון נמצאה בעלת השפעות חיוביות על בריאות העצם: עיקוב הירידה בצפיפות העצם הקשורה לגיל, הורדת רמות הסמנים לשחלוף העצם, העלאת רמות IGF-1  והורדת רמות PTH. לא קיימות עדויות מחקריות כי עומס חומצות ממקור חלבון מהדיאטה מזיק לבריאות העצם. נייר הקונסנזוס מסכם כי צריכת לא מספקת של חלבון במבוגרים הינה בעיה חמורה יותר מעודף צריכת חלבון במבוגרים ובקשישים, ועל כן חשוב לדאוג לצריכת חלבון נאותה, לפחות ברמת ה- RDA. הכותבים מציינים כי דרושים מחקרי התערבות אקראיים מבוקרים (RCT) נוספים, אשר יבססו את ההשפעה של צריכת חלבון על הסיכון לשברים במבוגרים.

 

 

Rizzoli R, Biver E, Bonjour JP, Coxam V, Goltzman D, Kanis JA, Lappe J, Rejnmark L, Sahni S, Weaver C, Weiler H, Reginster JY. Benefits and safety of dietary protein for bone health-an expert consensus paper endorsed by the European Society for Clinical and Economical Aspects of Osteopororosis, Osteoarthritis, and Musculoskeletal Diseases and by the International Osteoporosis Foundation. Osteoporos Int. 2018 May 8. doi: 10.1007/s00198-018-4534-5. [Epub ahead of print] Review. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29740667

KEYWORDS: Acid-base homeostasis; Bone mineral density; Bone turnover; Dairy products; Fracture; Osteoporosis

 

 

מאמר מס' 7 : אכילת יוגורט דל שומן לפני הארוחה מורידה מדדי דלקת לאחר ארוחה וסמנים לחשיפה לאנדו-טוקסין בנשים פרה-מנופוזליות בריאות, מחקר אקראי מבוקר.

דלקת מטבולית בעקבות ארוחה קשורה לסיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, להשמנה ולסיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם.

מטרת המחקר היתה לבחון האם צריכת יוגורט דל שומן לפני הארוחה מונעת את הדלקת המטבולית בעקבות ארוחה בנשים בריאות, זאת באמצעות מדידה של סמנים ביולוגיים של אנדוטוקסמיה מטבולית.

למחקר גויסו 120 נשים פרה-מנפוזליות בריאות, אשר סווגו לשתי קטגוריות של סטאטוס משקל על פי ה-BMI (ללא השמנה- BMI בין 18.5 ל- 27 קג" ל מ2, עם השמנה- BMI בין 30 ל-40 קג" ל מ2 ). המשתתפות חולקו באופן אקראי לשתי קבוצת התערבות (ללא השמנה ועם השמנה), אשר קבלו 339 גר של יוגורט דל שומן, ולשתי קבוצות ביקורת (ללא השמנה ועם השמנה), אשר קבלו 324 גר של פודינג סויה למשך 9 שבועות (בכל קבוצה 30 משתתפות).

היוגורט ופודינג הסויה הכילו רמה דומה של קלוריות ואבות מזון: 330 קק"ל, 3 גר' שומן, 66 גר' פחמימות ו-4-6 גר' חלבון.  בתחילת המחקר ובשבוע ה-9 למחקר (שבוע אחרון), קבלו הנשים יוגורט (226 גר') או פודינג סויה (216 גר') לפני ארוחה. במקביל נלקחו בדיקות דם לסמני דלקת [Plasma soluble CD14 (sCD14), lipopolysaccharide-binding protein (LBP), LPS activity, interleukin-6 (IL-6), glucose, triglyceride, insulin ] לפני הארוחה ואחת לשעה במשך 4 שעות בעקבות הארוחה.

תוצאות המחקר הראו כי צריכה של יוגורט דל שומן לפני הארוחה, מנעה את העלייה בשטח מתחת העקומה של רמות sCD14 בעקבות ארוחה ב- 72%  בהשוואה לפודינג סויה בנבדקות עם השמנה בתחילת המחקר (P=0.0323). צריכת יוגורט דל שומן לפני הארוחה בכלל הנבדקות (ללא השמנה ועם השמנה) הובילה לירידה של לפחות 40% ברמות IL-6 בפלזמה וכן בשטח מתחת לעקומת היחס בין LBP ל-  sCD14 בהשוואה לנבדקות אשר צרכו פודינג סויה (P<0.05) (יחס נמוך יותר בין LBP ל-  sCD14 מעיד על שיפור בתפקוד מחסום המעי וירידה בפעילות האנדו-טוקסין) . נבדקות עם השמנה אשר צרכו פודינג סויה היו בעלות היפר-גליקמיה בעקבות הארוחה, זאת בעוד שבקרב נבדקות עם השמנה אשר צרכו יוגורט לא נצפתה היפר-גליקמיה בעקבות הארוחה. לעומת זאת, בנבדקות ללא השמנה אשר צרכו יוגורט לפני הארוחה, שיעור ההיפו-גליקמיה בעקבות ארוחה היה נמוך ב- 57% בהשוואה לנבדקות ללא השמנה אשר צרכו פודינג סויה. בנוסף, לאחר 9 שבועות של צריכת יוגורט, השינוי בשטח מתחת לעקומות היחס בין LBP ל-  sCD14 בשתי קבוצות היוגורט (ללא השמנה ועם השמנה) היה פחות ממחצית בהשוואה לקבוצות הביקורת (P=0.0093).

החוקרים מסכמים כי צריכת יוגורט שיפרה את המטבוליזם וסמנים ביולוגיים של אנדו-טוקסמיה בעקבות ארחה בנשים פרה-מנפוזליות בריאות. לאור תוצאות אלה, אכילה של יוגורט דל שומן לפני הארוחה, עשויה להיות אסטרטגיה פשוטה וזולה להורדת הסיכון לתחלואת לב וכלי דם. יש לבסס תוצאות מחקר זה במחקרי התערבות נוספים, אשר יבדקו גם אוכלוסיות נוספות.

Pei R, DiMarco DM, Putt KK, Martin DA, Chitchumroonchokchai C, Bruno RS, Bolling BW. Premeal Low-Fat Yogurt Consumption Reduces Postprandial Inflammation and Markers of Endotoxin Exposure in Healthy Premenopausal Women in a Randomized Controlled Trial. J Nutr. 2018 Jun 1;148(6):910-916.  

https://academic.oup.com/jn/article/148/6/910/4995046

KEYWORDS: endotoxin, inflammation, obesity, postprandial, yogurt

 

 

מאמר מס' 8: תפקידו של החלבון בתזונה ותפקוד תקין של השריר על אריכות חיים. מאמר סקירה.

אטרופיה של השרירים וסרקופניה הינן תופעות המתרחשת עם העלייה בגיל ומחמירות כתוצאה ממחלות שונות. תופעה זו מובילה לירידה בתפקוד הגופני ואף פוגמת בתהליכים מטבוליים שונים. תפקוד לקוי של השרירים יחד עם צריכת חלבון שאינה מספקת, מהווים גורמי סיכון עיקריים לתחלואה ולתמותה. איבוד של מסת שריר תורמת לחולשה, ירידה בתפקוד, חוסר ניידות ומעלה את שיעורי האשפוז. הטיפול בסרקופניה כולל תזונה ופעילות גופנית, מאחר ושניהם בעלי השפעות חיוביות על בניית שריר ושיפור היבטים נוספים התורמים להעלאת איכות החיים במבוגרים עם סרקופניה, כגון שיפור התפקוד הגופני וירידה במצב דלקתי.

תהליך ההזדקנות מלווה בשפעול כרוני של מערכת החיסון, כאשר סרקופניה עשויה לייצג תוצאה של חוסר איזון של המערכת החיסונית. הכותבים מביאים כדוגמא לחוסר איזון של מערכת החיסון כתוצאה מתהליך ההזדקנות, את ההשפעה של האקטיבציה של המסלול הקינורנין (kynurenine pathway ). מסלול מטבולי זה מוביל ליצור של NDA (nicotinamide adenine dinucleotide) כתוצאה מפירוק של חומצת האמינו החיונית טריפטופן. הפרעות במסלול מטבולי זה יובילו לעליה ביחס בין קינורנין לטריפטופן, עליה הקשורה למצב דלקתי ועשויה להוביל לסימפטומים עצביים ופסיכיאטריים.

הכותבים מסכמים במספר המלצות להתערבות שמטרתה מניעת ירידה בתפקוד, תחלואה ותמותה הקשורים בסרקופניה. ההמלצות כוללות תוכנית התערבות הכוללת אימוני התנגדות כמו גם אימוני סיבולת, העשויים להועיל הן בהקטנת איבוד השריר והן בשיפור התפקוד הגופני. בנוסף, התערבות תזונתית הכוללת העשרה בחלבון, העשויה לשפר את האנבוליזם של השריר ולתרום אף היא לשיפור תפקוד השריר ואיכות החיים של הקשיש.

 

Role of Dietary Protein and Muscular Fitness on Longevity and Aging. Barbara Strasser , Konstantinos Volaklis , Dietmar Fuchs , Martin Burtscher. Aging and Disease  2018 Feb; 9(1): 119-132. DOI: 10.14336/AD.2017.0202

 

http://www.aginganddisease.org/EN/10.14336/AD.2017.0202

KEYWORDS:  Aging, muscle, physical fitness, protein, kynurenine pathway, longevity

 

 

מאמר מס' 9 : הקשרים בין צריכת מוצרי חלב ולחץ דם בילדים ומתבגרים לבנים ושחורים, אשר השתתפו בתוכנית לירידה במשקל, מחקר חתך.

מחקרי ה- DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) ומחקרים קליניים נוספים, הראו קשרים בין הדיאטה לבין גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם במבוגרים. נכון להיום, קיימות מעט עדויות מחקריות לקשרים בין דיאטה לגורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם בילדים ונוער. העלייה בשיעור ההשמנה בילדים ונוער בארה"ב ובעולם לוותה בעליה דומה בשיעורי יתר לחץ הדם באוכלוסייה זו. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשרים בין צריכת של מוצרי חלב לבין לחץ דם, בקוהורט של ילדים ומתבגרים (בגילאי 4 עד 17 שנים) אשר השתתפו בתוכנית לירידה במשקל.

לשם מענה על שאלת המחקר נערך מחקר חתך. הערכת צריכת המזון נעשתה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון מתוקף (the Block Kids 2004 food frequency questionnaire). מדידות אנתרופומטריות ומדידת לחץ דם נערכו בתחילת המחקר. בניתוח הנתונים נכללו רק ילדים עבורם היו קיימים כל המדדים (סה"כ 117 משתתפים).

בכלל המדגם נמצא קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב לבין ערכי לחץ דם סיסטולי               (r=-0.24, P=0.009). קשר זה השתנה בין גזעים שונים, כאשר האינטראקציה בין גזע לבין צריכת מוצרי חלב היתה מובהקת (P=0.001). בקרב ילדים לבנים נמצא קשר הפוך מובהק, עם ירידה של 11.2 mm Hg לכל מנה יומית של מוצרי חלב. לעומת זאת, בקרב ילדים שחורים, הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין לחץ דם סיסטולי לא היה מובהק.

החוקרים מסכמים כי מומחי תזונה צריכים לקחת בחשבון גורמים שאינם תזונתיים, כגון גזע, התורמים ליתר לחץ דם בילדות, בעת מתן המלצות תזונתיות שמטרתן לאזן לחץ דם. דרושים מחקרים התערבותיים נוספים אשר יבססו תוצאות אלה במוצרי חלב כמו גם ברכיבי תזונה נוספים.

DellaValle DM, Carter J, Jones M, Henshaw MH. What Is the Relationship Between Dairy Intake and Blood Pressure in Black and White Children and Adolescents Enrolled in a Weight Management Program? J Am Heart Assoc. 2017 Aug 14;6(8).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28862935

KEYWORDS: high blood pressure; hypertension; obesity; pediatrics; race and ethnicity

 

 

 

מאמר מס' 10: צריכת יוגורט ארוכת טווח והסיכון ליתר לחץ דם במבוגרים, מחקר עוקבה.

יוגורט ומוצרי חלב עשירים בחלבוני חלב (חלבון מי גבינה וקזאין), כמו גם במינרלים הכוללים סידן, מגנזיום ואשלגן. רכיבים אלה המצויים בחלב, נמצאו קשורים להורדת לחץ דם במחקרים תצפיתיים, מחקרים התערבותיים קצרי טווח ובמחקרים בבעלי חיים. קיימים מעט מחקרים ארוכי טווח אשר בדקו את השפעת היוגורט על לחץ הדם, ותוצאותיהם אינן חד משמעיות. מטרת מחקר העוקבה הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין צריכת יוגורט ומוצרי חלב נוספים (גבינה, חלב ניגר וסך הצריכה של מוצרי חלב) ללחץ דם גבוה, מתוך נתונים של מספר מחקרי עוקבה גדולים וארוכי טווח (זמן מעקב של 20-30 שנים) (שני מחקרי "האחיות" ומחקר "מומחי הבריאות" – two Nurses' Health Study cohorts (NHS, n = 69 298), NHS II (n = 84 368) and the Health Professionals Follow-Up Study (HPFS, n = 30 512).).

תוצאות המחקר הראו כי משתתפים אשר צרכו לפחות 5 מנות יוגורט בשבוע היו בעלי סיכון מופחת להתפתחות יתר לחץ דם ב- 19% (מובהק), 17% (מובהק) ו- 6% (לא מובהק) במחקר ה- NHS, NHS-II וה- HPFS, בהתאמה. בניתוח של כל המחקרים ביחד, נמצא כי צריכה של לפחות 5 מנות יוגורט בשבוע הורידה את הסיכון ליתר לחץ דם ב- 16% (רווח סמך של 95%: 0.80-0.88(; צריכה גבוהה של סך מוצרי החלב (3-6 מנות מוצרי חלב ליום בהשוואה לפחות מחצי מנה ליום) הורידה אף היא את הסיכון ליתר לחץ דם ב- 16% (רווח סמך של 95%: 0.81-0.87). צריכה גבוהה של חלב ניגר (2-6 מנות חלב ליום בהשוואה לפחות מ-4 מנות לשבוע) הורידה את הסיכון ליתר לחץ דם ב- 12% (רווח סמך של 95%: 0.86-0.9(; וצריכה גבוהה של גבינה (1-4 מנות גבינה ליום בהשוואה לפחות ממנה אחת לשבוע) הורידה את הסיכון ליתר לחץ דם ב- 6% (רווח סמך של 95%: 0.90-0.97).

לאחר תקנון ל-BM, ההשפעה המגנה מפני יתר לחץ דם של צריכת מוצרי החלב הנ"ל נשארה מובהקת [כלל מוצרי החלב – הורדת הסיכון ב- 13%, יוגורט – הורדת הסיכון ב-10%, חלב ניגר- הורדת הסיכון ב- 8%, גבינה- הורדת הסיכון ב- 8%).

שילוב של צריכת יוגורט גבוהה יחד עם שמירה טובה יותר על עקרונות דיאטת DASH ('Dietary Approaches to Stop Hypertension'), נמצאה קשורה לירידה של 30% (רווח סמך של 95%: 0.66-0.75) בסיכון ליתר לחץ דם.

הכותבים מסכמים כי צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב ובעיקר יוגורט, קשורה להיארעות נמוכה יותר של יתר לחץ דם במבוגרים.

Buendia JR, Li Y, Hu FB, Cabral HJ, Bradlee ML, Quatromoni PA, Singer MR,Curhan GC, Moore LL. Long-term yogurt consumption and risk of incident hypertension in adults. J Hypertens. 2018 Aug;36(8):1671-1679.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29952852

KEYWORDS: yogurt, dairy, hypertension, adults

 

 

Accessibility
סגור