up למעלה

סקירת מחקרים תקופתית

סיכום מקצועי לחודש פברואר 2018

עריכה מדעית –שרית עטיה דיאטנית קלינית

 

  1. צריכת חלב ומוצריו קשורה לסיכון נמוך יותר לשבר בצוואר הירך בגברים ונשים. מחקר עוקבה
  2. שומני החלב ותחלואה קרדיו-וסקולרית: האם מקור לדאגה? מאמר סקירה
  3. הוכחות ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים אינן תומכות בהנחיות התזונתיות הנוכחיות לצריכת שומן: סיקרה שיטתית ומטה-אנליזה.
  4. צריכת יוגורט דל שמן מורידה סמנים ביולוגיים של דלקת כרונית ושל חשיפה לאנדו-טוקסינים בנשים פרה-מנופוזליות בריאות. מחקר RCT.
  5. סיכום מפגש הפסגה הגלובלי בנושא השפעות בריאותיות של יוגורט
  6. גורמים סביבתיים להתפתחות סוכרת מסוג 1. מאמר סקירה
  7. השפעות תזונתיות ועל גזי החממה בהוצאת בעלי חיים מהחקלאות בארה"ב
  8. מדדי דיאטה בת-קיימא ומוצרי חלב
  9. סקירה סיסטמית של מדדי דיאטה בת-קיימא
  10. תוויות המזון: הטוב, הרע והמכוער.

 

מאמר מס 1. צריכת חלב ומוצריו קשורה לסיכון נמוך יותר לשבר בצוואר הירך בגברים ונשים. מחקר עוקבה

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ומניעת שברים בעצמות במבוגרים שנוי במחלוקת בספרות הרפואית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם צריכה גבוהה של חלב ומוצרי חלב קשורה בסיכון לשבר בירך בקרב מבוגרים (זאת בעקבות דיווח קודם על עלייה בסיכון בקרב נשים בשוודיה). נאספו נתונים מתוך שתי עוקבות אמריקאיות של למעלה מ80,000 נשים לאחר גיל המעבר ו-43,000 גברים מעל גיל 50 במשך 32 שנים.

בעזרת מודלים סטטיסטים (Cox proportional hazards models) חושב הסיכון היחסי (RR) לשבר בירך לכל כוס חלב שנצרכה או למוצרי חלב אחרים. הנתונים תוקננו לצריכת מזונות אחרים BMI, גובה, עישון, פעילות גופנית,תרופות,ומחלות.במהלך המעקב אובחנו 2138 שברי ירך בנשים ו 694 בגברים.

ניתוח הנתונים הראה כי:

  • עבור נשים וגברים, כל מנה של חלב ביום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב 8% לשבר בירך (RR = 0.92, (CI) 95% 0.87 to 0.97). וכל כל מנה של מוצרי חלב (כל סוגי מוצרי החלב ) היתה קשורה בירידה של 6% בסיכון לשבר ((RR = 0.94, CI 0.90 to 0.98
  • גברים ונשים ששתו מנה אחת של חלב ליום היו בסיכון נמוך ב17% לשבר בצוואר הירך ואלו ששתו שתי מנות היו בסיכון מופחת ב-23% יחסית לאלו שצרכו פחות ממנת חלב לשבוע .
  • נמצא קשר גבולי בין צריכת גבינה לירידה בסיכון אצל נשים בלבד (RR = 0.91, CI 0.81 to 1.02).
  • צריכת היוגורט היתה נמוכה ולא נמצא קשר.

מסקנת החוקרים היתה כי מנתוני עוקבה אלו של מבוגרים בארצות הברית עולה כי צריכת חלב גבוהה יותר קשורה בסיכון נמוך יותר לשבר בירך.

Feskanich D, Meyer HE, Fung TT, Bischoff-Ferrari HA, Willett WC. Milk and other dairy foods and risk of hip fracture in men and women.  Osteoporos Int. 2018 Feb;29(2):385-396.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29075804

KEYWORDS: Cohort; Dairy; Hip fracture; Men; Milk; Women

 

 

מאמר מס 2. שומני החלב ותחלואה קרדיו-וסקולרית: האם מקור לדאגה? מאמר סקירה

תחלואה קרדיו-וסקולרית מהווה גורם תחלואה ותמותה עיקרי בכל רחבי הגלובוס. לתזונה מאוזנת ובריאה תפקיד חשוב במניעה של תחלואה קרדיו-וסקולרית.  שומן ממקור חלבי נתפס כבעייתי בתזונה המכוונת למניעת מחלות קרדיו-וסקולרית עקב תכולת השומן הרווי והכולסטרול שבו, ועל כן ההנחיות עד כה היו להפחית מוצרי חלב מלא, העשירים יותר בשומן, ובמקומם לצרוך מוצרי חלב דלי או נטולי שומן.

הסקירה הנוכחית סוקרת מחקרים עדכניים אשר בדקו את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב, גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים והיארעות של תחלואה קרדיו-וסקולרית. הסקירה דנה גם במזונות חלביים פונקציונאליים וההשלכות הבריאותיות של תחליפי חלב.

מחקרים ומטה-אנליזות אשר פורסמו לאחרונה מראים דווקא יתרונות בריאותיים למוצרי חלב מלא, העשירים יותר בשומן. יתרונות אלה מיוחסים לזמינות הגבוהה יותר של רכיבי מזון בעלי חשובות ביולוגית (כגון ויטמין D וויטמין K) ולתכונות אנטי-דלקתיות של מוצרים אלה.

הסוקרים מסכמים כי לאור ממצאי הסקירה, למוצרי חלב למיניהם השפעה נטרלית על גורמי סיכון ותחלואה קרדיו-וסקולרית. עם זאת, למוצרי חלב מותססים, כגון יוגורט, כפיר וגבינה, ככל הנראה השפעה חיובית או נטרלית, ודרושים מחקרי RCT נוספים אשר יאמתו השפעות אלה.

 

Lordan R, Tsoupras A , Mitra B, Zabetakis I. Dairy Fats and Cardiovascular Disease: Do We Really Need to Be Concerned? Foods 2018, 7, 29.

http://www.mdpi.com/2304-8158/7/3/29/htm

KEYWORDS: milk; cheese; yoghurt; kefir; cardiovascular diseases; inflammation; saturated fatty acids; atherosclerosis; cardiometabolic risk factors.

 

מאמר מס 3. הוכחות ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים אינן תומכות בהנחיות התזונתיות הנוכחיות לצריכת שומן: סיקרה שיטתית ומטה-אנליזה.

הנחיות תזונתיות לאומיות להפחתת התחלואה והתמותה ממחלת לב קורונרית פורסמו בשנת 1977 ושנת 1983 ע"י ממשלות ארה"ב ובריטניה וכללו הנחיות להורדת צריכת השומן בתפריט.

הסקירה השיטתית הנוכחית, בחנה את ההוכחות האפידמיולוגיות שהיו קיימות דאז, והיו זמינות לוועדות המומחים אשר קבעו הנחיות אלה, ולא מצאה תמיכה מחקרית להגבלת השומן בתפריט.

בהמשך, הסקירה בחנה שוב את המידע האפידמיולוגי שהצטבר ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים, אשר בחנו את הקשרים בין צריכת שומן, כולסטרול בסרום לבין תחלואה ותמותה לבבית, מאז ועד לשנת לסוף 2016.

בניתוח הסופי של המטה אנליזה נכללו סה"כ 7 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, אשר כללו 89,801 משתתפים, רובם המכריע גברים (94%). במהלך המעקב (משך מעקב ממוצע 5.6±11.9 שנים), 2024  (2.25%) משתתפים מתו ממחלת לב קורונרית. תוצאות המטא-אנליזה לא מצאו קשר בין צריכת סך השומן בתפריט (RR=1.04, 95% CI 0.98-1.10) או צריכת שומן רווי (RR=1.08, 95% CI 0.94-1.25) לבין תמותה ממחלת לב קורונרית.

החוקרים מסכמים כי ההוכחות האפידמיולוגיות הקיימות נכון להיום, אינן תומכות בהנחיות התזונתיות להפחתת צריכת סך השומן והשומן הרווי בתפריט במטרה להורדת הסיכון למחלות לב קורונריות.

 

Harcombe Z, Baker JS, Davies B. Evidence from prospective cohort studies does not support current dietary fat guidelines: a systematic review an meta-analysis. Br J Sports Med. 2017 Dec;51(24):1743-1749.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27697938

KEYWORDS: Cohort study; Dietary; Heart disease; Public health

 

מאמר מס 4: צריכת יוגורט דל שומן מורידה סמנים ביולוגיים של דלקת כרונית ושל חשיפה לאנדו-טוקסינים בנשים פרה-מנופוזליות בריאות. מחקר RCT.

המנגנונים האנטי-דלקתיים של מוצרי חלב דלי שומן עדיין אינם ברורים. מטרת מחקר ההתערבות האקראי (RCT) המתואר היתה לבחון האם צריכה של יוגורט דל שומן תוביל לירידה במדדי דלקת כרוניים ושל חשיפה לאנדו-טוקסינים בנשים. למחקר גויסו נשים בריאות פרה-מנפוזליות בשתי קטגוריות של סטטוס משקל: ללא השמנה (BMI בין 18.5 ל-27 ק"ג/מ2) ועם השמנה (BMI בין 30 ל-40 ק"ג/מ2). כל אחת מהקבוצות הללו (ללא השמנה/ עם השמנה) הוקצתה באופן אקראי לקבוצת מחקר, אשר קבלה 339 גר' יוגורט דל שומן או לקבוצת ביקרות- אשר קבלה 324 גר' של פודינג סויה (30 נשים בכל קבוצה) למשך 9 שבועות. נלקחו בדיקות דם בצום לבדיקת רמות של מדדי דלקת וחשיפה לאנדו טוקסינים

(IL-6, TNF-α/soluble TNF II (sTNF-RII), high-sensitivity C-reactive protein, 2-arachidonoyl glycerol, anandamide, monocyte gene expression, soluble CD14 (sCD14), lipopolysaccharide (LPS), LPS binding protein (LBP), IgM endotoxin-core antibody (IgM EndoCAb), zonulin).

בנוסף, נמדדו משקל, גובה, היקף מותניים ולחץ דם.

לאחר 9 שבועות של צריכת יוגורט, בשתי קבוצות המחקר אשר צרכו יוגורט (ללא השמנה ועם השמנה) חלה ירידה ב- TNF-α/soluble TNF II. בנוסף, צריכת יוגורט העלתה רמות IgM EndoCAb בפלזמה בשתי קבוצות המחקר. soluble CD14 (sCD14) לא הושפע מצריכת יוגורט, אך היחס LPS binding protein (LBP) ל- sCD14 ירד בעקבות צריכת היוגורט  בשתי קבוצות המחקר.

רק בקבוצה עם ההשמנה, רמות 2-arachidonoylglycerol בפלזמה ירדו בעקבות צריכה של יוגורט. בנוסף, צריכת יוגורט העלתה גם התבטאות של תאים מונו-נוקלארים של מעכבי NF-κB inhibitor α  ו- transforming growth factor β1 בהשוואה לקבוצת הביקורת עם ההשמנה.

הן קבוצת הביקורת עם ההשמנה והן קבוצת המחקר עם ההשמנה, העלו המשתתפות במהלך 9 שבועות המחקר כ- 0.9 ק"ג. בקבוצת היוגורט עם ההשמנה חלה ירידה של 3.6% בלחץ הדם הדיאסטולי לאחר 3 שבועות התערבות.

החוקרים מסכמים כי צריכת יוגורט דל שומן למשך 9 שבועות הובילה לירידה בסמנים ביולוגיים של דלקת כרונית ושל חשיפה לאנדו-טוקסינים בנשים פרה-מנופוזליות בהשוואה לקבוצת ביקורת של נשים שקבלו תוספת לא חלבית.

Pei R, DiMarco DM, Putt KK, Martin DA, Gu Q, Chitchumroonchokchai C, White HM, Scarlett CO, Bruno RS, Bolling BW. Low-fat yogurt consumption reduces biomarkers of chronic inflammation and inhibits markers of endotoxin exposure in healthy premenopausal women: a randomised controlled trial. Br J Nutr. 2017 Dec;118(12):1043-1051.

http://www.nutraceuticalsworld.com/contents/view_breaking-news/2017-12-11/clinical-trial-finds-yogurt-can-reduce-chronic-inflammation-in-women/)

KEYWORDS: 2-AG 2-arachidonoylglycerol; AEA anandamide; CO control obese; IgM EndoCAb IgM endotoxin-core antibody; LBP lipopolysaccharide-binding protein; LPS lipopolysaccharide; TLR4 Toll-like receptor 4; YN yogurt non-obese; YO yogurt obese; sCD14 soluble CD14; Chronic inflammation; Dairy products; Endotoxin exposure; Low-fat yogurt; Obesity

 

מאמר מס 5: סיכום מפגש הפסגה הגלובלי בנושא השפעות בריאותיות של יוגורט

סוכרת מסוג 2 הינה אחד מהאתגרים הגדולים של מערכות הבריאות בכל רחבי הגלובוס. ההימצאות וההיארעות הגבוהה של סוכרת מסוג 2 מעלה את הצורך במציאת אסטרטגיות יעילות למניעתה.

מחקרים הראו כי ניתן למנוע או לעכב התפתחות סוכרת מסוג 2 באמצעות תזונה, פעילות גופנית, טיפול תרופתי, מעקב מסודר וטיפול בסיבוכים מטבוליים. בשנים האחרונות נערכו 5 מטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים, אשר הראו קשר הפוך בין תדירות הצריכה של מוצרי חלב לבין היארעות של סוכרת מסוג 2.

לאור זאת, מטרת מפגש הפסגה הגלובלי בנושא השפעות בריאותיות של היוגורט היתה לסקור את העובדות המדעיות בנוגע לקשר בין צריכת יוגורט וסוכרת מסוג 2. המפגש כלל ארבע הרצאות של מדענים שונים מהעולם.

ההרצאה הראשונה, של Jordi Salas-Salvado, סקרה את העדויות האפידמיולוגיות הקושרות בין צריכת מוצרי חלב וסוכרת. המחקרים שנסקרו הראו כי צריכת יוגורט ומוצרי חלב מותססים אחרים היתה בעלת קשר חיובי לשיפור במדדים שונים הקשורים למטבוליזם של גלוקוז וקשורה באופן הפוך לגורמי סיכון לסוכרת. צריכת יוגורט נמצאה קשורה לירידה בסיכון להתפתחות סוכרת באופן בלתי תלוי בתכולת השומן והסוכר שביוגורט, דבר שמציע כי מנגנון פוטנציאלי להשפעותיו החיוביות של היוגורט הוא התכולה המיקרוביאלית שלו.

ההרצאה השנייה, של Thomas Wolever, סקרה את השפעות היוגורט על האינדקס הגליקמי (GI) העומס הגליקמי (glycemic load, GL) ותגובת האינסולין לאכילה. האינדקס הגליקמי מוגדר בתגובה הגליקמית לאחר צריכת מנת מזון מסוים לעומת צריכת כמות גלוקוז זהה לכמות הפחמימות הזמינות המצויה באותה מנת מזון. רמות GI מסווגות ל-3 קטגוריות: נמוך GI<55, בינוניות 55<GI<70 וגבוהות GI>70. העומס הגליקמי (GL) הוא מדד המתבסס על GI הלוקח בחשבון גם את המקור וגם את הכמות של הפחמימות שנצרכו והוא לרוב נמדד עבור מנת מזון בודדת וכך מייצג את ההשפעה הגליקמית הכללית של התזונה. את העומס הגליקמי מחשבים על ידי הכפלת האינדקס הגליקמי בכמות הפחמימות במזון בגרמים, ואחר כך מחלקים ב- 100. עומס גליקמי מתחת ל- 10 נחשב נמוך, ועומס גליקמי מעל 20 נחשב גבוה. צריכת מזונות בעלי GI ו-GL גבוהים נמצא קשור לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 2. ערכי ה- GI של 93 מוצרי יוגורט שונים נעה בטווח שבין 11 ל-67, כאשר 92% ממוצרים אלה היו בעלי GI נמוך (מתחת ל-55). בנוסף, ה- GI של מוצרי יוגורט ללא ועם תוספת סוכר היה נמוך יותר מהערכים אשר חושבו עבור תכולת הפחמימות שהכילו, דבר המצביע כי רכיבים אחרים ביוגורט (ככל הנראה תכולת החלבון) מובילים לתגובה גליקמית נמוכה מהמצופה.

ההרצאה השלישית של Li Wen דנה בקשר בין המיקרוביוטה במעי לבין סוכרת. השפעות של צריכת יוגורט על המיקרוביוטה העשויות לתווך את הירידה בסיכון להתפתחות סוכרת. כיום הידע בתחום זה הוא מצומצם יחסית ומתבסס על מחקרים תצפיתיים, ודרושים מחקרים התערבותיים מבוקרים, אשר יבססו קשרים אלה.

ההרצאה האחרונה של  Angelo Tremblay סיכמה את ההוכחות המחקריות המצביעות כי צריכת יוגורט עשויה להוות סמן לאורח חיים בריא. ישנן הוכחות ממחקרי תצפית כי אנשים הנוהגים לצרוך יוגורט הם גם בעלי תזונה כללית טובה, הקרובה להמלצות התזונתיות. בנוסף, לאנשים הנוהגים לאכול יוגורט גם הרגלי חיים שאינם תזונתיים בריאים יותר, כגון ביצוע של פעילות גופנית סדירה ופחות עישון בהשוואה לאנשים שאינם צורכים יוגורט. אורח החיים הבריא המאפיין צרכני יוגורט, עשוי להסביר את השכיחות הנמוכה יותר של עודף משקל והשמנה ומחלות מטבוליות של צרכני יוגורט בהשוואה לאנשים שאינם צורכים יוגורט. על מנת לבסס צריכת יוגורט כאמצעי תזונתי למניעת התפתחות גורמי סיכון לסוכרת מסוג 2 דרושים  במחקרים התערבותיים אקראיים (RCT) אשר יבססו את תוצאות המחקרים האפידמיולוגים.

 

Donovan SM, Salas-Salvadó J. Introduction to the Fourth Global Summit on the Health Effects of Yogurt. J Nutr. 2017 Jul;147(7):1449S-1451S.

http://jn.nutrition.org/content/147/7/1449S.full.pdf+html?ijkey=vyEt84cD//Ufg&keytype=ref&siteid=nutrition

 

מאמר מס 6: גורמים סביבתיים להתפתחות סוכרת מסוג 1. מאמר סקירה

מאמר סקירה שהתפרסם לאחרונה בעיתון היוקרתי Lancet סקר הוכחות מחקריות להשפעות של גורמים סביבתיים שונים על התפתחות סוכרת מסוג 1. הסקירה כללה מגוון גורמים סביבתיים ביניהם צריכה של מוצרי חלב.

באשר לצריכה של מוצרי חלב, מרבית מחקרי העוקבה לא מצאו קשר בין חשיפה מוקדמת למוצרי חלב להתפתחות סוכרת מסוג 1. עד כה נערכו מעט מחקרים התערבותיים אקראיים שבדקו את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב ולבין התפתחות סוכרת מסוג 1. דוגמא למחקר כזה הוא מחקר ה- TRIGR Pilot II, בו השתתפו 230 תינוקות שאינם יונקים ובסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1. התינוקות הוקצו באופן אקראי לקבוצה שקבלה פורמולה המבוססת על חלבון קזאין מפורק או פורמולות על בסיס חלב פרה במהלך 6-8 החודשים הראשונים לחיים. תוצאות המחקר הראו סיכון נמוך יותר לאוטואימוניות של תאי בטא  בלבלב בקבוצה אשר קבלה פורמולה על בסיס הידרוליזט של קזאין בהשוואה לפורמולה על בסיס חלב פרה. מחקר ההמשך הגדול יותר (phase 3 TRIGR study) לא הצליח לחזור על תוצאות אלה ולהוכיח את ההשפעה של הפורמולות השונות על האוטואימוניות של תאי הלבלב. המעקב אחר משתתפי מחקרים אלה לאבחון התפתחות סוכרת מסוג 1 עדיין נמשך.

מחקרים תצפיתיים אשר בדקו את ההשפעה של צריכת חלב בילדות המאוחרת יותר על התפתחות סוכרת מסוג 1 שנויים במחלוקת והניבו תוצאות סותרות. ישנן מעט הוכחות כי יתכן וצריכה מרובה של מוצרי חלב עלולה לקדם התפתחות סוכרת מסוג1 בילדים עם אוטואימוניות של תאי בטא. יתכן והשפעה זו מתווכת ע"י חומצות שומן ספציפיות המצויות מוצרי חלב ובשר (, myristic, pentadecanoic, monounsaturated palmitoleic acid isomers 16:1 omega-7 and 16:1 omega-9, and conjugated linoleic acid). יש צורך במחקרים התערבותיים אשר יוכיחו השערות אלה.

Marian Rewers, Johnny Ludvigsson. Environmental risk factors for type 1 diabetes. Lancet 2016; 387: 2340–48.

http://www.univadis.co.il/famous-journals-abstract/300/hymn-ot-mhlb-prh-ynh-mphyth-t-hsykon-lsokrt-msog-1

KEYWORDS: type 1 diabetes, autoimmunity, environmental, trigger, promoter

 

מאמר מס 7: השפעות תזונתיות ועל גזי החממה בהוצאת בעלי חיים מהחקלאות בארה"ב

ענפי החקלאות של בעלי חיים הם  תורם עיקרי לייצור של גזי חממה, ועל כן הוצע להפחית חקלאות של בעלי חיים וצריכת מזונות שמקורם מין החי. במאמר מוצגת הערכה של מצב קיצוני של הוצאה מוחלטת של ענפי חקלאות בעלי חיים מהחקלאות האמריקאית.

נכון להיום, מזונות מהחי מספקים כ- 24% מהאנרגיה, כ- 48% מהחלבון, 23-100% מסך חומצות השומן חיוניות ו- 34-67% מסך חומצות האמינו החיוניות בהצריכה הלאומית בארה"ב. בענפי חקלאות בעלי החיים מועסקים כיום כ- 1.6 מליון אנשים, והיא אחראית לייצוא שנתי בשיעור של כ- 31.8 ביליוני דולרים. בנוסף, חקלאות בעלי החיים ממחזרת כמות אדירה של מזון שאינו אכיל לאדם, ויוצרת ממנה מגוון מוצרים (כגון מזון בע"ח, מוצרים תעשייתיים שונים, דשנים ועוד).

על פי המודל המשוער, חקלאות המבוססת על צמחים בלבד תצליח לייצר עוד 23% מזון, אך לא תצליח להגיע לצרכים התזונתיים של אוכלוסיית ארה"ב. חקלאות צמחית לא תצליח לספק כמויות מספיקות של רכיבי מזון חיוניים ותגרום ליותר חסרים תזונתיים וצורך בצריכת כמויות מזון גדולות יותר בכדי לספק את הצרכים התזונתיים. מבחינת ייצור של גזי חממה, מודל זה העריך כי ייצור גזי החממה ירד בכ- 28%.

הכותבים מסכמים כי הוצאת בעלי חיים מהחקלאות האמריקאית תוביל לירידה בייצור של גזי חממה, אך תגרום לחוסר יכולת לספק את הצרכים התזונתיים של האוכלוסייה.

White RR, Hall MB. Nutritional and greenhouse gas impacts of removing animals from US agriculture. PNAS November 28, 2017. 114 (48) E10301-E10308.

http://www.pnas.org/content/114/48/E10301.abstract

KEYWORDS: livestock, food, greenhouse gases, agriculture, food security

 

מאמר מס 8: מדדי דיאטה בת-קיימא ומוצרי חלב

ארבעת המימדים של דיאטה בת-קיימא הינם תזונה, כלכלה, חברה וסביבה. בתזונה בת-קיימא, המזון צריך להיות בעל צפיפות תזונתית גבוהה (עשיר ברכיבים חיוניים), זמין, זול, מתאים לתרבות המקומית וידידותי לסביבה.

כל אחד מהמימדים של תזונה בת-קיימא הינו מדיד ובעל כלי מדידה ייחודיים לו. הצפיפות התזונתית נמדדת באמצעות מודלים שונים כגון ה- Nutrient-Rich Foods family of scores. הזמינות של המזון לאוכלוסיה נמדד באמצעות חישוב מספר קלוריות ונוטריאנטים ליחידת מטבע (מחיר המוצר). ההשפעות הסביבתיות של המוצר נמדדות במונחים של שימוש במקורות אדמה, מים ואנרגיה, וכן ייצור של גזי חממה. המאמר דן במידת העמידה של מוצרי חלב שונים (חלב, יוגורט ומוצרי חלב נוספים) בקריטריונים אלה של תזונה בת-קיימא. החוקרים מסכמים כי מוצרי החלב הינם בעלי צפיפות תזונתית גבוהה, זמינים ולא יקרים, מתקבלים ע"י תרבויות שונות באוכלוסייה. ההשפעות הסביבתיות של חקלאות החלב צריכה להישקל  כנגד ליתרונות הבולטים האחרים של מוצרי החלב בהשוואה לתחליפים צמחיים.

 

Drewnowski A. Measures and metrics of sustainable diets with a focus on milk, yogurt, and dairy products. Nutr Rev. 2018 Jan 1;76(1):21-28.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29206982

KEYWORDS: calcium; cheese; cost; cultural acceptance; environmental impact; milk; nutrient density; nutrient profiling; protein; sustainability; yogurt.

 

מאמר מס 9: סקירה סיסטמית של מדדי דיאטה בת-קיימא

בעשור האחרון, תזונה בת-קיימא הפכה להיות אחד מהשיקולים בקביעת הנחיות תזונתיות במדינות רבות. חוסר בכלי מדידה אחידים להערכת המרכיבים של תזונה בת-קיימא עיכבה את תהליך בדיקת המהימנות של ההנחיות החדשות בנוגע לתזונה בת-קיימא.

המאמר מסכם תוצאות של סקירה שיטתית של כל המחקרים שנעשו עד כה בנושא של תזונה בת-קיימא, זאת במטרה לזהות מרכיבים של תזונה בת-קיימא אשר נמדדו במחקרים אלה ואת שיטות המדידה שלהם.

בסקירה הסופית נכללו 113 מחקרים. מרבית המחקרים התמקדו במדינות עם רמת שכר ממוצעת גבוהה.  המרכיבים השכיחים ביותר אשר נמדדו במרבית המחקרים היו הערכה של מידת הפליטה של גזי חממה ודפוסי אכילה שונים (71 מחקרים). המדד השכיח ביותר להערכת ההשפעות הסביבתיות של הדיאטה היה הערכה של מידת הפליטה של גזי חממה בשלבים שונים של ייצור המזון, שימוש בו ומחזורו, תוך שימוש בגישת הערכה של מחזור החיים (Life Cycle Assessment approach) (49 מחקרים).

ההתמקדות בספרות הקיימת במדינות עשירות למעשה מתעלמת מאלטרנטיבות תזונתיות הרלוונטיות למדינות בעלות רמות הכנסה בינוניות ונמוכות.

הכותבים מציעים שלושה מרכיבים מדידים להערכת תזונה בת-קיימא, אשר ישפרו את הרלוונטיות הגלובלית להערכת תזונה בת-קיימא. רכיבים אלה כוללים סביבה, בריאות והשפעות חברתיות.

 

Andrew D Jones, Lesli Hoey, Jennifer Blesh, Laura Miller, Ashley Green, Lilly Fink Shapiro. A Systematic Review of the Measurement of Sustainable Diets, Advances in Nutrition, Volume 7, Issue 4, 1 July 2016, 641–664.

http://advances.nutrition.org/content/7/4/641.long

KEYWORDS: sustainable diets, sustainability, food systems, dietary patterns, dietary guidelines.

 

מאמר מס 10: תוויות המזון: הטוב, הרע והמכוער.

הצרכנים כיום חשופים יותר ויותר לתוויות מזון המציינות היבטים שונים של אופן ייצור המזון. לאחרונה ה- FDA יצא בהמלצה להפוך חלק מהתוויות הללו למנדטוריות.

המאמר סוקר את הספרות בתחום של תוויות המזון, ודן בהיבטים החיוביים והשליליים של התהליך.

ההיבטים החיוביים בתוויות המזון, כאשר התהליך נעשה תחת פיקוח ממשלתי נטרלי, תוויות המזון יכולות להוות אמצעי יעיל לגשר על פערי המידע בין היצרנים לצרכנים ולהגדיל את האמון בקרב הצרכנים, וכך להועיל הן ליצרנים והם לצרכנים.

היבט שלילי אפשרי בתוויות המזון הוא שהצרכנים יכולים לפרש לא נכון את הכתוב על התוויות,  דבר שעשוי להשפיע בצורה לא רצויה על הרגלי צריכת המזון שלהם.

ההיבט "המכוער" הוא שתוויות המזון יכולות להוביל להיווצרות סטיגמה שלילית על מזונות מסוימים בעלי אופן יצור שגרתי הנתפס כשלילי, למרות שלמעשה אין כל הוכחה מדעית כי הם עשויים לגרום לנזק בריאותי כלשהו.

בהתבסס על הסקירה, מציעים הכותבים שלוש המלצות לקביעת מדיניות:

  1. סימון מנדטורי צריך להיעשות רק כאשר ישנן הוכחות מדעיות כי המוצר מזיק לבריאות האדם.
  2. ממשלות אינן צריכות לאסור על כתיבת תוויות בנוגע לתהליכי הייצור של המזון. איסור כזה הוא בניגוד לרצון הכללי של הצרכנים לדעת ולשלוט במזון אותו הם צורכים ועשוי לערער את אמונם ביצרני המזון.
  3. מדיניות זהירה בנוגע לסימון המזון צריכה לעודד תהליכי סימון התנדבותיים, כמו למשל באמצעות שימוש ב"טלפונים חכמים" שהוצע ע"י ה- FDA ב- 2016 בנוגע למזונות מהונדסים גנטית.

Kent D. Messer, Marco Costanigro, Harry M. Kaiser. Labeling Food Processes: The Good, the Bad and the Ugly. Applied Economic Perspectives and Policy, 2017; 39 (3): 407.

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/10/171019171644.htm

 

KEYWORDS: Process labeling, Consumer behavior, Policy recommendations, GMO labeling.

Accessibility
סגור